המשימה הפשוטה של החזקת עיפרון או עט ביד הופכת למסובכת יותר ויותר עבור ילדים בעידן המודרני ורופאי הילדים מפנים אצבע מאשימה כלפי הטכנולוגיה. השימוש הרב בטלפונים חכמים ובטאבלטים בעלי מסכי מגע הוביל לכך שהשרירים באצבעותיהם של ילדים אינם מתפתחים בצורה שמאפשרת להם לאחוז בעיפרון כמו שצריך.
"ילדים מגיעים היום לבתי הספר עם שרירי כף יד לא מספיק חזקים ועם מיומנויות כף יד נמוכות, בהשוואה למצב שהיה לפני עשור", אמרה השבוע סאלי פיין, מומחית בכירה לריפוי בעיסוק בילדים. "ילדים מגיעים לבית הספר ונותנים להם עיפרון, ורבים מהם לא יודעים או לא מסוגלים לאחוז בו משום שחסרות להם התנועות הבסיסיות הנחוצות לשם כך. כדי להצליח לאחוז בעיפרון ולהניע אותו על הדף נחוצה שליטה טובה בשרירים העדינים של האצבעות וילדים זקוקים לשפע של הזדמנויות לתרגל ולאמן שרירים אלה".
עוד בנושא:
הילדים שלכם לא עוזרים בבית? כדאי שתצפו בזה
המשחק הפשוט שיעצים את ההתפתחות של ילדיכם
איך להכין את הילד לכיתה א'?
לדברי פיין, אופיים של משחקי הילדים השתנה מאוד בשנים האחרונות: "קל הרבה יותר לתת לילד אייפד, מאשר לעודד אותו לעסוק בפעילויות שיחזקו את שריריו כמו בנייה בקוביות, גזירה והדבקה או משיכה בחבל. בגלל החסרים האלה הם לא מפתחים את המיומנויות הבסיסיות שעליהן נבנות אחר כך מיומנויות הכתיבה כמו יכולת אחיזת העיפרון בצורה הנכונה".
ומה המצב בישראל?
"כמובן שאנחנו רואים את התופעה הזאת גם בארץ", אומרת נילי מרחבי, מרפאה בעיסוק מחוזית במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית בשיחה עם וואלה! בריאות. לדבריה, זו אפילו לא תופעה מאוד חדשה משום שהיא החלה כבר עם הטלוויזיות ולא רק עם כניסתם של הטאבלטים לחיינו. "המוטוריקה העדינה של דור המסכים נפגמת כי הם לא מתנסים מספיק בציור וטרום כתיבה, וכשהם מגיעים לכיתה א' המיומנויות האלה לא מספיק מפותחות", היא אומרת.
לדברי מרחבי, הליקויים האלה ממש לא מוגבלים להחזקת עיפרון, אלא כוללים מיומנויות נוספות רבות: "קשה להם בכיתה בכל התפקודים. זה לא רק עיפרון, זה גם גזירה, כתיבה, הדבקה, שימוש במחדד, סרגל, או מחק - הכל דורש מיומנות ידיים שהם לא מספיק חשופים אליה".
למרות זאת מרחבי מתעקשת שאין מה להלחם במסכים, אלא לקבל את קיומם. "בסוף, זה העולם שבו אנחנו חיים - המסכים פה וצריך לדעת להתמודד איתם. יש דברים שהם מועילים בהם, וצריך להכניס אותם לשימוש בבתי הספר וביחידות להתפתחות הילד ככלי טיפולי, לא לעצום עיניים ולהתעלם מהם. העניין החשוב הוא המינון והוויסות. צריך להקציב זמן לכל דבר: זמן מסך, זמן משחק וכן הלאה".
מרחבי הוסיפה עוד כי לא רק המוטוריקה העדינה מקופחת על ידי הרגלי המשחק שאימצו ילדים בעת המודרנית, "גם המוטוריקה הגסה נפגעת מהמסכים. ילדים צריכים לצאת החוצה לשחק ולחזק את כל השרירים שלהם: לטפס, להתנדנד ולחזק את הגוף".
איך משפרים את המצב?
את המיומנויות המוטוריות של הילדים חייבים לתרגל ולפתח, אבל בניגוד לדעה הרווחת של הורים, זה לא בהכרח דורש יותר מדי זמן פנוי. "לא חייבים לייחד זמן שבו אומרים 'אני עכשיו הולך לשבת לצייר או לגזור עם הילד'. אפשר לעשות את זה בצורה גמישה שמשתלבת עם סדר היום של הבית ושל ההורה", מסבירה מרחבי. "אפשר תוך כדי הפעילות בבית לאמן את היכולות האלה, למשל כשחותכים ירקות לארוחת הערב, לבקש מהילד לסדר אותם בצלחת, לתת לו לרדד בצק ולקרוץ עוגיות, לסחוט תפוזים או לעשות קיפולי נייר - כולן פעולות שמחזקות את כף היד".
סרטונים עם רעיונות נוספים לחיזוק המיומנויות של ילדים, ניתן למצוא בערוץ היו טיוב של התפתחות הילד של שירותי בריאות כללית.