כהורים, יש לנו תפקיד חשוב, שלא לומר מרכזי, בלימוד של כישורים חברתיים את ילדינו. מיומנויות חברתיות עוזרות לילדינו להתנהל עם אחרים ועם עצמם בצורה חיובית יותר ומניבות תוצאות רצויות עבור כולם. הורים רבים לא מכירים ביכולת שלהם ללמד או לשפר את הכישורים החברתיים של ילדיהם, והם ממהרים לפנות לעזרה מקצועית. בכתבה הזאת תמצאו טיפים ורעיונות עבור הורים שמעוניינים להפשיל שרוולים ולעשות זאת בעצמם.
מהם כישורים חברתיים?
כישורים חברתיים הם מיומנויות שנחוצות לילד כדי להתנהל עם ילדים ומבוגרים בסביבתו באופן חיובי. ילדים מוכשרים יותר מבחינה חברתית נתפסים על ידי הסביבה כנעימים יותר, נחמדים יותר או מעניינים יותר. לעומתם, ילדים בעלי כישורים חברתיים דלים או שליליים, מוצאים את עצמם במהרה בבעיות: בידוד חברתי, הצקות, חוסר יכולת לעמוד על שלהם, רגזנות וכן הלאה.
עוד בנושא:
אני והחבר'ה: איך לגדל ילד חברותי
הורות בעידן הוואטסאפ: לילד שלכם אין מספיק חברים
הוא מציק לי: מה עושים כשהילד נופל קורבן להצקות?
לאילו כישורים חברתיים ילדינו זקוקים?
ילדים בגיל בית הספר היסודי זקוקים למספר כישורים חברתיים חשובים, אותם הם בדרך כלל מפתחים באופן עצמאי ויחסית מוצלח:
פיתרון בעיות: בעיקר בעיות חברתיות - כלומר, פיתרון לריבים ועימותים ומניעת הסלמה של מריבות.
שליטה עצמית: קודם לחשוב ולאחר מכן לעשות. במילים אחרות: איך מתכננים את מה שאני רוצה לעשות או להגיד. ברגע שאני אעשה את מה שאני רוצה - אילו השלכות יהיו לכך? איזה סוג של תגובות אני עשוי לקבל מהסביבה שלי. האם עדיף שאתנהג בצורה אחרת? כל השאלות הללו הן שאלות שקשורות בשליטה עצמית והן מהוות כישור חשוב במיוחד.
התחשבות באחר: שימת לב לא רק למה שאנחנו אומרים, אלא גם לאיך אנחנו אומרים את זה - ולא פחות חשוב: כיצד ילדים אחרים מגיבים אלי.
בנעליו של האחר: הסתכלות על הצרכים של האחר (אמפתיה) והתחשבות בהם.
כבוד לכללים: כבוד לנורמות ולערכים ולא פחות חשוב: קיום הבטחות.
שיתוף פעולה: יכולת לעבוד יחד, להקשיב, לעזור ולקבל דעות של ילדים אחרים.
ניהול רגשי: זיהוי רגשות והתייחסות אליהם, בעיקר רגשות שליליים.
בשלב הזה אתם בוודאי אומרים לעצמכם שמדובר באתגר ענק -אפילו למבוגרים. ואכן כך. אבל זהו אתגר חשוב לא פחות (אם לא יותר) מלהיות טוב בלימודים או להיראות טוב. השיפור בכישורים חברתיים מביא לתוצאות כל כך חיוביות, שהמאמץ משתלם.
איך לעזור לילד לפתח את כישוריו החברתיים?
עזרו לו להתמודד עם רגשות: זהו אחד האתגרים הגדולים והחשובים ביותר בכישורים חברתיים. בררו עם הילד איך הוא מרגיש במצבים מסוימים (לדוגמא: "איך אתה מרגיש כאשר הילדים משחקים ולא מזמינים אותך להצטרף?"; או: "אני רואה שאתה כועס"). אל תצאו מנקודת הנחה שהילדים שלכם יודעים מה הם מרגישים ושהשיחה איתם מיותרת. ילדים מרגישים רגשות רבים, אולם לעתים קרובות לא מזהים אותם בזמן. הרגשות שלנו הם מדד מאוד חשוב בחיינו: ברגע שהילד יודע מה הוא מרגיש ומה גורם לו להרגיש ככה, הוא יכול להיערך לכך בצורה אחרת ולחשוב על פתרונות אפשריים.
עודדו את ילדכם ליצירת קשר: עד גיל די מבוגר (כיתה ד, ולעתים אף אחריה) אנו יכולים לעזור לילדינו ליזום פעילויות חברתיות של אחרי שעות בית ספר (לינה משותפת, בילוי משותף, ללכת לסרט או לקניון עם חבר וכן הלאה). כהורים, יש בידינו לא מעט אפשרויות אפילו בגילאים הללו לעזרה ביוזמה ובמציאת אפשרויות לבילוי חברתי - בין אם עם ילדים מהכיתה, מהשכונה או מהחוג.
עזרו לילדכם לזהות איך אחרים מרגישים: הסתכלו יחד על הבעות הפנים של הסובבים אתכם - מה אנשים מביעים? איך זה נראה? מה הם מנסים להגיד עם הבעותיהם? זה משחק ממש מצחיק ומהנה ומעבר לכך, אימון נהדר.
שאלו את ילדכם אילו דברים חשובים להם ומה הם היו רוצים. שאלו לדעתם על דברים שמתרחשים סביבם. שיחה תמיד מעוררת את עולמם הפנימי של ילדים ומגרה אותם לראות את עצמם במצבים שונים - זהו חומר מעולה לגירוי הכישורים החברתיים שלהם.
למדו אותם מה מקובל חברתית: אי אפשר להגזים בהסברים - זה המוטו! ולכן אנו רוצים להסביר כמה שיותר. בכל מצב חברתי מקובלות התנהגויות אחרות: במסעדה נתנהג אחרת מאשר ביומולדת של חבר - בראשון, נתנהג בצורה מנומסת ולא רעשנית ובשני, ניגש לברך את חתן השמחה. החיים שלנו מורכבים מעשרות מצבים חברתיים שונים ומשונים - הסבירו לילדכם איך ולמה מתנהגים בכל מצב.
פיתרון בעיות חברתיות: אם היית יכול לחזור למצב מסוים - איך היית פותר אותו? איך היית ניגש אליו? היית עושה משהו בצורה אחרת? שיחה פתוחה שמאפשרת לילד (וגם לכם) לחשוב מחדש על ההתייחסות שלנו למצבים חברתיים מורכבים אליהם אנו יכולים להיקלע.
עקרונות סיבה-תוצאה: דברו עם ילדכם על ההשפעה של התנהגותו על האחר - וכיצד התנהגות האחר משפיעה עליו. האם ההתנהגות שלך גורמת לך להגיע לתוצאה הרצויה? האם היא גורמת לקשר שלך עם האחר להיות טוב? באופן הזה ילדינו לומדים להכיר את עצמם טוב יותר, לזהות את הצרכים שלהם ואת רגשותיהם.
אורי מלמד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט וממקימי מרכז 'כישורים' לפיתוח כישורים חברתיים.