קשה להאמין שבעת הנוכחית תמונה אחת של חזה נשי שהתפרסמה ברשתות החברתיות יכולה לגרום לסערה, אנחנו כבר מורגלים לראות את החזה הנשי בכל פינה ובעיקר בפרסומות. אבל תמונה אחת של שדיים דווקא הצליחה להותיר את הרשת ללא מילים לאחרונה, וזה לא מה שאתם חושבים.
תרשים גרפי מפורט של מבנה השרירים וצינורות החלב בחזה הנשי ששותף ברשתות החברתיות הצליח להסעיר את הגולשים והגולשות ברחבי העולם, אבל אם גם אתם נחרדתם מהגילוי האנטומי הזה כדאי לדעת שהוא כמו גם הקונטקסט שלו, איך לומר... לא לגמרי מדוייק.
עוד בנושא:
המחקר הזה מצא שהאכלה בחלב שאוב עלולה להיות פחות טובה מהנקה
עידוד הנקה? הכי חשוב שתכסי את הציצי
כשחווית ההנקה הופכת לסבל: הדיכאון שפוגע במניקות
התרשים האנטומי המדובר צץ לראשונה ברשת בשנת 2016, אבל כפי שקורה לרוב באינטרנט, מי שפרסם אותו הוא לא היוצר המקורי של התמונה. אז לא, ככה לא נראה החזה הנשי מבפנים. ראשית, השדיים אינם מכילים שרירי שלד (יש בשד תאים ורקמות שדומים לשרירים חלקים, אבל זה ממש לא כפי שמתואר בתרשים).
באשר לצורות דמויות עלי הכותרת שמצויירות סביב מבנה השד בתרשים, באפליקציה הן מכונות בתיאור העמום "בלוטות שד", שזה לא מאוד מדוייק משום שהשד כולו הוא בלוטה אחת גדולה.
ככה זה בנוי באמת:
בתוך כמות נכבדת של שומן מסתתרת רקמת השד שעשויה מכמה סוגים של תאים שאמונים על ייצור החלב כאשר יש הפרשה של הורמונים המאותתים על הצורך להזין תינוק. התאים הללו בנויים בצורת שקיקים (נאדיות) ומסודרים באשכולות שמתחברים לפטמה באמצעות צינוריות החלב - תעלות צרות שמובילות את החלב לתוך הפיה, הלא היא הפטמה.
כך שמה שמתואר בתרשים שהתפרסם ושותף ברשתות בתור מעין עלי כותרת הוא ככל הנראה האשכולות של תאי החלב, רק שבמציאות הם אינם מסודרים בדפוס מסודר למשעי שכזה, אלא יותר מזכירים בצורתם ענפים מסתעפים מאשר עלי כותרת. יתרה מכך, צורתם וגודלם של מרכיבי השד משתנים כאשר האישה מניקה ושוב, כאשר היא מפסיקה.
האפליקציה שממנה נלקח התרשים לא נוצרה על ידי מוסד רפואי או חינוכי מוכר, ולמעשה לא ניתן למצוא בה מקורות מדעיים מוסמכים ולכן מומלץ מאוד לקחת בערבון מוגבל את תוכנה, ובכלל זה התרשים המדובר.
הסיבה שדיון כל כך נרחב בתרשים לא מדוייק התאפשר בכלל היא שקיים מעט מאוד מידע חזותי אודות מראה והרכב השד ובמיוחד השד של האישה המניקה. זאת, משום שרוב שיטות הדימות אינן מומלצות ליישום על נשים מניקות. בקבוצת פייסבוק התומכת באמהות מניקות הפנו את הגולשים למחקר משנת 2005 ובו נעשה שימוש באולטרסאונד כדי לחקור את מבנה השד בזמן ההנקה, וטענו כי הוא מספק ייצוג מציאותי יותר למה שמתרחש בתוך בלוטות השד.
ומבט אחד בתמונות מאותו מחקר מספיק כדי לקבוע שהן גם הרבה פחות מקריפות מתרשים עלי הכותרת המטריד שהופץ ברשתות.