אוגוסט החולף היה חם, לח וארוך. אין הורה שלא מיצה את הבריכה, האטרקציות והטיולים. בסוף השבוע הזה אתם בטח רק רוצים בילוי משפחתי נעים ורגוע מבלי להזיע או לרוץ אחרי הילדים. ומה יותר טוב מביקור בקולנוע? יש מזגן, יש כסאות נוחים ויש פופקורן. אבל אז עולה התלבטות - האם ילדים בגיל הרך יכולים ליהנות מסרט קולנוע באורך מלא? אולי הם יפחדו? איך נבחר סרט שכולנו נהנה ממנו? ואולי כבר הייתם עם הילד בקולנוע והוא נבהל ונאלצתם לצאת באמצע, כך שהחוויה לא הייתה נעימה במיוחד?
ראשית, יציאה משפחתית לקולנוע היא בילוי נהדר. סרט קולנוע מספק לא רק מזגן אלא גם הזדמנות לחשוף את הילדים לתחום אמנותי מגוון, מרגש ומעורר מחשבה. סרט יכול להיות קרקע לשיח עם הילדים, להיכרות עם נכסים תרבותיים, לסוגי יחסים בין דמויות ועוד. בשונה מהמסכים שבבית, הקולנוע דורש מהצופה לשקוע בעולם קצת אחר, בלי "זיפזופ" בין ערוצים וחלונות. אם הסרט טוב ומתאים לצופה, הרי זו חוויה רגשית נפלאה. כשחולקים את החוויה עם אנשים אהובים, זו חוויה נפלאה אף יותר.
שנית, כן- גם בגילאים צעירים (שלוש ומעלה בערך) אפשר להפיק הנאה מצפייה בסרט באורך מלא בקולנוע, אך כמו בכל ההתנסויות החדשות בגיל הרך, גם כאן חשובה מאד הכנה מוקדמת. הכנה מוקדמת לסרט תתחיל עוד בשלב בחירת הסרט. כדאי להציע לילדים סרט או בחירה מבין שניים, להקריא להם תקציר של העלילה ולהראות להם קדימון (טריילר) שלו. כך הילדים לא רק מתחילים להתכונן לקראת מה שצפוי אלא גם שותפים פעילים בבחירת הסרט וסביר שיבחרו במשהו שנראה להם מסקרן.
עוד בוואלה!
כשמועד ההקרנה מתקרב חשוב לספר לילד, בעיקר בביקור ראשון, מה הוא יפגוש בקולנוע. למשל, לומר שנכנס לאולם גדול (אם הילדים היו כבר בהצגות אפשר לומר שזה דומה לתיאטרון), שנשב בכיסאות לפי הכרטיסים שקנינו, ושבאולם יש מסך דומה למסך הטלוויזיה אבל ממש ממש גדול. אפשר לומר שבתחילת הסרט האולם יוחשך ואולי המוסיקה תהיה קצת חזקה. חשוב שהילדים ידעו מראש כמה שיותר פרטים על מה עומד לקרות. מידע כזה יאפשר להם להתארגן רגשית וגופנית לקראת החוויה, ויפחית חרדה. כדאי לדבר גם על הכללים בקולנוע - כדי שכולם יוכל ליהנות, אנחנו לא מפריעים לצופים אחרים, משתדלים להיות שקטים ואוספים אחרינו שאריות מזון ושתייה. והנה לימדנו גם התחשבות בזולת ושמירה על הסביבה.
אמא, בואי נצא!
בהחלט ייתכן שיהיו קטעים מפחידים בסרט, וזה בסדר. אם ראיתם את הטריילר או שאתם מכירים את הסיפור הכללי של הסרט, כנראה שתדעו מראש נקודות שעלולות להיות מפחידות, מעציבות או פחות נעימות לצפייה. גם לזה אפשר להתכונן. להזכיר לילדים שאולי יהיה קטע מפחיד ולחשוב יחד מה נעשה כדי שבכל זאת נמשיך לצפות. אפשר להציע שבקטעים המפחידים תתחבקו, תשבו יחד או תחזיקו ידיים.
זו הזדמנות מצוינת לתרגל התמודדות עם קושי במקום בטוח. כשיש חשיבה משותפת עם הילד על פתרונות למצב במקום למהר ולהפסיק את המצב הלא נעים, אנחנו מלמדים אותו שיש לו כוח להתגבר על קושי ושהוא מסוגל להתמודד עם מצוקה. אנחנו גם מעבירים את המסר שזה בסדר להרגיש גם רגשות שליליים - פחד, עצב, אכזבה. כל אלה הם חלק מהחיים. עם זאת, נהיה קשובים לילד ואם נרגיש שהחרדה או רגש אחר מציף אותו, נצא מהאולם ונלך להירגע בחוץ. יציאה מהקולנוע היא אופציה שכדאי לשמור לרגע ששאר הפתרונות לא עובדים.
ודבר אחרון, אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב. המלצות מילדים של אחרים פחות יעבדו כאן ואתם תחליטו, לעיתים בשיתוף עם הילד, אם יתאים לו לצפות בסרט מסוים או לא. ואם פספסתם, לא נורא, תמיד יהיו עוד סרטים.
סיגלית אבירם בריל היא מרצה ומדריכה פדגוגית במכללה האקדמית בית ברל