פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גני המשחקים שיגרמו לילדים הדיגיטליים שלנו לחזור לטבע

      בשנים האחרונות הרבה יותר ילדים מאובחנים עם הפרעות קשב או עם עם קשיים בוויסות החושי, ומומחים סבורים שזה קשור לעבודה שהם חיים במרחב סטרילי מדי. גני משחקים חדשים מבקשים לטפל בבעיה הזו בדיוק. כך זה עובד

      מרחב תחושות באורט חצור (יח"צ , משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)
      תנו להם להתלכלך, זה חשוב. מרחב תחושות באורט חצור (צילום: משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)

      מתי בפעם האחרונה הילד שלכם שיחק בבוץ? אסף עלים? דרך על אבנים? מרבית הילדים היום דבוקים למסכים, וגם כשהם כבר יוצאים לגן המשחקים, מדובר באזור סינטטי למדי, ברובם אפילו לא תמצאו כבר אפילו ארגז חול. ולדברי מומחים בתחום, מדובר בבעיה. "כדי לסייע לילדים שלנו להתפתח בצורה תקינה, חייבים להחזיר להם את המגע עם המגוון הגדול הקיים בטבע, המלמד אותם לסמוך על חושיהם במגוון התנסויות", אומר הפרופ' מולי להד, נשיא מרכז משאבים, ומרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי.

      מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על עליה תלולה במספר הילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז. הנתונים מראים ש-14.4 אחוזים מילדי ישראל מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, פי שניים יותר מלפני עשור. להד טוען כי אחת הסיבות המסבירות את מגפת ליקויי הלמידה וההפרעות בוויסות חושי, היא כי "הילדים במאה ה-21 אינם מתנסים בתחושות מגוונות. יותר ויותר ילדים חווים גרייה של פלסטיק מתכת או זכוכית בלבד ולכן קיימים ילדים רבים שהם בעלי 'רגישות יתר תחושתית'". הוא מסביר כי "מה שקורה במצב כזה הוא שהמוח משדר אותות אזהרה גם לגירויים נורמטיביים, ואז הילד מגיב באופן שלילי, במתח ובחרדה גם לגירויים תחושתיים הנחשבים בלתי מזיקים".

      עוד בנושא:
      הטעות המסוכנת שאתם עושים עם הילד בגן המשחקים
      איך לזהות סימנים להפרעות קשב וריכוז כבר בגיל 3
      הסרטן הנפוץ בילדים ניתן למניעה - אם רק תתנו להם להתלכלך

      לדברי פרופ' להד, יש גם "ילדים שהם בעלי קהות חושית שמגבילה את יכולתם לקלוט ולהבחין במכלול גירויי הסביבה. ישנם ילדים שנראים אדישים ומנותקים, ואחרים בעלי צימאון לגירוי חושי, מעין צורך תמידי ובלתי מסופק לנגיעה באנשים ובחפצים. מצב זה איננו טבעי. המוח האנושי התפתח במשך מיליוני שנים, תוך התנסות בגרייה רב חושית טבעית: חשיפה ומגע עם אדמה, מים חול טבע עלים עצים בוץ ועוד. תחושות מגוונות אלו יצרו מנגנוני ויסות ומשוב טבעי וסייעו להתפתחותם התקינה של הילדים. כל אלו נעלמו בעשורים האחרונים, והילדים בימנו חיים במרחבים סינטטיים".

      גן משחקים (ShutterStock)
      יותר מדי פלסטיק, פחות מדי טבע. ילדות בגן משחקים (צילום: shutterstock)

      "לא פלא, אם כך, שרבים כל כך סובלים מבעיות ויסות. כישורי ויסות חושי-רגשי והתנהגותי קשורים וכרוכים זה בזה, והם נדבכים בסיסיים באשר לתחושת הרווחה העצמית של האדם, לכישורי הלמידה, ליכולת לפתח קשרים, וליכולת להסתגל למציאות ולתפקד בה, לפתח דימוי עצמי חיובי ותחושת מסוגלות-עצמית ולהגיע להגשמה-עצמית. מכיוון שלרובד החושי השפעה מהותית על הנפש, כישורי ויסות יעילים, מהווים נדבכים מרכזיים של חוסן נפשי", אמר להד.

      במקום גני משחקים - מרחבי תחושות

      אותו צמצום בעולם החוויות של הילדים ניכר גם בגני השעשועים. גני השעשועים שהכרנו בעבר הלכו והתמעטו ואותם החליפו מתחמים ובהם מתקנים העשויים פלסטיק המונחים מעל מצע העשוי גומי צמיגים ממוחזר. עם זאת, להד מציין כי "לאחרונה החל תהליך חיובי במשרד החינוך וגוברת ההכרה שהטבע ומכלול הגירויים אשר בו, מעודדים התפתחות תקינה בילדים". על פי תפיסה זו כבר הוקמו כמה גני משחקים טבעיים, המכונים גם "מרחבי תחושות".

      מרחבי תחושות הוקמו במכון להתפתחות הילד בבית החולים זיו שבצפת, במרכז משאבים בקריית-שמונה, ביבנאל ולאחרונה נבנו שני מרחבי תחושות בבתי ספר יסודיים: האחד בצפון הארץ, בבית ספר "אורט חצור", שבחצור הגלילית והשני בדרום הארץ, בבית הספר "ניצני הנגב" בקיבוץ בית קמה.

      מרחב תחושות באורט חצור (יח"צ , משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)
      מזמן חוויות חושיות מגוונות. מרחב תחושות באורט חצור (צילום: משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)

      מפתח מרחבי התחושות הוא איתן שקד, דרמה תרפיסט, מטפל רגשי בטבע ואיש חינוך, ממרכז "משאבים", שמסביר את הרעיון בבסיס הפרויקט החדשני: "מרחב התחושות הנבנה בחצר בית הספר, מזמן חוויות חושיות מגוונות. הוא בנוי מחומרים טבעיים כמו עצים, סלעים, שיחים, סוגי קרקע, וכן, מתקנים ומבנים מיוחדים המותאמים באופן ספציפי לקהל היעד ולאווירה הבית-ספרית. ההתנסות במרחב התחושות מפעילה באופן משולב את מכלול החושים, אופני החשיבה, הדמיון, הרגשות, הגוף וכן את הפן התקשורתי-חברתי".

      המרחבים כוללים מתקנים מוזיקליים, מתקני טיפוס, מתקנים המאפשרים התכנסות ב'מערה', שבילים בעלי מרקמים שונים להליכה יחפה לצורך גירוי תחושתי, ספסלי ישיבה, טיפוס ותקשורת, בקתות התכנסות ושיח, משחק במים, משחק בחול ובאדמה, מוביילים תחושתיים ועוד. המתקנים נבנים ביחד עם צוות בית הספר, התלמידים והוריהם. תהליך הבניה גם הוא בעל ערך רב משום שהוא מעודד התגייסות, הקשבה, הגברת הלכידות החברתית והאמון החברתי בקרב התלמידים והמורים.

      "הילדים לומדים לצאת מהעולם הסגור שלהם ולפתח תקשורת בריאה"

      רינת ביטון מנהלת בית ספר אורט חצור מספרת כי רתמה לתהליך הקמת מרחב התחושות את כל צוות בית הספר, את התלמידים ואפילו את הוריהם. "תהליך ההקמה נמשך כחודשיים, הילדים ישבו ותכננו בעצמם שלושה דגמים עם מרכיבים שונים שיהיו בתוך מרחב התחושות. בנינו את המרחב מצמיגים ישנים, קש, עצים, וציפינו בבטון ואבנים, שתלנו צמחים עמידים ויצרנו מרחב שבנוי ממרקמים שונים למגע. בנינו פינות מסתור, מקומות ישיבה, מקומות בהם ניתן להישען בעמידה, והשחלנו צינורות האזנה המאפשרים לילדים לדבר דרכם ולתקשר האחד עם השני או עם המורה שנמצא איתם בפעילות. תלינו מובייל גדול העשוי במבוק עליו יכולים הילדים לנגן ולהפיק צלילים".

      מרחב תחושות באורט חצור (יח"צ , משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)
      "השחלנו צינורות האזנה המאפשרים לילדים לתקשר האחד עם השני". מרחב תחושות באורט חצור (צילום: משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)

      לדברי ביטון, "התהליך שאנו עוברים הוא מדהים. בהתחלה הילדים נרתעו מהמגע עם הבוץ, עם האדמה, אך לאט לאט הם התחברו והתמסרו ונוצר שיח חדש בין הילדים. הם משתפים במחשבות שלהם ובתחושות שלהם. נעשית עבודה קבוצתית פורה ומוצלחת, הילדים יושבים וחושבים יחד מה נכון להם, הם קשובים לצרכים האחד של השני ולומדים לצאת מהעולם הסגור שלהם ולפתח תקשורת בריאה".

      ביטון הוסיפה כי "ישנה התלהבות גדולה מאוד של התלמידים והקצנו לכל כיתה יום בשבוע שבו היא יכולה להיות במרחב התחושות. בנוסף לכך אנו מקיימים בו גם טיפולים רגשיים לתלמידים הזקוקים לכך, באמצעות משחקי אדמה ופעילות מגוונת שהמרחב החדש מאפשר. במסגרת זו אנו מטפלים בילדים עם קשיי תקשורת, ילדים אלימים, ילדים הסובלים מלקויות בוויסות חושי ומקשיים בלימודים".

      מרחב תחושות באורט חצור (יח"צ , משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)
      חזרה למשחק הבריא בטבע הפתוח. מרחב תחושות באורט חצור (צילום: משאבים, המכללה האקדמית תל-חי)

      שקד מסכם ואומר כי "בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בו ל'ילידים הדיגיטליים' (digital natives) קיימת אינטראקציה מוגבלת עם הטבע והסביבה, למרחבי תחושות קיים ערך משמעותי. המרחב התחושתי מאפשר לילדים ללמוד דרכים לביטוי ולתקשורת מטיבה, מכבדת ומקרבת, וכן לאפשר התפתחות קוגניטיבית, פיזית, רגשית וחברתית, גבולות וחזרה למשחק הבריא בטבע הפתוח, באוויר הצח, תוך כדי תנועה והתנסויות מאתגרות שחסרות כל-כך בימינו".