פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      11 דרכים להכין ילדים רגישים (ואת עצמנו) לכיתה א'

      ישנם הרבה שינויים דרמטיים בחייהם של ילדים, אבל נראה שהמעבר הכי מרגש - ומלחיץ - הוא המעבר מגן הילדים לבית הספר. קרן יטיב מסבירה למה השינוי הזה כל כך קשה, ואיך להכין את הילדים אליו

      פרויקט כיתה א פתיחת שנת הלימודים לימודים קרני גרנות (ראובן קסטרו)
      זה בסדר, כולם דואגים. ילדה חמודה במיוחד בדרכה לכיתה א' (צילום: ראובן קסטרו)

      "שלום, שלום כיתה אל"ף, שלום לגננת, לגן" כתב אהוד מנור ז"ל, ואתם מחייכים ומתרגשים. גם הילד שלכם סיים את תקופת הגן ותיכף עולה לכיתה א'. תיכף ילבש תלבושת אחידה, ישים על עצמו ילקוט, גדוש ספרים ומחברות, ילך לבית הספר. אתם מביטים בו מהצד והוא נראה לכם כל כך קטן, כל כך לא קשור לדבר הזה שנקרא "בית ספר יסודי".

      אתם גם אולי חוששים, איך הוא יסתדר שם, איך יבין את הכללים והחוקים, איך יזכור איפה הכיתה, מתי חוזרים מההפסקה, איזה שיעור יש לו. ואיך יכין בכלל שיעורי בית, הרי ידוע שיש לו קוצים בישבן... וגם לילד יש אולי חששות ותהיות: האם אצליח בלימודים? האם יהיו לי חברים? איך תהיה המורה שלי? מה יקרה אם לא אדע משהו, אם לא אבין?

      אז בואו נירגע רגע. מגוון הרגשות והתחושות שאתם חווים לפני כיתה א', הערבוב הזה של התרגשות ודאגה, הם טבעיים מאוד ומאפיינים את מרבית ההורים. גם הורים שזו אינה עבורם כניסה ראשונה של ילד לבית הספר יכולים להרגיש לחוצים עם המעבר של ילדיהם הקטנים יותר.

      אז למה אנחנו כל כך דואגים?

      החרדה המרכזית של מרבית ההורים היא "האם יהיה לו טוב בבית הספר?". הורים חוששים שמא ילדם ייפגע בבית הספר פיזית או רגשית. בית הספר נתפס כמסגרת גדולה ומנוכרת, והורים חוששים שלא יהיה מי שיוכל לסייע לילדיהם, החל מהדברים הקטנים כמו מציאת הכיתה והצורך ללכת לשירותים באמצע השיעור, עבור בחשש מפני תוקפנות ואלימות, וכלה בדאגה כללית שמא הילד ילך לאיבוד במסגרת הזו מבחינת אישיותו ויאבד את מה שמייחד אותו ואת אופיו.

      חשש נוסף הוא כמובן חברתי. הורים חוששים מאוד מפני מצבו החברתי-רגשי של ילדם בבית הספר, בעיקר אם מרבית חבריו לא עולים איתו לכיתה א'. ישנו חשש שהילד יישאר לבד מבחינה חברתית, והתלבטות מה לעשות כדי לעזור לו להתחבר לילדים אחרים.

      אמא הולכת עם ילדים (ShutterStock)
      ואם הוא יהיה לבד בהפסקה? ילדים הולכים לבית ספר (אילוסטרציה: ShutterStock)

      יש גם הורים ששואלים את עצמם אם ילדם יצליח לעמוד בדרישות ההתנהגות החדשות כמו למשל לשבת במהלך כל השיעור, להצליח לרכוש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות, להיכנס לכיתה בשעת הצלצול, ועוד. הורים בדרך כלל חוששים מחוסר הצלחה לימודית כאשר יש רקע קודם של קשיים במסגרת הגן, או כאשר הציפיות שלהם מהילד אינן תואמות את המציאות או שהן מוגזמות.

      ויש גם את החשש מהשינוי המשמעותי בחיים. הורים חוששים מהלחצים שמייצר בית הספר ומהשפעתם על הילד ועל המשפחה, כגון הצורך לשבת עם הילד על השיעורים וההתלבטות כמה נכון לשבת איתו וכמה נכון לתת לו להתמודד לבד, והצורך לקום בבוקר, להתארגן ולהגיע בזמן לבית הספר, שהיה פחות משמעותי בתקופת הגן.

      המעבר לכיתה א' הוא באמת מעבר מורכב ומשמעותי מאוד, המצריך שינוי ניכר, אולם הוא מעבר נורמטיבי וחיובי במעגל החיים של הילד הצעיר ומסמל התפתחות, גדילה וצמיחה. עם זאת, חשוב מאוד להתכונן אליו, גם ברמת הילד וגם ברמה המשפחתית, כדי שזה אכן יחווה כמעבר חיובי ולא כמשבר. ככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר הזה והמעבר יחווה אצלו כמוצלח וקל, כך הוא יתחזק ויוכל לצפות לחוויות של הצלחה וצמיחה במעברים הבאים בחייו.

      כיצד נוכל להכין את ילדנו למעבר הזה בצורה הטובה ביותר?

      1. נכין מראש, ונחסן פסיכולוגית

      הכוונה היא להכנת הילד להתמודדות עם מצבים שונים ובעיות בטרם הופיעו. נכין את הילד לקראת בואם וננסה, במידת האפשר, "ל'חסן'' אותו בפניהם בטרם התרחשו. כך, נשוחח איתו על מעמדו כתלמיד, על העניין שיימצא בלימודים, על היתרונות שתקנה לו ידיעת הכתיבה והקריאה. נבהיר לו גם שבבית הספר מקפידים על לוח זמנים, המורה מטילה שיעורי בית שחובה להכינם, והזמן המוקדש למשחקים קצר יחסית, ובצד הזכויות והיתרונות הרבים יהיו לו גם חובות.

      2. נגלה אמפתיה

      הכוונה היא ליכולת שלנו, ההורים, להקשיב לילדנו, לאפשר לו לבטא את רגשותיו, ציפיותיו, מחשבותיו וחששותיו, הקשורים לשינוי הצפוי, ולגלות כלפיהם הבנה מבלי להיבהל מהם. אם קשה לילדכם לבטא במילים את החששות שלו אפשר למצוא דרכים אחרות כמו דרך סיפורים או שירים העוסקים בילדים אחרים במצבים דומים ודרכם אפשר להבין מה קורה אצלו, משחק עם בובות והמחזת הקושי, ציור הציפיות או הקושי ועוד.

      אמא ובת משוחחות (ShutterStock)
      מיצאו דרך לאפשר לילדכם לבטא את רגשותיו. אמא ובת משוחחות (צילום: ShutterStock)

      3. נעודד ונעצים

      כאן הכוונה היא ליכולת שלנו לעזור לילדנו לחוות את תחושת המסוגלות שלו להתמודד במצב של שינוי ומעבר. אנו יכולים להיעזר לצורך כך בהתמודדויות מוצלחות של הילד עם מעברים ושינויים אחרים שחווה בעבר כמו מעבר לגן אחר, מעבר דירה, הולדת אחיו וכדומה. אפשר לומר לילד: "נכון שקשה לך עכשיו ואתה מרגיש לחוץ ומודאג, אבל אני בטוחה שתוכל להתמודד עם זה בהמשך. אתה ילד כל כך נבון, שיודע להתמודד ולשחק עם חברים חדשים וכבר הוכחת את זה בעבר". אפשר לעזור לילד גם על ידי קריאת ספרים העוסקים בנושא המעבר לכיתה א', שימוש בדמיון מודרך, נשימות עמוקות ועוד.

      4. נדריך בפתרון בעיות מעשיות

      בהרבה מקרים חרדותיו של הילד לקראת המעבר קשורות לשאלות מעשיות שמטרידות אותו כמו איפה השירותים בבית הספר ומה קורה אם אני צריך ללכת לשם באמצע השיעור. חשוב שנזהה את השאלות שמטרידות את ילדנו וניתן לו תשובות מעשיות ופשוטות, כמו למשל: "השירותים נמצאים במסדרון ליד המזכירות ואפשר להשתמש בהם בהפסקות או לבקש רשות מהמורה במהלך השיעורים". כדאי לשחק ביחד משחקים של "עכשיו אני בבית ספר" ולעבור על סיטואציות שונות שקורות בבית ספר ומה אפשר לעשות איתן. לדוגמה, עכשיו שיעור והילד צריך לשירותים; או: אני בהפסקה ויש צלצול שהיא נגמרת, מה אני עושה אז, ועוד. משחקים כאלו יעזרו לילד לעבד את המצב החדש ולהכין את עצמו לקראת הבאות.

      5. נסמוך על הילד ועל היכולות שלו

      לעיתים נדמה לנו שילדנו לא יצליח להתמודד, יהיה לו קשה מדי. אולם יחס מגונן מדי עלול להפחית את כוחות ההתמודדות של הילד ולפגוע בו. ילדנו יפתיע אותנו לעיתים קרובות ביכולת שלו להתמודד עם קשיים ועם שינויים. אפשר לחזק ולעודד אותו לגבי הדברים שהוא מצליח בהם ולסייע לו לקבל בהבנה קשיים ומגבלות אישיים שלו. חשוב מאוד לזכור, שילדים מצוידים באופן טבעי ומולד בכוחות פנימיים להתפתחות, לעזרה עצמית ולהסתגלות, ויכולים לצמוח מתוך מצבים מאתגרים ובכך לפתח חוסן פנימי רב יותר. זאת בתנאי שאנו, ההורים, נהיה שלמים עם עצמנו ונשדר לילד ביטחון בדרכנו, בצד רגישות לצרכיו, נסמוך עליו באמת ונשדר לו אמונה אמיתית בכוחותיו.

      ילד ישן (ShutterStock)
      הילד שלכם צריך 9-12 שעות שינה בלילה כדי להצליח בבית הספר (צילום: ShutterStock)

      6. נתחיל לחזור לסדר יום מאורגן

      כדאי מאוד להקדיש את השבוע האחרון של החופש לחזרה הדרגתית אל מסגרת שעות השינה המומלצת. רופאי שינה ממליצים, לילדים בגילאי בית ספר יסודי, על 9-12 שעות שינה בלילה. חוקרים מצאו קשר ישיר בין מחסור בשעות שינה להישגים נמוכים של ילדים בלימודים ולהפרעות קשב שונות. כמו כן מחסור בשעות שינה עלול לגרום לילדים כאבי ראש וגוף ולהקשות מאוד גם על התארגנות הבוקר.

      7. נארגן יחד עם הילד את המקום שבו יכין את שיעוריו

      כדאי שזה יהיה מקום נוח, שקט ורגוע, אולם המציאות היא שכל בית וכל ילד עם "המקום האידיאלי שלו" להכנת שיעורים. יש משפחות שאצלן הילדים מכינים שיעורים רק בחדרם ויש משפחות שאם הילד לא מכין את השיעורים על השולחן במטבח הוא לא מכין אותם כלל. חשבו יחד עם הילד איפה המקום שהוא היה מעדיף ללמוד בו, דברו על היתרונות ועל החסרונות של המקום הזה, כבדו את החלטתו וזכרו שכל החלטה ניתנת לשינוי כשהשנה תתחיל ועימה השיעורים.

      8. נשתף את הילד בהכנות לקראת בית הספר

      בחרו עם הילד תיק, קלמר, יומן, מחברות ושאר הציוד. עטפו ביחד את המחברות והספרים ותנו לו להדביק מדבקות ולכתוב, אם הוא יודע, את פרטיו על המדבקות. יש בזה משהו מתרגש, מצפה וחווייתי שהילד ואתם חולקים יחד.

      9. הכירו את הדרך ואת בית הספר

      למדו את הילד את הדרך לבית ספר: אם ילדיכם אמור יהיה ללכת ברגל מהבית לבית הספר, למדו אותו את הדרך, ותרגלו אותה כך שהוא ירגיש נוח לקראת תחילת הלימודים. ניתן לעשות זאת גם דרך טיול באופניים. כדאי לערוך גם סיור מקדים בבית הספר עם הילד: כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים צוות בית הספר מתחיל להיערך ולהכין את דבריו לקליטת הילדים. כדאי לקחת את הילד לכמה ביקורים שם, להראות לו את הקומה שבה הוא עתיד ללמוד, ללמד אותו היכן נמצאים המזכירות הראשית, חדר המנהל/ת, השירותים ועוד. ידע הוא כוח והוא מאפשר הפחתת החרדות.

      10. הימנעו משינויים נוספים

      כדאי להימנע עד כמה שאפשר משינויים נוספים בחיי הילד בתקופת המעבר (חודש לפני ואחרי תחילת הלימודים).

      11. נהיה סלחניים וסבלניים

      הגיבו בסבלנות ובסלחנות לתופעות כגון בכי, או חשש להיכנס לכיתה בימים הראשונים. דברו עם הילד בבית, שתפו את המורה בחששות הילד, נסו להבין מה מטריד את ילדיכם. אל תדאגו, זה קורה להרבה ילדים. עוד תופעה שיתכן שתיקרה היא רגרסיה ביכולת השליטה של הילד בצרכיו. גם זה טבעי וברוב המקרים מסתדר שוב מאליו.

      ומה כדאי לעשות מול צוות ביה"ס כדי להקל על הילד?

      קודם כל לסמוך על צוות בית הספר ולתפוס אותו כגורם עוזר ולא כגורם עוין. הדבר החשוב ביותר בהסתגלות ילד לבית הספר היא העמדה הפנימית החיובית של הוריו כלפי המסגרת. חשוב שהורים ינהגו כלפי הצוות כשותפים ולא כאויבים, תוך שיתוף פעולה וכבוד. הורים שלא סומכים על בית ספר, בשל חוויות רעות שלהם מהעבר, או עקב ניסיון עם ילדיהם האחרים, יעבירו לילדם את חרדתם, חשדנותם ועוינותם. אם יש לכם מה להגיד למורה, עשו זאת בפנייה ישירה אליה ולא דרך הילד. גם אם אתם כועסים עליה בגלל משהו שהילד סיפר לכם שוחחו איתה בצורה מכבדת וללא תוקפנות ורצוי שהילד לא יהיה נוכח בשיחה.

      עדכנו את צוות בית הספר, מוקדם ככל האפשר, בקשיים של הילד או של המשפחה, שעלולים להקשות על הסתגלות הילד או על מילוי הדרישות ממנו שם. אם לילד יש קשיים מוטוריים למשל, המורה צריכה לדעת על כך משום שאז היא תדע לעזור לו ולתמוך בו.

      לסיום, פיקחו עין מתמדת על ילדכם ושימו לב למה שעובר עליו בבית הספר. הקשיבו לילד וקראו את איתותיו הרגשיים, אפשרו לו לדבר על כל מה שהוא עובר בבית הספר, טוב ורע, מבלי להיבהל מדבריו, על מנת שירגיש חופשי לספר לכם הכול.