האם באמת יש צורך בקורסי הכנה לכיתה א'?

לקראת המחצית השנייה של גן חובה מתחילות הדאגות, שלא נגיד המרוץ המטורף של האימהות והאבות לנסות ולברר מה צריך לעשות עם הילד לקראת כיתה א': האם הילד שלי מוכן לכיתה א'? האם הגננת מכינה אותו כראוי? והעולה על כולם: האם רשמתי את הילד לקורס "מוכנות לכיתה א"?

עוד בנושא:
גני המשחקים שיגרמו לילדים הדיגיטליים שלנו לחזור לטבע
7 משפטים שכדאי להגיד לילדים כדי שהם יגדלו להיות מבוגרים מאושרים
איך לזהות סימנים להפרעות קשב וריכוז כבר בגיל הגן

כן, כל ההורים רוצים שהילד יגיע מוכן לכיתה א', אך לא כולם יודעים שההכנה האמיתית והמשמעותית מתבצעת במסגרת הגן. למעשה, למרבית ההפתעה של רבים, המציאות בישראל מלמדת אותנו שלבתי הספר יש הרבה מה ללמוד מגני הילדים, שברובם מתקיימת פדגוגיה חדשה, המותאמת למאה ה-21 ומייצרת חדשנות בחינוך. בגני הילדים הילדים לומדים לשתף ביניהם פעולה, הילדים דינמיים מאוד ופעילים, לא יושבים יום שלם מאחורי שולחן כמו בבית הספר ומפתחים יצירתיות במגוון דרכים.

בראש ובראשונה, אני כופרת במושג "מוכנות לכיתה א". גן הילדים אינו מדרגה לקראת שום כיתה שהיא. הוא לא תחנת מעבר לקראת הדבר הגדול שקוראים לו בית הספר. כמו שבגיל חודש לא הולכים ל"קורס מוכנות למטפלת", בגיל 8 חודשים לא מלמדים "מוכנות למעון", ובכיתה ג' לא "מכינים לכיתה ד", כך כל המושג של "מוכנות לכיתה א'" צריך להיכנס לפרופורציה מתאימה.

לגן הילדים תפקיד חשוב ומשמעותי בהתפתחות הילדים - התפתחות רגשית, חברתית, לימודית, פיזית ועוד. הגננות, מחנכות הגיל, מומחיות בשלב ההתפתחותי של הילדים, מנגישות את התכנים, החומרים, הסביבה וחוויות הלמידה על מנת לאפשר צמיחה והתפתחות מיטבית. בכלל זה התפתחות הקשורה לרכישת מיומנויות הקשורות לשפה ואוריינות, לחשבון, מיומנויות גרפו-מוטוריות המתאימות לשלב ההתפתחותי של הילד. כל אלה מתקיימות בהקשר ובסביבה מותאמת לגיל ולהתפתחות של הילדים, באווירה מכילה ותומכת.

"קורסי מוכנות לכיתה א" המתקיימים מחוץ למסגרת הגן, על ידי דמות שאינה הגננת המכירה את הילדים, ומתרכזים בהקניית מיומנויות למידה ספציפיות, לימוד אותיות ומספרים, ראשית כתיבה וקריאה ועוד, אכן יכולים לתת לילד יתרון קל במיומנויות אלה בכניסה שלו לכיתה א' על פני ילדים שלא עברו את הקורס, אולם הם גם עלולים ליצור מתח מיותר, חרדה מפני כישלון, תחרות בין הילדים, חוסר התאמת דרכי ההוראה והגישה לילדים בעלי שונות בלמידה.

ובכלל, על בסיס העבודה החינוכית של הגננות בגן, שנערכת כל השנה ולא רק בסופה, הילדים יגיעו לכיתה א', גדולים בשנה, עשירים יותר בחוויות, במיומנויות, בידע, בכישורים וילמדו מהמורה בכיתה א' את מה שצריך ללמוד בכיתה א'.

ואולי אפילו ההיפך. כאשת מקצוע שעוסקת בפיתוח והטמעה של פדגוגיה חדשנית ההולמת תלמידים בדור העכשווי, אני מוצאת שראוי אולי שדווקא בתי הספר יעברו "קורס בפדגוגיה של הגן" שבחלקים מסוימים שלה עדכנית, חדשנית ומתקדמת מזו של כיתה א'.

ילדי הגן פעילים במרחב, יוצרים ולומדים. הפעילות מתבצעת בקבוצות משתנות על פי בחירתם. הילדים יוצרים את הקבוצות בעצמם, מחלקים ביניהם את התפקידים ומשתפים פעולה לזמנים משתנים שיכולים להיות גם ארוכים מאד. ישנן קבוצות ילדים שעבדו על מבנים לאורך ימים, הקבוצה השתנתה, התפקידים היו דינמיים. הילדים יודעים להסביר מה בנו, לארח ילדים אחרים במבנה שלהם ולתעד אותו. מיומנות זו מוגדרת כ"למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות,יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה".

בנוסף, הגן הינו מרחב פתוח ודינמי. בחלקים רבים של היום ניתנת לילדים בחירה בין פעילויות שונות. הילדים, נעים באופן חופשי במרחב ומבצעים את המשימות באחריות ובעצמאות. מאחר והחומרים בגן נגישים, ילדים יכולים לבקש או ליזום לעבוד או לשחק גם בחומרים שלא הונגשו להם. ניתן להגדיר מיומנות זו כ"פיתוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם".

בכיתות א' יבצעו הילדים את המטלות שהמורה נותנת. ילד מתקדם יוכל להתקדם בספר הלימוד. מורה יצירתית או משקיעה תאפשר פינות משחק דידקטי או דפי עבודה מגוונים. לעומת זאת, בכיתות רבות, ילד שסיים את המשימה ישב וימתין. אחרי כמה שנים בבית הספר נתהה לאן נעלמה היצירתיות? הסקרנות? היוזמה?

גן הילדים הוא מוסד מותאם לילדי הגן אשר מכשיר אותם היטב לחיים. חלק מהמיומנויות שהגן מעניק לילדים, מתמוססות בשנות בית הספר, בעיקר בלמידה מסורתית ופרונטלית. ראוי שבתי הספר יאמצו חלק משיטות הגן, וודאי שהיסטריחת ה"מוכנות לכיתה א'" מיותרת.

ד"ר עדני נייפלד היא מתאמת אקדמית של תכנית "אקדמיה-כיתה" במכללת "אוהלו" בקצרין