פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחקר הזה מצא שהאכלה בחלב שאוב עלולה להיות פחות טובה מהנקה

      להיות אמא טרייה זה לא דבר פשוט, בטח כשמכל עבר לאנשים יש מה להגיד לגבי הדרך בה את מלבישה, מגדלת ומאכילה את הילד. כעת, חוקרים הוסיפו נדבך נוסף שעוסק בסוגיה הכי בוערת, רק מזווית שונה. מניקות ושואבות? אתן צריכות לקרוא את המחקר הזה

      רייצ'ל מקאדמס, רוחבי (צילום מסך)
      רייצ'ל מקאדמס בצילום לשער המגזין girls girls girls (צילום מסך)

      שאלת ההנקה היא אחת השאלות הבוערות בעולם האימהות ובכלל, ובעוד שכל המחקרים מראים שהנקה טובה יותר לתינוק מאשר האכלה בתרכובות מזון, כעת מצטרף אלמנט נוסף - האם חלב אם שאוב טוב כמו חלב שמגיע ישירות מפטמתה של האם? על פי מחקר רחב היקף, התשובה לכך היא לא בהכרח.

      במחקר שבו השתתפו 400 אימהות מניקות ופורסם בכתב העת Cell Host & Microbe נבדקה אוכלוסיית החיידקים בחלב האם שלושה וארבעה חודשים לאחר הלידה. החוקרים שבדקו את האם, התינוק וגם את מרכיבי החלב - כולל חומצות שומן, הורמונים ונוגדנים - מצאו כי אוכלוסיית החיידקים השתנתה לאורך כל הבדיקות שהשוו בין הנקה לבין האכלה בבקבוק של חלב שאוב. הם מצאו כי הנקה עקיפה באמצעות חלב שאוב הייתה קשורה עם דלדול של חיידקים טובים וכמות גבוהה יותר של חיידקים מחוללי מחלה פוטנציאליים, לעומת הנקה ישירה מהשד.

      עוד בנושא:
      כך החיידקים בגוף שלכם קובעים באילו מחלות תחלו
      עידוד הנקה? הכי חשוב שתכסי את הציצי
      היתרון המפתיע שיש להנקה על האם - גם עשור לאחר מכן

      אמא מניקה תינוק (ShutterStock)
      הנקה ישירה עדיפה. אמא מניקה תינוק (צילום: shutterstock)

      "המחקר מראה כי האכלה בחלב שאוב והנקה אינן זהות וכי ויש להן השפעות שונות", אמרו עורכי המחקר מבית החולים האוניברסיטאי לילדים במניטובה שבקנדה. הם מצאו גם כי חלב אם מאמהות ששואבות רק לעתים רחוקות נטה להיות בעל רמות גבוהות יותר של חיידקי הפה מהתינוק ובעל מגוון גדול יותר של מיקרובים. עדיין מוקדם לומר מה משמעותן של מגמות אלה לבריאותו של הילד והחוקרים מבהירים כי התוצאות גם לא צריכות לגרום להורים להרגיש כאילו הם צריכים לשנות את האופן שבו הם מאכילים את ילדיהם.

      המיקרוביום של חלב האם הוא תחום חדש למדי, ויש מחלוקת על מה שהוא תורם למיקרוביום של הילד, "אנחנו יודעים וחוקרים את המיקרוביום במשך כעשור, ואנחנו יודעים על המיקרוביום של חלב האם במשך שלוש עד חמש שנים", הבהירו החוקרים.