פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה מה שהילדים שלכם צריכים כדי להצליח חברתית בבית הספר

      אוגוסט מסתיים עוד רגע ותוך כדי קניות של תיק חדש ומחברות צבעוניות כדאי לעצור ולבדוק האם דאגתם לדבר הכי חשוב לילדכם בשנת הלימודים: הכישורים החברתיים שלו. איך אפשר להגדיל את ביטחונו העצמי וללמד אותו לרכוש חברים חדשים? זה קל יותר משחשבתם

      ילדים שותים מיץ מקשית (ShutterStock)
      יש ילדים שזקוקים לעזרה ברכישת מיומנויות חברתיות. ילדים שותים מיץ (צילום: ShutterStock)

      זה אולי מובן מאליו שילדים לא מתלהבים מהחזרה לבית הספר אחרי חופשת הקיץ. מי ירצה לחזור לשגרה של קימה מוקדמת, עבודות ושיעורים, משמעת, חוגים? אבל יש קבוצה משמעותית של ילדים שלא מתלהבים מהחזרה לבית הספר ולא רק בגלל הסיבות שנמנו קודם. הם חוששים מחוסר הצלחה חברתית ודימוי עצמי נמוך שמגיע בעקבותיה, בין אם זו תחושה המתבססת על המציאות או על דמיונם. מה גורם לילדים להרגיש תחושות קשות אלה?

      עוד בנושא:
      כישורים חברתיים זה משהו שאפשר ללמד בגיל צעיר?
      אלה הכישורים החברתיים שהילד שלכם צריך. יש לו אותם?
      12 עצות לשיפור הכישורים החברתיים של ילדים בחופש הגדול
      הילד מפחד ללכת לביה"ס? אולי הוא סובל מחרדה חברתית

      לא לכולם זה בא בקלות

      המפתח להצלחה חברתית היא היכולת להתנהל בצורה נאותה עם הסובבים אותנו. יחד עם זאת, לכל אדם יש אופי וצרכים חברתיים משלו. יש מי שיסתפק בחבר או שניים וירגיש עם זה נהדר, והאחר יזדקק לקבוצה שלמה של חברים. במילים אחרות, הצלחה חברתית היא עניין אישי וסובייקטיבי. לכל אדם ולכל ילד יש את אמת המידה שלו למדידתה. כשילדים מתפקדים חברתית באופן שהולם את צרכיהם, הם מרגישים מאוזנים חברתית ואפילו מוצלחים, תחושה שהולכת יד ביד עם דימוי עצמי חיובי.

      אז מה הם בעצם כישורים חברתיים? מדובר בהתנהגות שגורמת להשפעה חיובית או שלילית על סביבתנו. לדוגמה, אם ילד רוצה להצטרף למשחק כדורגל ועושה זאת בתוקפנות וכוח, הוא יקבל תגובה שלילית מצד הילדים סביבו. בפעם הבאה שייגש לקבוצת הילדים, הם כבר יחשבו עליו דברים לא טובים ויתנגדו לנוכחותו משום שהפגין כישורים חברתיים שליליים.

      ילדים בחוג כדורגל (ShutterStock)
      יכול להיות שהוא לא יודע איך לבקש משאר הילדים להצטרף למשחק. ילדים משחקים כדורגל (צילום: ShutterStock)

      דוגמא אחרת היא למשל ילד שרוצה להצטרף למשחק, אך עומד בשוליים וממתין להזמנה, אולי כי הוא חושש מדחייה, לא יודע איך לגשת אליהם או כי חושב שככה זה עובד. הילדים האחרים לא תמיד יראו אותו והוא יישאר בשוליים ללא הזמנה. זו דוגמא להיעדר כישורים חברתיים.

      שני התרחישים יעוררו תגובות בלתי רצויות מהסביבה. הילד הראשון יחוש דחוי משום שחושבים שהוא תוקפני והילד השני ירגיש שהוא שקוף לחלוטין כי לא רואים אותו ולא מבינים את רצונותיו. כישורים חברתיים הם היכולת שלנו לתקשר את רצונותינו החוצה בצורה שתכבד את מקומנו בחברה אבל גם את האחר. הם מתפתחים באופן עצמאי במהלך שנות הילדות והם הכרחיים להתפתחות חברתית ורגשית נאותה. כמובן שאצל אף ילד הדרך לא חפה ממהמורות ונפילות, אבל התהליך לרוב מתנהל באופן תקין. אצל לא מעט ילדים התהליך לא מתנהל באופן תקין והם זקוקים לעזרה ולתמיכה כדי לתפקד טוב יותר מבחינה חברתית.

      על איזה כישורים חברתיים כדאי לעבוד יחד?

      הבעות פנים וקשר עין:
      שימו לב אם ילדיכם מקפידים על יצירת קשר עין בעת תקשורת אתכם ועם הסובבים אותם. לא מעט ילדים מרגישים לא בנוח לעשות זאת. דירבון עדין והסבר על חשיבות הדבר יכולים לעשות את ההבדל עבור ילדים. לשלוח את הילדים להתאמן במהלך קניות בסופרמרקט יכולה להיות התחלה נהדרת. עבודה על נושאים אלה תקדם התפתחות תקשורת רגשית ומודעות עצמית טובות יותר.

      שימוש במגע פיזי:
      לא אחת שומעים על ילדים שכחלק בלתי נפרד מהתקשורת שלהם, נוגעים בילדים אחרים בצורה בלתי מותאמת. ילדים לא תמיד יודעים מה הגבול למגע במצבים מסוימים. כך למשל טפיחה קלה על הכתף יכולה להביע הערכה, אבל טפיחה חזקה תעורר כעס. או חיבוק שיכול להיות ביטוי של חיבה, אבל כשילדים שמחבקים ילדים אחרים באופן בלתי מוסכם הם יכולים לספוג דחייה כואבת. אם ילדכם נוטה להשתמש במגע בלתי מותאם, דברו אתו על הנושא בצורה מכבדת ולא מעליבה והסבירו שבכל מצב יש מגע מתאים וכזה שאינו מתאים ונסו לראות אם הם מבינים את ההבדל ביניהם. גם כישור זה מקדם תקשורת רגשית ומודעות עצמית טובה יותר.

      שני חברים מתחבקים (ShutterStock)
      כמה זה יותר מדי מגע ואיפה עובר הגבול עם החברים? ילדים מתחבקים (צילום: ShutterStock)

      קודם מחשבה ורק אחר כך מעשה:
      היכולת שלנו לחשוב על התנהגות וההשלכות שלה עוד לפני שהיא בוצעה, היא אחד הכישורים החשובים והמשמעותיים. כך ילדינו לוקחים החלטות ונמצאים בשליטה עצמית. לא מעט ילדים פותרים מצבים מורכבים באמצעות התנהגות אימפולסיבית או בכעס. כשמצבים כאלה מאיימים להופיע, או לאחר שכבר הופיעו, שאלו את ילדכם האם חשבו קודם על האירוע ואספו את כל העובדות והמידע הקשור בו. לאחר שיאספו את המידע שאלו מהי דרך הפעולה האפשרית והנכונה לטפל באירוע. כמובן שיכולת זו פחות רלוונטית לילדים צעירים. אולם החל מכיתה ג'-ד' ניתן לעבוד יחד על יכולת זו.

      חבורות:
      מתאים לתלמידי כיתה ד' ואילך. הבנה של האספקטים השליליים של חבורות היא עניין חשוב. חבורות מאגדות ילדים בעלי מכנה משותף. ילדים בחבורה לא אוהבים לתת לילדים אחרים להצטרף לחבורה, מה שגורם לאחרים לחשוב שהם 'סנובים' או מתנשאים.

      ילדה מסתכלת על שתי ילדות מסתודדות (ShutterStock)
      שאלתם אותה האם היא מרגישה בנוח עם החברות בכיתה? ילדה בבית הספר (צילום: ShutterStock)

      חשוב להסביר לילדים שהחברים בחבורה עובדים כנראה מאוד קשה כדי להתאים את עצמם אליה, הם חייבים להתנהג בצורה מסוימת ולעשות רק את מה שהחבורה מכתיבה. ילדים שלא מצליחים לעמוד בלחץ הזה יכולים להיזרק החוצה. אם ילדיכם אינם משתייכים לחבורה, למדו אותם שאין שום צורך להגביל את עצמם לחברויות מסוימות בלבד. בטווח הארוך, חברויות מגוונות של ילדים בעלי תחומי עניין שונים יכולות להביא אותם להתנסויות חדשות ומעניינות. היכולת החברתית עליה אנחנו שמים דגש במקרה הזה היא יצירת חברויות והחל מכיתה ד' היא הופכת להיות מרכזית יותר ויותר.

      במקרים בהם אתם מזהים קושי חברתי אפשר לפנות לקבלת עזרה מקצועית, אך חלק בלתי מבוטל מהעבודה אפשרית לביצוע משותף יחד בבית, בסבלנות ובהתבוננות בילדינו לטובת הפקת לקחים והבטחה ששנת לימודים פורייה תעבור על כולנו.

      אורי מלמד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט וממקימי מרכז 'כישורים' לפיתוח כישורים חברתיים.