פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה מה שאתם צריכים לומר כשהילד חוזר עם תעודה גרועה

      זוכרים כמה מלחיץ היה יום חלוקת התעודות כשהייתם ילדים? אז אותה החוויה מחכה לילדים שלכם, אלא שאתם יכולים להפוך אותה לאחרת, לכזו שתלמד אותם איך מתקשרים, מביעים רגשות ומתמודדים עם תסכול. הנה 8 דרכים לעשות את זה

      ילד יושב ליד שולחן בכיתה (ShutterStock)
      קודם הילד, אחרי זה התעודה. ילד בכיתה (צילום: shutterstock)

      עוד רגע מסתיימת לה שנת הלימודים ובתי הספר יחלקו תעודות עמוסות בהערכות וציונים, חלקן מילוליות, כדי לשמור על נפשם הרכה של הקטנים, וחלקן מספריות, ברורות וחורצות גורלות. ואנחנו ההורים, תמיד רוצים הכי טוב עבור הילדים, חולמים לראות אותם מצליחים, מוגשמים, אחראיים, ואם אפשר גם מצטיינים, מה טוב. והרצון הזה לפעמים מבלבל אותנו. אז כשהילד שלנו יגיע הביתה בקרוב עם התעודה (בסדר הזה בדיוק, ולא הפוך), כדאי שנהיה מוכנים עם התגובות הנכונות. הנה כמה כללים שיהפכו את חלוקת התעודות לחוויה מעצימה, גם אם התעודה לא מושלמת.

      עוד בנושא:
      איך לגרום לילדים להכין שיעורי בית, בלי להכין אותם בעצמכם
      זה הגיל שבו ילדים נהיים עצלנים
      זה מה שהילדים שלכם צריכים כדי להצליח חברתית בבית הספר

      1. תזמון הוא הכל: נתחיל בלזכור שאולי הכי בא לנו מיד לזנק על התעודה, לפתוח אותה ולעבור ציון ציון, אבל זו טעות. הדבר הנכון יהיה לחכות רגע, להסתכל על הילד שלנו, לחבק אותו, לשאול איך עבר היום שלו וגם - אם הוא רוצה להראות לנו עכשיו את התעודה. לפעמים הילד יבחר שלא להראות את התעודה מיד, ואז יהיה נכון להחליט על זמן שיראה אותה.

      2. הרגש הוא המלך: לפני שפתחנו את התעודה, נעצור ונשאל "איך אתה מרגיש איתה?", כי מה שחשוב באמת זה איך הילד שלי רואה את עצמו דרך התעודה שלו.

      תלמידה יושבת בכיתה (ShutterStock)
      הם מרגישים מספיק רע גם בלי האכזבה שלכם. נערה בכיתה (צילום: shutterstock)

      3. אל תוסיפו כאב על כאב: כשילד מביא תעודה לא טובה, שלא לומר גרועה, קחו בחשבון שאת שעתו הקשה הוא כבר עבר, גם אם זה לא נראה ככה. הוא כבר יודע איפה הוא ביחס לחברים, הוא כבר קיבל את המבט מהמורה והוא כבר חשש לאכזב אתכם. זה לא אומר שאין צורך לדבר על כך, אבל רגע, חכו שניה עם חשיפת השיניים, ותזכרו שאת תחושת הערך שלו אפשר למצוא כרגע בתחתונים, ואם נראה לכם שהוא זקוק לעזרה זה הזמן לשאול "מה יכול לעזור לך?".

      4. ציפיות לא נועדו רק לכריות: הורה מכיל זה מאסט, פרגון זה הכרחי אבל גם ציפיות זו לא מילה גסה, כן, זה בסדר שלהורים יש ציפיות מילדיהם ובתנאי שהן לא מגיעות עם תנאי להשתייכות, קבלה או אהבה. זה בסדר להגיד "אני מצפה לראות אותך משקיע ב..", "אני מצפה שתיקח אחריות ותסדר את זה מול המורה", "אני מצפה שתשקיע במקום העבודה שלך". כן, בית ספר הוא מקום העבודה של הילדים ויעזור אם אנחנו נעזור להם לראות את זה כך.

      5. אם ציפיות, אז שיהיו ריאליות: סוד ההצלחה של הגדרת מטרות הוא שהן צריכות להיות ראליות ולהתאים לילד. כשעוברים על התעודה אפשר להזמין את הילד להציב לעצמו מטרה לשנה/ מחצית הבאה, תנו לו להגיד אותה ועדיף שהיא לא תהיה "ציון 100", אלא מטרה ראלית, אפשרית, לא מאיימת. חברו את הילד לעולם המבוגרים ותראו לו שכך גם אנחנו פועלים.

      שני חברים מתחבקים (ShutterStock)
      מה יותר חשוב לכם - יחס לחברים או ציונים. שני חברים משחקים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      6. תעודה קוראים בסדר יורד: נסו לחשוב מה הערכים המובילים בעיניכם, וקראו את התעודה בסדר הזה, אם זה אומר להתחיל ביחס לחברים, הערכה אישית של המורה, התנהגות, אחריות ואז הציונים. התעודה יכולה להיות יותר מהערכות ומספרים, היא יכולה להיות הזדמנות עבורנו לדבר ערכים.

      7. חפשו את הטוב: נסו למצוא מה כן, איפה רואים שהילד השקיע מאמץ, איפה רואים התקדמות, איפה אפשר לראות ביטוי לכישרון של הילד, איפה התרגשות מאמירה אישית של המורה. תהיו ממוקדים, תראו מה כן, תעודדו, כי רק כך אפשר לשמר מוטיבציה.

      8. הכל, רק לא אכזבה: הרגש הכי קשה עבור ילד הוא האכזבה של ההורה שלו ממנו. זה בסדר להתאכזב, רק בואו נשים לך שהתאכזבנו מהציון ולא מהילד, נזכור שהוא הרבה יותר מתלמיד, הוא מחזיק מהות שלמה ומלאה ולהיות תלמיד זה רק חלק ממי שהוא. ציונים אפשר לשפר אך לתקן מערכת יחסים קשה הרבה יותר.

      בואו נראה בתעודה הזדמנות לדבר, לתקשר בצורה אותנטית ועם זאת מכבדת, מעודדת ובעיקר נזכור שזה הרגע שמלמד את הילד שלנו איך בבית שלנו מדברים, מתקשרים, איך מביעים רגשות, איך מתמודדים עם תסכולים, כי הבית הוא השיעור הכי חשוב שהילד יקבל בחיים.

      גליה אלכסנדר, מדריכת הורים, מכון אדלר