פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה אתם חייבים לדבר עם הילדים שלכם על מיניות בגיל מוקדם?

      כנס של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק שיתקיים היום יוקדש כולו לנושא מיניות בגיל הרך - אחד הנושאים שהורים הכי חוששים מלהתמודד עמו, זאת למרות שהחשיפה של הילדים אליו רק הולכת ונהיית מוקדמת יותר

      רופא וחולה (ShutterStock)
      "אנחנו חברה שלא מדברת מספיק על מיניות". ילדים משחקים ברופא ואחות (צילום: shutterstock)

      מה עושים כשהילד מאונן בבית או עם חברים? או כשילדים רוצים לשחק רופא וחולה ערומים? מדוע הילדה שלי מציירת פות בכל הציורים ומה זה אומר? בשיחה עם מטפל מיני לילדים ולמבוגרים עולה תחום מרתק שאינו מוסבר כלל להורים, ומוביל כתוצאה מכך לתגובות טראומתיות שעלולות ליצור לילדים הקשרים לא נכונים למיניות, מצב שילווה אותם בקשיים גם בגיל ההתבגרות.

      כנס של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק שיתקיים היום (רביעי) בבית חולים בלינסון יוקדש כולו לנושא מיניות בגיל הרך. "אנחנו רוצים לפתוח את העיסוק במיניות לריפוי בעיסוק כי כרגע הנגיעה בו מצומצמת מאוד", מסביר עומרי גולד, מרפא בעיסוק, עובד סוציאלי ומתמחה בטיפול מיני במרפאה לשיקום מיני בבית החולים השיקומי רעות. "באופן כללי אנחנו חברה שלא מדברת מספיק על מיניות, בין היתר כתוצאה מהמבוכה שלנו, והדבר קריטי עוד יותר היום לאור המסכים והפורנו שבהישג יד. הילדים נחשפים היום בגיל יותר צעיר לתכנים מיניים לא מתאימים". לדבריו, המחקרים בנושא מדברים על חשיפה מוגברת לתכנים כאלו מגיל 6 ומעלה.

      "הרבה הורים לא יודעים אבל עיסוק במיניות קיים כבר בגילאים מאוד צעירים, ופעוטות מאוננים כבר מגיל שנתיים. למעשה זקפה זה משהו שיש לעובר עוד ברחם". גולד מסביר כי בניגוד למבוגרים ילדים לא מאוננים בצורה ארוטית והמיניות בגיל הרך שונה מהגיל הבוגר כי עד גיל 9-10 אין דחפים מיניים מבחינה נפשית, ומבחינה פיזית אין סימני מין משניים כמו מחזור, צמיחה של שדיים וצמיחה של שיער ערווה, או אצל גברים -קרי לילה, שיעור בגוף שיעור באיבר המין ושינוי בקול שהוא חלק ממאפייני גיל ההתבגרות. "המיניות בגיל הזה לא כוללת פנטזיות מיניות ואין אובייקטים מיניים. הם לא מדמיינים כלום. האוננות מגיעה לגמרי ממקום תחושתי", הוא מוסיף.

      עוד בנושא:
      איך מדברים עם מתבגרים על מיניות בחופשת הקיץ?
      חמישה סימני אזהרה שהילד שלכם עובר התעללות בגן

      מתחיל בגילאי שנתיים

      סביב גילאי שנתיים ומעלה הורים יתקלו יותר ויותר בילדים שלהם מאוננים או מתחככים במכוון בחפצים, לעיתים כשהם בבית ולעיתים כשהם מחוץ לבית בסביבת אנשים. "דיברתי עם הורים שהילדים שלהם התחככו על ידית של ספה למשל ולמרות שהם מאוד נבהלו, זה מאוד הגיוני, המגע נעים להם, זה אנחנו שנבהלים ומלבישים על הילדים את המיניות שלנו ומעבירים להם בבהלה שלנו שזה לא תקין זו הטעות הגדולה של ההורים. התנהגות כזאת תגרום לילד להרגיש שמשהו לא בסדר אצלו, שהוא עושה משהו רע ואסור, ובהמשך אותו הילד יחבר את המיניות לתחושות של אשמה בושה ופחד ויעשה את ההקשר הלא נכון".

      גולד מציע דרכי פעולה: "תגובה הורית לא טובה לאוננות היא לכעוס או להתעצבן על הילד. אנחנו לא נשנה עמדות של הורים, ההחלטה על ההתנהלות המינית של הילד צריכה להיות לפי הערכים של כל משפחה - יש הורים שלא ירצו שהילד שלהם יאונן כי קשה להם לשאת את זה, אז הם יגידו לו 'חמוד, לא עושים את זה'. לעומתם, יש כאלה שאומרים 'איזה יופי שזה נעים לך אבל זה משהו שעושים בפרטיות'".

      ילד ביישן מחבק את הרגליים של אמא שלו (ShutterStock)
      "תגובה הורית לא טובה לאוננות היא לכעוס או להתעצבן על הילד" (צילום: shutterstock)

      גולד מסביר ששתי הגישות טובות, השאלה היא רק של איך אומרים ולא מה עושים. "יש לי מטופל שזוכר שהוא אונן בתור ילד, לפני גיל ההתבגרות, והפריע לו מאוד שאין לו פרטיות שהיו פותחים את הדלת בשירותים כל הזמן. אם יגרמו לילדה נגיד לפחד מהפות שלה או להכיר את הפות שלה כאיבר אסור או לא טוב אז יכול להיות מאוד שבבגרותה ימשיך ניתוק בינה לפות שלה - יהיה לה קשה להתחבר לזה שזה איבר שגורם לעונג ולהנאה. לפעמים זה ברמה שנערות אפילו לא מכירות את האיבר שלהן ולא יודעות שהדגדגן הוא אזור מענג".

      גולד ממפה שלוש סיטואציות פופולריות בגיל הזה, וכיצד ההורה צריך לנהוג:

      1. אוננות טבעית. מדובר בפעילות בריאה והגישה היא לעודד את הילד לחקור את גופו. אולם יש מקרים בהם צריך לעקוב אחרי הילד ובמקרה הצורך להפנות לגורמים מקצועיים לטיפול מיני כבר בגילים צעירים. "אוננות טבעית בריאה תלויה בתדירות היומית שלה וכמה זה מעסיק את הילד כל היום. כל עוד זה לא פוגע בשאר התפקודים של הילד ואין כפייתיות בנושא, הוא מפסיק אחרי כמה פעמים שמעירים לו וזה נעשה בצורה פרטית - מדובר באוננות תקינה. יש הורים שיחשבו שפעמיים ביום זה המון אבל כשידברו עם איש מקצוע יבינו שזה בסדר. חלק מסוים מהילדים יכול לחוות ממש אורגזמה וזה עדיין יהיה תקין, כי מבחינה תחושתית הם יכולים לחוות אורגזמה בגיל הרך".

      ילדים משחקים בגן (ShutterStock , shutterstock)
      יש כללים ברורים לכל משחק. ילדים משחקים (צילום: shutterstock)

      2. משחק מיני בקרב ילדים (רופא חולה\ אבא אמא). משחק חינוכי הפופולרי יותר בגילאי 3-4 ומטרת המשחק היא להכיר ולגלות את הגוף שלהם לעולם אבל חייבים להיות שלושה כללים ברורים למשחק מיני מותאם: ילדים שיש להם היכרות מוקדמת, שההפרש הגילי ביניהם לא עולה על שנה, שיהיו בעלי גוף יחסית דומה (שלא יהיה גוף גדול ממדים מול קטן ממדים).

      "צריך לשים לב כמובן שהמשחק מתבצע מתוך הדדיות, הנאה ורוח שטות", מסביר גולד. "הרעיון הוא שאם המשחק הזה מתבצע בחוץ אז הילדים יודעים שזה מתבצע בבגדים מלאים ובלי לגעת באיברים הפרטיים, וכשעושים את זה בבית אפשר להיות גמישים יותר לגבי הכללים, למרות שהכללים שמובילים בחוץ יכולים להוביל בבית. דרך המשחק הזה הם לומדים מהו מגע נעים, איך לתת ולקבל מגע והם לומדים על תפקידים מיניים".

      3. ציורים ודיבור על איברי מין. ילד "המצייר בנים או בנות עם אברי מין זה דבר תקין. כמו גם הדיבור על איבר המין, אך כדאי שהם יהיו בשמם המלא ולא בכינויים כמו "פיפי" מתוך התפיסה שפות ופין הם איברים כשאר האיברים שלנו, ללא צורך להתבייש בהם ולהדביק להם כינויים, צריך לדבר את שמם האמיתי".

      "מיניות זה לא רק סקס"

      גולד עובד במרפאה לטיפול מיני, אחת מ-16 מרפאות לטיפול מיני הפרושות בכל חלקי הארץ, המציעות טיפול נפשי ורפואי רב מערכתי הכולל אורולוגים, גניקולוגים, פיזיותרפיסטים מטפלים מיניים ואחיות וקולט אליו מבוגרים אבל גם בני נוער. ואולם, חרף תכנית הטיפולים המסודרת, מעטים האנשים המודעים למרפאות האלו ויתרה מכך, הורים לילדים שחוששים כי יש להם פעילות מינית לא תקינה או אפילו מעוניינים בייעוץ על התנהגות מינית של ילדיהם לא מגיעים למרפאות הללו ולרוב מוצאים תשובות לא מבוססות באינטרנט.

      למשרד החינוך יש מערכי שיעור דלים בנושא "אני וגופי" בגני הילדים, המסביר על גוף האדם פרטיותו וגם אברים פרטיים של הילדים, אולם הילדים אינם נחשפים באמת לתכנים של מיניות בריאה במהלך השנה, ומנגד כאמור, להרבה הורים אין את הידע או הכלים להתוות חינוך מיני תקין הרצוי בגיל הרך.

      בחברה הישראלית לריפוי בעיסוק מנסים לשנות את המצב ורוצים להעמיק את הטיפול בידי המרפאים בעיסוק בנושא גם בקרב בני נוער ופעוטות. "בריפוי בעיסוק אנחנו נתקלים בילדים עם כל מיני בעיות התפתחותיות, בין אם בעיות קלות או בעיות מורכבות. גם באוכלוסייה ההתפתחותית הפשוטה אנחנו נתקלים בדילמות וקשה לנו לגעת בנושא הזה", אומרת בת אל זמורה, מנכ"לית העמותה. לדבריה במערכות החינוך כמו בבתי הספר והגנים אולי יש תכניות לימוד, אבל באוכלוסייה שמחוץ למסגרות החינוך, ילד שזקוק לעזרה בשירותים נניח, וההורה נכנס איתו, מישהו צריך להסביר להורה שהוא צריך לצאת כשהילד עושה את הצרכים שלו. "מיניות זה לא רק סקס וכל הנושא הזה בכלל לא מטופל. זה יכול להיות דיבור מיני לא מותאם, קרבה לבנאדם שאינה מותאמת. זה תלוי בליקוי ובקושי שהילד חווה. חלק גדול מהטיפול בריפוי בעיסוק זה ההתעסקות בנושא הזה וחשוב שידעו את זה".