"אל תשאלי", מספרת לי מאיה ופניה מאדימות, "אתמול בלילה אני ויוגב עשינו את זה. נו, את יודעת. באמצע, כשאנחנו עסוקים בעניינינו, גילינו פתאום את יואב עומד ליד המיטה ומסתכל עלינו. חשבתי שאני חוטפת התקף לב! ירדתי מהמיטה, לקחתי אותו למיטתו והשכבתי אותו והוא נרדם, אבל אני מודה שבבוקר בקושי יכולתי להסתכל לו בעיניים. מה עושים עכשיו?"
אני חושבת, שבמדד הרגעים הכי מביכים בהורות, עומד כמנצח ללא עוררין הרגע שבו הילד נכנס לחדר בזמן שהוריו מקיימים יחסי מין, ו"תופס אותם". ההורים בדרך כלל כל כך נבוכים ומבוהלים שהם לא מסוגלים להביא את עצמם לתפקד כמו שצריך. טוב, מי יכול לתפקד כשהוא נתפס עם "המכנסיים למטה", תרתי משמע?
מה עושים במקרה כזה? איך מתייחסים? מתי מגיבים ומהן המילים הנכונות פה?
עוד בנושא:
3 דקות מתחת לשמיכה ועם רגל על הדלת - ככה נראה סקס של הורים
למה חלק מהזוגות עושים יותר סקס מאחרים?
הדברים מתחילים הרבה לפני, כשהילדים ממש קטנים. הרגילו אותם שחדר השינה של אבא ואמא הוא מקום פרטי שלהם, וסגרו את הדלת מדי פעם, כשאתם נחים בצהרים או בלילה. כשהילדים ילמדו שהדלת אצל ההורים סגורה וזה מצב טבעי בבית, הם ימעטו להתפרץ פנימה. אפשר גם לנעול את הדלת לפני פעילות מינית כדי למנוע כניסה לא רצויה. אולם, אם לא מרגיש לכם בנוח לנעול אותה, לפחות שתהיה סגורה. במקרה וילד יתפרץ לחדר, רעש פתיחת הדלת ייתן לכם כמה שניות להתאפס.
במקרה שהילד כבר התפרץ לחדר, וכמו יואב של מאיה ויוגב, גם אתם מגלים את ילדכם בוהה בכם, חשוב לשוב לנושא ולדבר עליו עם הילד בבוקר, כדי שהוא יבין שלא מדובר בנושא שלא מדברים עליו ולא מזכירים אותו. התפקיד העיקרי שלכם הוא קודם כל להרגיע אותו. הסבירו לו את ההבדל בין האהבה שלכם אליו ואל אחיו, ובין אהבה בין בני זוג מבוגרים. הסבירו לו שאתם לא מכאיבים אחד לשני, והבהירו לו שהדברים נעשים בהסכמה ביניכם, ושלא מדובר במשהו שמכאיב לכם או פוצע אתכם. חשוב להדגיש בפניו שמדובר בהתנהגויות שעושים רק אנשים מבוגרים ושנעשות בפרטיות שלהם, ולא בפני אנשים אחרים.
עשו ואל תעשו
אל תגידו לילד: "מה פתאום? זה היה רק חלום, זה לא קרה באמת". אלא אמרו: "מה שראית אתמול היה מעשה פרטי של אהבה בין אמא לאבא. איך הרגשת כשראית אותנו?"
אל תגידו לילד: " אמא ואבא אוהבים זה את זה כמו שהם אוהבים אותך". אלא אמרו: "האהבה בין אבא לאמא היא אהבה בין בני זוג מבוגרים, וזו אהבה ששונה מהאהבה שמרגישים כלפי ילדים"
אל תגידו לילד: "אוי ואבוי, מה פתאום הגעת אלינו לחדר? מה אתה עושה שטויות?". אלא אמרו: "החדר של אמא ואבא הוא מקום פרטי ובתוך החדר הפרטי אנחנו עושים לפעמים דברים שהם פרטיים לנו. ספר לנו מה ראית ומה אתה רוצה לשאול אותנו ונענה לך".
אתם לא רוצים שהם ישאלו את גוגל
"אבל למה?" שואלת אותי מאיה, מבועתת, " למה לא פשוט לעזוב את זה ולתת לדברים להישכח? למה צריך להזכיר לו את מה שהוא רואה? אולי הוא יחשוב שזה היה חלום ובזה זה נגמר?".
כדאי ורצוי לדבר על הדברים באופן גלוי ולא להעמיד פנים שזה לא קרה. ילדים בגיל הגן חשופים למיניות. הם ערים להצטרפותם של אחים למשפחה, מדברים ביניהם על כך, מגלים את איברי מינם ואת ההנאה מהמגע בהם, וסקרנים לגבי הגוף של עצמם ושל חבריהם. החינוך למיניות, למודעות למין, והיכולת לתקשר בצורה פתוחה בנושא הם תהליכים מתמשכים, וחשוב לגעת בהם בהזדמנויות שונות, ובסיטואציה כזו יש הזדמנות משמעותית לשיח. אנחנו לא רוצים שנושאי מין יהיו טאבו אצלנו בבית, מפני שסקרנות מינית אכן מתעוררת אצל הילדים, ואנו רוצים שיבואו אלינו לברר את הנושאים האלו ולא ישאבו את הידע שלהם מדוקטור גוגל, מאנשים זרים או מסרטי פורנו.
כמובן שהאופן שבו שבו מסבירים את מה שקרה צריך להיות מותאם לגילו של הילד, מידת התעניינותו והשאלות שהוא שואל.