4 מיתוסים על ויטמינים שאתם חייבים לשכוח, ואחד שדווקא לא

השוק רווי בתוספי תזונה, מינרלים ושלל ויטמינים שמשווקים כגיבורי על ששומרים על החוסן הבריאותי שלנו ושל ילדינו תוך כדי שגרת החיים הכאוטית. מדובר בתעשייה משגשגת עם מעט פיקוח, הרבה מידע שגוי ומחלוקות תמידיות, וקשה להעריך את גודל המרחק בין ההבטחות ובין המציאות. רופאים אינם פוסלים את היתרונות של אותם תוספים, אך תמיד ימליצו להיוועץ אתם לפני השימוש. לצד ההמלצה הזו, הנה כמה מיתוסים מרכזיים לגבי תוספי התזונה שכדאי לבדוק לפני שצוללים לתוך השפע.

ממש כמו החצב שמבשר את בואו של הסתיו, עונת השפעת מסומנת בזינוק חד ברכישת ויטמין C בבתי המרקחת. ויטמין C הוא תרכובת חיונית מאוד המשמשת כנוגדת חמצון יעילה ביותר ומאטה תהליכי "הזדקנות" בגוף. ניתן למצוא ריכוזים גבוהים של הוויטמין במזון טבעי (למשל בפלפל ירוק אדום, גויאבה, עגבניה ותפוז), במזון מעובד מועשר ובתוספי תזונה.

האמונה שהוויטמין הזה יכול גם למנוע הצטננות הפכה לפופולארית בשנות השבעים, לאחר שזוכה פרס נובל לינוס פאולינג העלה את הרעיון. בשנת 2013 החוקרים ניתחו שלל מחקרים שנפרשו על פני כמה עשורים וכללו יותר מ-11 אלף נבדקים והגיעו למסקנה המאכזבת שוויטמין C לא מגן על הצטננות, אלא אם כן אתם רצי מרתון, גולשי סקי או חיילים שמשרתים בקוטב הצפוני. החומר התזונתי יכול לקצר קצת את זמן ההחלמה, אך אין לו השפעה לאחר הופעת התסמינים.

בנוסף, צריכה מופרזת של ויטמין C עלולה לגרום לשלשול והפרעות נוספות במערכת העיכול, ושילוב שלו עם תרופות קונבנציונאליות עלול ליצור השפעות גומלין מזיקות, למשל נטילת ויטמין C יחד עם תרופות לדילול דם עלולה להגביר את הסיכון לדימום ונטילת ויטמין C יחד עם תרופות נגד דיכאון עלולה להוריד את רמת הפעילות של התרופה ולפגום ביעילותה.

הלב הוא אחד מגורמי המחלה והתמותה העיקריים באנושות שעדיין לא נמצאה התרופה האולטימטיבית עבורו. או אולי ויטמינים נוגדי חמצון הם התשובה?

היה שלב שבו החוקרים האמינו שוויטמינים נוגדי חמצון כמו C, E ובטא-קרוטן יוכלו למנוע מחלות לב על ידי צמצום הצטברות הרובד שסותם את העורקים. ניתוח של שבעה ניסויים בוויטמין E הוביל למסקנה שהוא לא הפחית את הסיכון לשבץ או למוות ממחלות לב. המחקר בדק גם שמונה מחקרים על בטא-קרוטן וקבע כי במקום למנוע מחלות לב, תוספי מזון אלה אפילו הניבו עלייה קלה בסיכון למוות.

בנוסף, מחקר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מצא קשר בין סוגים מסוימים של תוספי תזונה הנלקחים מדי יום ומשלבים סידן וויטמין D ובין סיכון מוגבר לשבץ. מדענים בארה"ב מאמינים כי השילוב עשוי לגרום בין היתר לטרשת עורקים, מחלה שבה מצטבר פלאק בעורקים ועלולה לגרום להתקפי לב.

מפתיע כמה אנשים מאמינים שאי שם, בהישג יד וכיס, נמצאים כדורי פלא שימנעו את כל המחלות ויחסכו לנו את ההתעסקות בפעילות גופנית, תזונה מאוזנת, שינה רגועה, פעילות משמעותית למוח ולנפש וזמן מהנה עם משפחה וחברים. ממצאים של מחקר ארוך טווח שנעשה בהשתתפות יותר מ-160 אלף נשים בגיל העמידה הראו כי אלה שנטלו מולטי ויטמין לא היו בריאות יותר מהאחרות, לפחות כשמדובר במחלות משמעותיות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי. ד"ר ניוהאוזר, מחבר המחקר, סיפר שנטילת המולטי ויטמין לא עזרה אפילו לנשים עם תזונה לקויה. אז לא, אין הוקוס פוקוס כזה.

רוב תושבי העולם המערבי הנוכחי לא סובלים מחוסר משמעותי ולא באמת זקוקים למולטי ויטמינים למיניהם (אפילו המזונות הארוזים מועשרים בוויטמינים היום), ובכל מקרה זה לא יכול להחליף את שאר העצות וההנחיות לחיים טובות יותר שממלאות את מדורי הבריאות. בנוסף, האמינות של חלק גדול מהתוספים שמוצעים היום בשוק היא מפוקפקת. מוצר שמתיימר לרפא לבד מחלה או להוריד קילוגרמים תוך כדי זלילת בינג'? לפעמים יש כזה דבר כמו יותר מדי קסם.

אוקי, אז נניח שוויטמינים ותוספי תזונה אינם כדורי הקסם שחשבנו שהם. אבל רק בשביל הסיכוי הקטן שהם כן שווה להמשיך לקחת אותם, לא? מקסימום לא יעשו כלום.

ממש לא. יותר מדי ויטמין A יכול להשפיע על הכבד שלכם, ואצל נשים בהריון הוא יכול להוביל למומים מולדים לתינוקות. נטילת יתר של אומגה 3 עלולה לגרום לדימומים, שלשולים ואף לשבץ מוחי; עודף ויטמין B6 יכול לגרום לנזק עצבי, והרבה ויטמין C יכול להפוך את נוגד החמצון המפורסם לפרו-אוקסידנט (הפוגע בתאי הגוף), שלא לדבר על השלשול.

ד"ר דמטריוס אלבנס, אפידמיולוג תזונתי במכון הלאומי לסרטן בארה"ב, ערך מחקר גדול על כדורי בטא-קרוטן במטרה לבחון האם נוגד החמצון יכול למנוע סרטן ריאות. המחקר גילה עלייה מפתיעה במקרי סרטן הריאות ובתמותה מהם בקרב מעשנים גברים שנטלו את התוסף. מחקר בן עשר שנים משנת 2017 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology בדק יותר מ-77 אלף מבוגרים מעל גיל 50 וגילה שתוספי ויטמין B6 ו-B12 העלו את הסיכון לסרטן הריאות אצל גברים. מחקרים אחרים הראו סבירות לכך שנטילת מינונים גבוהים של חומצה פולית עלולה להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס.

השורה התחתונה של ד"ר אלבנס: "ויטמינים בטוחים כשמכניסים אותם למזון, אך בצורת גלולות הם יכולים להתנהג יותר כמו סם, עם פוטנציאל לתופעות בלתי צפויות ולעיתים מסוכנות".

והנה הגענו לקבוצת האוכלוסייה שבה הבהלה לוויטמינים היא מוצדקת ונדרשת: אימהות לעתיד. הרופאים מנחים נשים לנטול חומצה פולית (המכונה גם פולאט או ויטמיןB9 ) מהרגע שבו מתגלה ההיריון, ואפילו לפני. הסיבה לכך היא שלאישה שמקבלת חומצת ויטמין B יש סיכוי נמוך בהרבה ללדת תינוק עם מום שקשור לחוט השדרה, וחוט השדרה מתחיל להתפתח בהיריון מוקדם המיוחד. המנה המומלצת היא 400 מיקרוגרם של חומצה פולית ביום בתקופת הניסיונות להרות.

מחקר שפורסם השנה בכתב העת JAMA Pediatrics מצא גם קשר בין נטילת ויטמינים בתקופת טרום ההיריון ובין הפחתת הסיכון לאוטיזם במשפחות בעלות סיכון גבוה. בנוסף, מצא המחקר כי ילדים שנולדו לאימהות שנטלו מולטי ויטמינים שמכילים ויטמינים שונים, ברזל, יוד וחומצה פולית טרום ההיריון היו בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר בהשוואה לילדים לאימהות שלא נטלו ויטמינים.