פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מביך אבל חשוב: מה נכון לומר לילד קטן שמאונן בסלון?

      נתחיל מהסוף - הכל בסדר עם הילדים שלכם, והם לא היחידים שמתחככים ברצפה או מכניסים יד למכנסיים. כן, גם אם זה בגיל 3. קרן יטיב מסבירה למה זה קורה, איך נכון להגיב לזה (וזה חשוב) ובאילו מקרי קיצון כדאי להתייעץ עם איש מקצוע

      ילד שוכב על ספה (ShutterStock)
      חשוב לדעת איך להגיב לזה, גם אם זה קצת מביך. ילד שוכב על ספה (אילוסטרציה: shutterstock)

      עוד פעם הוא מכניס את היד למכנסיים, או ששוב היא שוכבת על הבטן על הספה ומתחככת בה. אתם רואים שהם נהנים וחושבים לעצמכם שזה בטח בסדר, אבל בפועל אתם מרגישים מבוכה וחוסר נעימות. אתם מנסים להבין מה עליכם לעשות, האם להגיב לזה ואיך, והאם זה בכלל תקין שהילדים מתעסקים ככה עם עצמם. אנחנו פה כדי לעזור לכם לברר את כל זה.

      עוד בנושא:
      למה אתם חייבים לדבר עם הילדים שלכם על מיניות בגיל מוקדם?
      איך מדברים עם ילדים על מין, ובאיזה גיל מתחילים
      חמישה סימני אזהרה שהילד שלכם עובר התעללות בגן

      להורים רבים קשה לחשוב על צמד המילים מין וילדים יחד, והמחשבה על כך מביכה אותם ומעוררת בהם אי נוחות רבה. הילד הצעיר הרי נחשב למשהו תמים, טהור ומה לו ולנושא כמו מין. אולם בפועל תינוקות וילדים צעירים נוגעים באיברי גופם השונים, ובכללם באיברי המין שלהם מתוך סקרנות ועניין רב. הדרך שלהם לחקור את עולמם היא דרך מגע והתנסות, ולכן נראה אותם מושכים, משפשפים, מניעים את ידיהם על איברי המין ועוד. הם נוגעים באיברי המין שלהם בדיוק מאותן סיבות שבגללן הם נוגעים ביד שלהם, מושכים בשיער של התינוקת שלידם או מוצצים את אצבעם - כי הם סקרנים, כי הם רוצים ללמוד על העולם שמסביבם וכי ככה הם לומדים וכי זה עושה להם תחושה נעימה או מרגיעה. כולנו מכירים את זה שבזמן ההחתלה התינוק נוגע לעצמו בפין ואף מושך אותו, או שבאמבטיה התינוקת שמה ידה על הפות. זה טבעי, תקין, שכיח ותואם גיל והתפתחות.

      ילד מתקלח (ShutterStock)
      ילדים נוגעים באיברי גופם מגיל צעיר מאוד. ילד במקלחת (צילום: shutterstock)

      סביב גיל שלוש-ארבע נראה את הילדים נוגעים באיברי המין מתוך כוונה לגרום לעצמם הנאה. אצל ילדים האוננות אינה מלווה בתכנים או בפנטזיות מיניות כמו בעולם המבוגרים, הם עושים את זה פשוט כי "בא להם", כי "כיף להם" וכי "זה נעים ממש".

      אומנם זה יכול להביך אותנו, המבוגרים, במיוחד כשזה נעשה במקום ציבורי, אולם חשוב מאוד שנשים לב לתגובות שלנו כלפיהם. אנחנו לא רוצים לגרום לילד להבין שהגוף שלו הוא תעלומה, ושהניסיונות שלו להבין אותו ולהבין מה בו גורם לו עונג הם מלוכלכים או לא תקינים. אנחנו כן רוצים שהוא יחוש בעלות על כל איברי גופו ושירגיש חופשי לגלות מה הדברים הנהדרים שהוא יכול לעשות איתו ובו, ולכן יש חשיבות לאיך אנחנו מגיבים ומה אנחנו אומרים.

      אז איך מגיבים לאוננות?

      חינוך מיני מותאם אמור להתרחש החל מגיל צעיר מאוד, בדיוק בתקופה שהתינוקות שלנו נוגעים בעצמם כדי לחקור את גופם. לרוב זה קורה בזמן החלפת חיתול או בזמן האמבטיה. אנו צריכים להרשות להם את החקירה הזו ולא להיבהל ממנה ובכך להבהיל אותם.

      כדאי להתחיל מוקדם להשתמש במונחים הנכונים לאיברי המין כשאנו מדברים אל ועם התינוקות שלנו. הורים רבים טוענים שלא נעים להם להגיד את המילים פין ופות לילדים הקטנים שלהם, אבל זה לא הולך להיות קל יותר להגיד את זה כשהילד גדל ומבין היטב את משמעות המילים האלו. לכן כדאי להתחיל בשיח הנכון בגיל צעיר, ובכך גם לשדר שאין בושה ואין צורך במבוכה בשיח ביניכם לגבי איברי המין. אפשר לכנות את איברי המין בכל מיני כינויים (בולבול, פושפוש), אבל רק אחרי שהילד הצעיר שלנו למד והפנים את השם האמיתי של איבר מינו. אם יש לתינוק/פעוט אח בוגר בן המין השני שמתקלח איתו זה הזמן גם לדבר על ההבדלים הגופניים בין בן לבת. בדרך זו אנו מניחים את היסודות לשיח בריא ופתוח ביננו לבינם, גם בעתיד, בנושא מיניות.

      ילד שוכב במיטה (ShutterStock)
      הסבירו לו שאם מתחשק לו לגעת בגופו הוא יכול ללכת לחדר שלו. ילד במיטה (צילום: shutterstock)

      כאשר הילד שלנו נוגע באיבר מינו וניכר שהוא נהנה מזה, חשוב כאמור שלא נבהל מזה ולא נגיד לו שזה מגעיל או משהו שממש לא עושים, אבל בהחלט ניתן לדבר איתו על מהו מרחב פרטי ומרחב ציבורי, איפה אפשר לעשות את זה ואיפה לא. כדאי להסביר לילד שהוא עושה משהו שנעים לו ושגם ילדים אחרים ומבוגרים עושים לעיתים וגם להם זה נעים, אולם זהו משהו פרטי ואישי ולכן עושים את זה בפרטיות. אם מתחשק לו לגעת בגופו הוא יכול ללכת לחדר שלו או למיטה שלו. חשוב להבהיר באופן ברור ומובן שכשנמצאים במטבח, בסלון, בגן, בגן המשחקים או בחברת אנשים אחרים - לא עושים את זה.

      מתי עלינו להיות מודאגים מהאוננות של ילדינו?

      כמו ברוב הדברים, מדובר בשאלה של מינונים. באופן כללי ורגיל אוננות של ילדים, כאמור, היא טבעית, תקינה ושכיחה מאוד. אולם, אם אנו שמים לב שהילד לא מוצא יותר הנאה במשחקים או בעשייה אחרת והוא הולך ונהיה עסוק יותר בעצמו ובאוננות ובכך למעשה נסוג פנימה אל עצמו והאוננות מגיעה על חשבון דברים אחרים בחייו, עלינו לבדוק מה קורה איתו.

      גם במקרים בהם האוננות מתרחשת שוב ושוב במקומות ציבוריים ולא מתאימים, וניכר שהילד מתקשה להפסיק או להגבילה למרחב הפרטי שלו, כדאי לשים לב ולבדוק מה קורה איתו. לרוב, במצבים שציינתי, נראה שינויים משמעותיים אצל הילד גם בדפוסי השינה, האכילה והפנאי. לעיתים אוננות כזו היא פתרון עבור הילד לקשיים חברתיים ורגשיים שהוא חווה, לעיתים היא יכולה להיגרם בשל גירוי פיזי עז כמו במקרים של קושי בוויסות חושי, ולכן חשוב לבחון מה קורה עם הילד בתחומי חייו השונים ומה גורם לצורך המוגבר שלו באוננות.

      ילד עצוב משחק עם צעצועים (ShutterStock)
      לעיתים אוננות כזו היא פתרון עבור הילד לקשיים חברתיים ורגשיים שהוא חווה. ילד עצוב (צילום: shutterstock)

      כאשר האוננות אצל הילד מלווה בהתנהגות מינית שלא מתאימה לגילו, למשל כאשר הוא מחקה משגל, מחקה תנוחות שונות של קיום יחסי מין, מדבר בשפה מינית שלא תואמת את גילו, מתחכך בכפייתיות בילדים אחרים ו/או מכאיב להם, משתמש בחפצים חדים ומכאיבים ועוד, אז כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בנושא.