פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להורים שלא הולכים עם הזרם: כל האפשרויות לחינוך אלטרנטיבי

      בשנים האחרונות יש יותר גישות חינוך אלטרנטיביות - מבתי ספר דמוקרטיים ועד החינוך האנתרופוסופי. בדקנו מה בדיוק ההבדלים בין הגישות השונות, ואיך כל שיטה מתמודדת עם הקשיים הנפוצים של ילדים בבתי ספר

      אילוסטרציה בית ספר תלמידים מורה (ShutterStock)
      זה לא חייב להיראות ככה. ילדים בבית ספר (צילום: shutterstock)

      אין כמעט הורה שלא חושש להכניס את ילדיו למסגרות חינוכיות. הורים לפעוטות חוששים מרגע הכניסה לגן, הורים לילדים בגן חוששים מכיתה א', הורי יסודי חוששים מחטיבה, והתיכון זה בכלל דרמה. החשש המרכזי של הורים שהוא שהילדים שלהם לא "ייראו" בבית הספר, שהצרכים, החולשות והחוזקות שלהם ילכו לאיבוד בין מאות התלמידים ודרישות המערכת הנוקשות. החשש הזה ככל הנראה מבוסס על חוויות בית הספר של ההורים עצמם, ועל הצורך הטבעי להגן על צאצאיהם.

      עוד בנושא:
      איך לגרום לילדים להכין שיעורי בית, בלי להכין אותם בעצמכם
      זה הגיל שבו ילדים נהיים עצלנים
      זה מה שהילדים שלכם צריכים כדי להצליח חברתית בבית הספר

      בעוד שיש המון מה לומר כדי להרגיע את ההורים האלה, ולתאר להם גם את המקומות שבהם מערכת החינוך כן רואה ומקדמת את הילדים, אנחנו כאן כדי לדבר דווקא אל ההורים שמבקשים לחשב מסלול מחדש ולבחור במסגרת אלטרנטיבית. אמנם רוב ההורים בישראל שולחים את ילדיהם לחינוך הממלכתי, אבל יותר ויותר הורים מרגישים כי החינוך הזה אינו מתאים לילדיהם ולא מתאים לתפיסתם על חינוך. מכיוון שרוב ההורים לא בקיאים בגישות השונות, ביקשנו מאנשי חינוך וטיפול לספר לנו מה ההיגיון שעומד מאחורי כל גישה, ואיך היא מתנהלת בפועל.

      חינוך דמוקרטי: כשהילד בונה לעצמו את תכנית הלימודים

      "בית ספר דמוקרטי מקיים אורח חיים דמוקרטי ופועל ארגונית במודל קבלת החלטות המשתף את כל 'קהילת בית-הספר' ו'חברי בית-הספר'", מסביר אורי קופליק, מנהל "טבע הדברים" - בית חינוך ברוח דמוקרטית בנס ציונה. "קהילת בית-הספר" משמעה: התלמידים בבית-הספר, המורים והורי התלמידים. "חברי בית- הספר" הם התלמידים והצוות החינוכי של בית-הספר.

      תלמידים בבית הספר (ShutterStock)
      בית הספר חייב לעשות, והתלמיד יכול לבחור מה ללמוד ואיך. ילדים בבית ספר (צילום: ShutterStock)

      בית הספר הדמוקרטי שם את הדיאלוג ואת הבחירה והלמידה איך לבחור במרכז העשייה החינוכית. החינוך מתבסס על שיח ועל מערכת יחסים שנבנית בתוך קהילת בית הספר. מהות הגישה, כך מסביר אורי, היא יצירת בן אדם עצמאי, שחושב בעצמו ותלוי בעצמו בכל מה שקשור לתהליכי הלמידה שלו. הדבר הופך את בית הספר לשדה משחקים עבור הילד, שמזמן עבורו הזדמנויות ללמידה, והופך את מערכת היחסים בין המורה לתלמיד - במקום שהמורה יעביר חומר והתלמיד חייב ללמוד, פה בית הספר חייב לעשות והתלמיד יכול לבחור מה ללמוד ואיך.

      אורי סבור שהדרישה שכל הילדים בכיתה א' ישבו וילמדו לקרא ולכתוב באותו קצב, כשכל מה שמשותף להם זה הגיל, היא לא נכונה ולא תואמת את המציאות, ולכן יוצרת תסכול, כעס ותחושה של אי מסוגלות אצל התלמידים, ההורים והמורים. בגישה הדמוקרטית המורה צריך להכיר כל תלמיד באופן אישי, ולכן כל מורה הוא גם חונך אישי של כמה תלמידים. יחד עם החונך האישי מרכיב הילד לעצמו מערכת לימודים, שתקפה לחצי שנה. לדברי אורי, כשהילד בונה לעצמו מערכת ואחראי עליה, הוא הרבה יותר מחויב לה ומפתח זיקה ותחושת שייכות גבוהות יותר כלפי בית הספר.

      החינוך האנתרופוסופי (גישת וולדורף): בלי ציונים עד כיתה ז'

      איילת לקט-קינן, מטפלת רגשית בתנועה ואמא לשלוש בנות המתחנכות בחינוך האנתרופוסופי - החל מהגן ועד י"ב - אומרת שלא תמיד קל להורים לבחור בגישת חינוך אלטרנטיבית. לעיתים קולות חיצוניים, כמו גם קולות פנימיים, מעוררים ספק בבחירה הזו ואנו מתקשים להיות שלמים איתה. אולם מאחר ולה יש בנות שעברו את כל הרצף החינוכי בגישה הזו, היא יכולה לראות כיום כמה החינוך האנתרופוסופי הוא משמעותי וחשוב וכמה הוא תרם לבנותיה להיות מה שהן היום.

      איילת מספרת כי "הגישה האנתרופוסופית היא גישה לחיים בכלל, הכוללת הרבה אמנות, יצירה, פעילות גופנית, תנועה, עשייה, מלאכות יד וקשר לטבע ולעולם. הדגש הוא התפתחותי, בלי תחרותיות או הישגיות ומתוך ראיית האדם כמכלול של גוף-נפש-רוח".

      ילדה שותלת שתילים בגינה (ShutterStock)
      מלאכות יד וקשר לטבע ולעולם. ילדה עובדת בגינה (צילום: shutterstock)

      חינוך ולדורף הוא למעשה שיטה המיישמת את התפיסה האנתרופוסופית בחינוך. השיטה רואה את הילד כישות מתפתחת ואת הילדות כפרק זמן משמעותי. כדי שהילד יצמח ויגדל באופן הבריא והנכון בשבילו, עלינו קודם כל לאפשר לו לפתח את מכלול יכולותיו הפנימיות ולא להפריע בתהליכי הצמיחה והגדילה הטבעיים, זאת כדי שבשלב מאוחר ישתמש בהם על מנת לפתח מיומנויות נוספות ומתקדמות.

      בשנות הילדות הראשונות ועד גיל 7 היכולות המפותחות של הילדים הן מתחום המוטוריקה והדמיון. לפיכך, יש לייצר סביבה חינוכית שתדגיש את פיתוחן של מיומנויות אלו, דרך טיפוח צדדיו הגופניים, הרגשיים והחברתיים של הילד, ותמעיט בפיתוחן של מיומנויות החשיבה, ששעתן תגיע בשנים הבאות. ילדים בגיל הרך יפתחו חשיבה, דמיון, סקרנות, עניין בתופעות הטבע והרגלי למידה, שהם הבסיס לחשיבה מדעית, באמצעות תמונות, סיפורים, תנועה ושירים, שהם כלים מרכזיים לטיפוח הסקרנות הטבעית ושמחת הלמידה אצל ילדים.

      איילת מספרת כי ניתנת תשומת לב רבה לחומרים בהם משתמשים הילדים ולצעצועים שלהם. בחצר למשל לא יהיו מתקני משחק אלא חול, כלים למשחק בחול, ערסל, בולי עץ, חבל תלוי וכדומה, בגן אין שימוש במשחקי קופסא, מוצרי פלסטיק, בובות עם עיצוב מובהק ועוד.

      לימוד הכתיבה והקריאה מתחיל מכתיבה, כשמתחילים בציור ורישום צורות, המקבלות לאט לאט את צורת האותיות. בהדרגה עוברים לכתיבה ממש, ורק אז באה הקריאה. חשיבות רבה מוקדשת לפעילות הילדים בינם לבין עצמם - ליכולות החברתיות של הילד. בבית הספר מחנך הכיתה מלווה אותה במשך כמה שנים כך שהוא מכיר היטב את תלמידיו, אין ציונים עד כיתה ז' וכל תלמיד מקבל תעודה אותה המחנך כתב ואייר במיוחד עבורו. בתעודה המחנך והמורים המקצועיים מספרים על מיהו התלמיד בעיניהם ואיך הם רואים אותו.

      גישת מונטסורי: ללמד את הילד לעבוד באופן עצמאי

      לירון חן אונגר, בעלת "גן כמו פעם"- גן מונטסורי מגיל 3 וחצי חודשים עד 4 שנים - מספרת כי במרכזה של גישה זו נמצא הילד. למעשה זוהי פילוסופיית חינוך המדגישה לימוד שלם וכוללני, המכבד את הילד כאדם. החינוך מקיף את כל תחומי התפתחותו - אינטלקטואלית, חברתית, גופנית, רגשית ורוחנית. החינוך המונטסורי למעשה הולך אחרי הילד, כלומר מייצר סביבה התואמת לילד ומותאמת לשלביו ההתפתחותיים והרגשיים.

      על פי גישה זו הלמידה מושגת על ידי תהליך בו הילד לומד מתוך מוטיבציה ועניין פנימיים, ויש בה שילוב ייחודי של תכנון לימודי ושל חופש בחירה, המתרחשים בתוך סביבה חינוכית מותאמת, המיועדת להקניית מיומנויות כך שיהיה עצמאי בלמידתו. מטרת הלמידה בגיל הרך היא מעבר להעברת מידע, והדגש בה הוא פיתוח כישורי חשיבה ולמידה, כישורי חיים וכישורים חברתיים ורגשיים. הילד לומד לעבוד באופן עצמאי ובוחר פעילויות העונות על הצורך הפנימי שלו. בדרך זו חוויית הלמידה שלו משמעותית יותר ונבנית בתוכו תחושת עצמאות חזקה יחד עם ביטחון וערך עצמי גבוה. הילד לומד לעבוד באופן עצמאי ונוטל אחריות על בחירותיו.

      הנסיך הבריטי ג'ורג' ביומו הראשון בגן, נורפוק, בריטני, 6 בינואר 2016 (אתר רשמי , משפחת המלוכה הבריטית)
      גם הוא בגן מונטסורי. הנסיך ג'ורג' (צילום: אתר רשמי, משפחת המלוכה הבריטית)

      לפי גישה זו רק הילד יכול לחנך את עצמו וללמד את עצמו בצורה המיטבית, מאחר והוא מונע על ידי סקרנות טהורה ואהבת הידע. בהיות הילד אוטודידקט, הוא בונה את אישיותו ושואף להגיע לרמה הולכת וגדלה של שליטה פיזית, רגשית ומנטאלית, בעצמו ובסביבה.

      במסגרת חינוכית מונטסורית יש אזורים של אומנות, שפה, חשבון והרכבות. כל התרגילים מותאמים לילדים לפי יכולותיהם. הכיתה המונטסורית היא הטרוגנית ויש בה ילדים מגילאים שונים ולכן יש רמות שונות של תרגילים. מבחינת יצירה הם חשופים למגוון רחב כל היום, מגואש ועד תפירה, מוגשים על מגשים אישיים. הצוות החינוכי עורך הדגמות כיצד לאחוז את המגש, כיצד להניח אותו, כיצד נותנים ליצירה להתייבש. לאחר ההדגמה המגש מוחזר למקומו, ושואלים את הילד אם הוא רוצה להתנסות בעצמו. ברגע שהילד לוקח את המגש, המדריכה לא מפריעה לו, גם אם התרגיל לא נעשה במדויק.

      בזמן הארוחות הילדים עורכים לעצמם את השולחן ולאחר מכן מורחים לבד את הכריך לפי בחירתם. בתום הארוחה הם מפנים, מנקים את אזור האכילה שלהם ואם הם מעוניינים הם יכולים לשטוף את הכלים שלהם ושל חבריהם. לאורך היום הילדים עובדים על שולחנות אישיים או על שטיחונים. כדי שלא יפריעו להם. ילד שרוצה להצטרף מגיע עם ידיים מאחורי הגב ושואל את חברו אם ניתן להצטרף או להסתכל.

      לאיזה גילאים מתאימה כל גישה?

      חינוך דמוקרטי: מרבית בתי הספר הדמוקרטיים בישראל מעניקים רצף לימודי, החל מגיל הגן ועד י"ב. חלקם הם בתי ספר צומחים. מרביתם הם כיום ממלכתיים-דמוקרטיים, כלומר תחת המטריה של משרד החינוך, ומחויבים לאפשר לתלמידים לגשת למבחני המיצ"ב וללמוד את מקצועות הליבה.

      חינוך אנתרופוסופי: מתאים מגילאי גן פרטי ועד סיום התיכון. בתי ספר אנתרופוסופיים רבים בארץ פועלים כיום תחת הפיקוח של משרד החינוך, מחויבים ללימודי הליבה ולסטנדרטים השונים של משרד החינוך, תוך שמירה על הייחודיות הפדגוגית של החינוך האנתרופוסופי.

      חינוך מונטסורי: הגישה מתאימה מגיל 0, הן בבית והן במסגרת החינוכית, ועד סוף תיכון. כיום קיימים גנים מונטסוריים בכל רחבי הארץ ומספר בתי ספר, והם פרטיים כלומר ללא השתתפות או השתתפות חלקית מאוד של משרד החינוך והעיריות.

      איך נראה יום בכל מסגרת חינוך כזו?

      חינוך דמוקרטי: אורי מספר כי המערכת באופן כללי בנויה כמו בבתי הספר הממלכתיים. ההפסקות בדמוקרטי ארוכות יותר כי התפיסה היא שהלמידה ממשיכה גם במהלכן. הילד בונה לעצמו מערכת אישית יחד עם החונך שלו, כמו באוניברסיטה, והוא מחויב לה כאמור לחצי שנה.

      חינוך אנתרופוסופי: לדברי איילת, סדר היום מובנה וקבוע. הוא כולל משחק חופשי הנתפס כחשוב מאוד, וגם יצירה, עבודה מגוונת, הכנת אוכל ועוד. יש סדר יום קבוע ויש סדר שבועי קבוע, מתוך אמונה כי חזרתיות מחזקת את הילד ומעניקה לו ביטחון ויציבות.

      חינוך מונטסורי: לירון מספרת כי הילדים מגיעים בבוקר ישר לפעילות חוץ ותנועה. לאחר מכן יש מעגל בוקר בחצר, ופנייה לכל ילד אישית לבוקר טוב, וכניסה לחלל הפניצי בשקט אחרי שחלצו נעליים והניחו השידה המותאמת לכך. אחר כך יש מעגל למידה מונטסורי שבו נערכים תרגילים של כישורי חיים ושם קורית רוב הלמידה המשמעותית דרך תרגילים של חקר והתנסות: חיתוך ירקות, סחיטת תפוזים, קילוף וחיתוך פירות, הכנת תה וכדומה. בנוסף, יש עמדת ניקוי, עבור שולחנות, ריצפה, ניקוי עלים , השקיית עציצים, ניקוי מראות.

      איך מגיבים בגישה זו לילד שמפריע במפגש/שיעור?

      חינוך דמוקרטי: ילד שיתנהג בצורה לא מתאימה בכיתה יועלה על ידי המורה לוועדת משמעת, המורכבת מאיש צוות קבוע ומשני תלמידים, בפניה יביע המורה את טיעוניו, בדיוק כמו התלמיד, וחברי הועדה יחליטו על עמדתם ועל התגובה המתאימה. גם תלמיד רשאי לעלות מורה לוועדת משמעת, אם למשל הוא חש נפגע שהמורה הרים עליו את קולו בשיעור, ומאחר ובחוקי בית הספר מצוין שלא מרימים קול ולא מעליבים.

      ילד יכול לבחור שבמערכת שלו יהיו כמה שעות בשבוע שבהן הוא נמצא עם "מורה חצר" מחוץ לכיתה, בחצר. גם ילד שחש שעכשיו הוא לא מסוגל להיות בשיעור, יכול לצאת ולשהות עם מורה החצר. הגישה היא שהילד יודע מה טוב ונכון לו עכשיו, במסגרת החוקים והכללים של בית הספר ומתוך כבוד לסובבים ובאמצעות דיאלוג מכבד עם הצוות.

      ילדים רבים (ShutterStock)
      "הידיים שלך שהיו צריכות להיות מיטיבות, התבלבלו והיכו. בוא איתי למטבח לחתוך ירקות". ילדים רבים (צילום: shutterstock)

      חינוך אנתרופוסופי: כשילד בגן משתמש בתוקפנות כלפי הילד השני הגננת תגיד לו למשל: "הידיים שלך שהן בעלות משמעות והיו צריכות להיות מיטיבות, התבלבלו והיכו. בוא איתי למטבח לחתוך ירקות". התפיסה היא שהילד, והידיים שהן שלוחותיו, הוא טוב ומיטיב והתוקפנות היא תוצאה של בלבול. לוקחים אותו לעשות משהו מועיל בידיים, לא מתוך כעס או תסכול אלא מתוך הכלה וציפייה, שתגובות כאלו יובילו אותו להבנה שידיו צריכות לעשות דברים טובים. כשילד מפריע במפגש אחד מאנשי הצוות ייקח אותו בנעימות לחצר, על מנת לאפשר לו להירגע. כשילד מפריע בשיעור הוא יישלח לכיתה מקבילה, כדי לשנות אווירה ושם אולי הוא יוכל להתרכז. כל אלו לא נעשים מהמקום הכועס, המעניש והמאשים אלא מתוך הבנה של צרכי הילד ורצון לעזור לו.

      חינוך מונטסורי: המפגשים הם קצרים, חווייתיים ומלאי תנועה. ילד שבוחר להפריע לחברו, לא יכול לקחת חלק במפגש וזאת לאחר שהצוות פנה אליו פעמיים וביקש לכבד את חבריו. במידה ולילד קשה לקחת חלק במפגש, הגננת פונה אליו להצעות האם הוא ירצה לעזור לה לחלק חפצים, לאחוז את הרמקול ועוד. ברגע שהוא שותף פעיל לרוב אין קושי.

      טיפ משיטת החינוך הזו שכדאי ליישם בבית?

      חינוך דמוקרטי: אורי ממליץ לא לשבת עם הילד על שיעורי הבית, במקרה וקיבל כאלו, כי זה מייצר מתח רב בבית. אם רוצים לשבת עם הילד לפעילות בחרו פעילויות של הנאה משותפת: לקרא, לצייר, לשחק. לפי הגישה הדמוקרטית הלא גם באלו טמונה למידה משמעותית.

      חינוך אנתרופוסופי: איילת ממליצה להורים לשים לב לשעות השינה והקימה של הילדים: עליהן להיות מספיקות, קבועות ונעימות. כשהילד הולך לישון בערב עזרו לו בכך שתאטו את קצב הבית: הפסקה ממסכים, עמעום אורות, הנמכת קולות וכדומה. כשהילד קם בבוקר דאגו לכך שיש מספיק זמן להתארגנות נינוחה כדי שהילד לא יצטרך "לתקתק" אלא יוכל להתארגן בקצב שמתאים ונכון לו.

      חינוך מונטסורי: לירון ממליצה לעודד את הילדים לעצמאות. במטבח אפשר להקצות להם ארון / מדף קטן לכלים שלהם, קרש חיתוך, סכינים, צלחות, קערות. בדרך זו הם יוכלו להיות שותפים להכנת הארוחות, אפשרו להם לרחוץ כלים, והקצו "פינת ניקיון" עם כלים המותאמים ונגישים להם. בחדר השינה שלהם דאגו שמיטתם תהיה נמוכה כדי שהם יעלו וירדו עצמאית.