פריצת דרך: חוקרים מישראל פיתחו חיסון נגד סרטן העור

    חוקרים מאוניברסיטת ת"א פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש חיסון נגד מלנומה. החיסון כבר הוכח כיעיל בעכברים - הן כטיפול מונע והן כתרופה למחלה פעילה. "אנו סבורים שהשיטה הזו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן"

    מערכת וואלה! בריאות
    הננו-חיסון מפעיל את מערכת החיסון כנגד תאי הסרטן (צילום: רונית סצ'י-פאינרו)

    רק לפני חודש בישרנו כי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו מה הופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי, ועכשיו חוקרים מאותה אוניברסיטה עומדים בפני פריצת דרך נוספת. החוקרים פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש חיסון נגד סרטן העור הקטלני. החיסון הוכח כיעיל בקרב עכברי מעבדה, גם כטיפול מונע, גם כתרופה לגידול הראשוני וגם למיגור גרורות.

    החוקרים, בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה, פיתחו למעשה חלקיקים זעירים העשויים מפולימר מתכלה, שגודלם כ-170 ננומטר. בתוך כל חלקיק הם 'ארזו' שני פפטידים - שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברים עם מלנומה בעור. המחקר פורסם היום בכתב העת Nature Nanotechnology.

    עוד בוואלה! NEWS

    מטורף: חוקרים ישראלים הדפיסו לב חי במדפסת תלת מימד

    לכתבה המלאה

    "ננו-חלקיקים אלה נושאים על גבם מולקולת סוכר המשמשת כראש חץ המכוון לתאים של מערכת החיסון, המפעילים תאי T שיתקפו את הגידול", הסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו, "חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון (תאי ה-T) למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' - כלומר את תאי המלנומה". המשמעות של הפיתוח הזה היא שמעכשיו מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו.

    הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור (איור: גליה טירם)
    ננו-חיסון מגביר את הרגישות של סרטן העור לאימונותרפיה ומוביל להרג תאי הסרטן (איור: מעין הראל)

    בהמשך בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים. ראשית, מניעה: החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה היתה שהעכברים לא חלו, כלומר החיסון מנע את המחלה.

    במקרה השני החוקרים בחנו טיפול בגידול הראשוני על ידי שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים. הטיפול המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה, והאריך מאוד את חייהם של כל העכברים שטופלו.

    במקרה השלישי בחנו החוקרים טיפול בגרורות - הם בדקו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים (גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר), ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון. בימים אלה, בניסוי המשך, נבחנת יעילות החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות באזורים שונים בגוף (מוח, ריאות, כליות ועוד).

    "עבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן" (צילום: גליה טירם, אוניברסיטת תל אביב)

    "המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה, אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו, "במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה".

    "המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין - גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה" מוסיפה פרופ' סצ'י-פאינרו, "אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully