פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק השמנה: כך החיידקים בגוף שלכם קובעים באילו מחלות תחלו

      הגוף שלנו מכיל כ-100 טריליון חיידקים שחיים על העור, במערכת העיכול ובאיברים אחרים. מחקרים מהעת האחרונה מוכיחים כי לחיידקים אחריות רבה לדרך בה המערכת החיסונית שלנו עובדת, למשקל ואפילו להתנהגות שלנו

      חיידק אי-קולי (ShutterStock)
      הגוף האנושי מכיל קילו וחצי של חיידקים (אילוסטרציה: shutterstock)

      חיידקים הם שם נרדף לצרות מאז ומעולם, ומרגע שנולדנו ההורים שלנו עשו הכל כדי להגן עלינו מפניהם. כשהפכנו להורים, הצטרפנו גם אנחנו למאבק המלחמתי: חרדנו מפני חיידקים מחוללי דלקות גרון ואוזניים, הזהרנו את הילדים מפני קריוס ובקטוס הנוראיים, לימדנו אותם לשטוף ידיים לפני האוכל ואחרי היציאה מהשירותים. בקיצור, עשינו הכל כדי לחטא ולהכחיד כל איום בקטריאלי. ואולם בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר שהשמדת חיידקים עלולה לפעמים לפגוע בנו; שחלקם של החיידקים הם דווקא ידידינו הטובים ביותר ושלמעשה, ישנם לא מעט חיידקים שאנחנו צריכים לטפח למען הבריאות שלנו.

      הנה כמה מספרים: הגוף שלנו מכיל 1.5 ק"ג של חיידקים, שהם כ-100 טריליון - בערך פי 10 מאשר מספר התאים שיש בגוף. הם חיים על העור שלנו, במערכת העיכול – מהפה ועד פי הטבעת, בנרתיק הנשי. עכשיו מתברר שלחיידקים, (מיקרובים בלועזית), יש אחריות עצומה לא רק לבריאות שלנו, אלא באופן כללי על האישיות שלנו ואפילו על הנטייה שלנו להיעקץ מיתושים. עוד מתברר כי לכל אדם ישנה טביעת אצבע ייחודית של חיידקים וכי הרכב המיקרוביום שונה מאדם לאדם, בהשפעת המיקום הגאוגרפי, הגיל, התזונה וגורמים נוספים.

      משפיעים גם על מצב הרוח

      "למיקרוביום יש השפעות מעניינות מאוד על הגוף: הם משפיעים על הדרך שבה אנחנו מעכלים מזון, על הדרך שבה תרופות מסוימות משפיעות עלינו ואפילו עוזרים לנו לחנך את מערכת החיסון שלנו. ישנה סבירות גבוהה שהם אפילו משפיעים על ההתנהגות שלנו", מסביר רוב נייט, אחד החוקרים פורצי הדרך בהבנת המיקרוביום. לנייט ולשותפיו למחקר יש פרויקט חדש בשם Americangut, המזמין אנשים להשתתף במחקר באמצעות שליחת דגימת צואה שתיכנס למאגר הרישום המיקרוביאלי.

      חוקרים נוספים מדגישים כי להרכב החיידקים בגוף ישנה השפעה על תהליכים המתרחשים במוח וקשורים למצב הרוח, לחרדה, ללמידה ולזיכרון וכן – לתיאבון.

      חיידק אי-קולי (ShutterStock)
      תופעה מרתקת שנמצאת במרכזם של מחקרים רבים (אילוסטרציה: shutterstock)

      מערך החיידקים והיצורים המיקרוסקופיים שחיים בגוף הוא אחת התופעות המרתקות ביותר כיום בעולם הרפואה והמחקר המדעי. פרויקט המיקרוביום האנושי שנהגה והוקם על ידי ה-NIH (מוסד הבריאות הלאומי האמריקאי) עוסק בחשיפה ומיפוי של חיידקי הגוף באמצעות שיטות חדשניות של ריצוף ד.נ.א. בזכות המחקרים הממוקדים ישנן השערות שונות כי הרכב המיקרוביום קשור לסיכון ללקות במחלות כמו דלקות מעיים, השמנת יתר, סרטן המעי ומחלות לב. בנוסף, קיימות השערות שלמיקרוביום יש השפעה גם על אוטיזם, דיכאון ואולי מחלות נוספות, כך שהמשך המחקר עשוי להוביל לפתרונות רפואיים אישיים וייחודים התלויים בסוג המיקרוביום ובאפשרויות לשנות אותו ולהשפיע עליו.

      כיצד משפיעים החיידקים על הבריאות?

      בלידה: לתינוקות בלידה ואגינלית יש מיקרוביום שונה מזה שיש לתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי. המיקרוביום של תינוקות שנולדים בקיסרי מושפעים בעיקר מחיידקים על העור של האם, בעוד תינוקות שנולדים בלידה "רגילה" מקבלים מגוון מחיידקי הנרתיק של האם. אחת ההשערות היא שזו הסיבה שלתינוקות שנולדים בקיסרי יש שכיחות גבוהה יותר לפתח אלרגיות, אסתמה והשמנת יתר.

      עוד נמצא במחקרים שבחנו את הרכב חיידקי המעיים של נשים הרות, כי אצל נשים שעלו במשקל במהלך ההריון בהתאם להמלצות, אוכלוסיית חיידקי המעיים הכילה יותר חיידקים ידידותיים ופחות חיידקים מזיקים. זאת בהשוואה לנשים שהיו בעודף משקל ונשים שבמהלך ההריון עלו במשקל מעבר לרמה המומלצת.

      לידה (ShutterStock)
      גם לסוג הלידה יש השפעה על הרכב החיידקים של הילוד (אילוסטרציה: shuterstock)

      בחלב אם: מתברר כי חיידקים שמקורם במערכת העיכול האימהית יכולים להגיע גם לחלב האם ולהשפיע דרכו על המיקרוביום של התינוק. אחת המסקנות היא, שתוספת פרוביוטיקה בתזונתה של האם עשויה להגדיל את הכמות ואת מגוון חיידקי המעיים של התינוק היונק, ולהעניק לו תועלת בריאותית רבה בתחומים שונים, כגון נטייה לפתח אלרגיה, זיהומים בדרכי הנשימה, הפרעות עיכול ואפילו השמנה בעתיד.

      אחת התגליות של נייט ושותפיו למחקר היתה כי לתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה בחצי השנה הראשונה לחייהם יש סיכון גדול יותר להשמנת יתר בעתיד. זאת לעומת תינוקות שקיבלו את התרופה בגיל מאוחר יותר או לא קיבלו אנטיביוטיקה בכלל.

      בריאות השיניים: עששת נחשבת למחלה הזיהומית הנפוצה ביותר, וכידוע, המניעה שלה תלויה במידה רבה בצחצוח נכון, בשימוש בעזרים דנטליים ובהימנעות עד כמה שניתן ממתקים וסוכרים. עכשיו מתברר כי יש בפה חיידקים שדווקא יכולים למנוע עששת: חוקרים מאוניברסיטת פלורידה הצליחו לבודד זן של חיידקים שיכולים לשמש כפרוביוטיקה לשיניים. לכוכב החדש קוראים A12 והתקווה היא שמחקרים נוספים יוכיחו את התיאוריה ויסמנו את האפשרות לייצר תכשיר המכיל חיידקים "טובים" למניעת עששת.

      מניעת השמנה: במחקר שנערך במכון ויצמן בישראל התגלה כי אוכלוסיית חיידקי המעי משפיעה על התגובה הייחודית של כל אדם לסוגי מזון שונים. בינתיים, התגלית הולידה סטארטאפ המספק המלצות תזונה אישיות וייחודיות לכל אדם, בהתאם לאוכלוסיית החיידקים הייחודית המבוססת על המיקרוביום המתקבל באמצעות דגימת צואה. ההמלצות מתחשבות בנתונים נוספים במטרה לשמור על רמת סוכר מאוזנת בדם ולצמצם את השפעותיו השליליות הגורמות לתחושת רעב, עליה במשקל, סיכון לסוכרת, ולמחלות נוספות כגון כבד שומני ומחלות לב.

      מניעת סרטן השד: אחת התגליות המסעירות ביותר בעולם הרפואה כיום היא שיש חיידקים בשדיים. החוקרים מאוניברסיטת אונטריו בקנדה, סבורים כי למגוון ולכמות החיידקים שנמצאים באופן ייחודי אצל כל אישה ברקמת השד ישנה השפעה על הסיכון ללקות בסרטן השד. במחקר שערכו נמצא כי לנשים שאובחנו עם סרטן השד היו רמות גבוהות יותר של סוגים מסוימים של חיידקים ברקמת השד, לעומת נשים שלא לקו במחלה.

      מניעת מחלות אוטואימוניות: במחקר שפרסמה אוניברסיטת Aarhus בדנמרק בשנת 2014 נמצא כי ילדים שגדלו בסביבה חקלאית נמצאים בסיכון נמוך לחלות במחלות אוטואימוניות לעומת מי שגדלו בסביבה אורבנית, זאת עקב חשיפה סביבתית לחיידקים. על פי מחקר נוסף שהתפרסם לפני כשנתיים, העלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות, כמו מחלות מעיים דלקתיות, אופיינית במיוחד לאוכלוסייה אורבנית במעמד סוציואקונומי גבוה.

      לאור העדויות המחקריות המצטברות נראה, כי לא ירחק היום בו נוכל לרכוש תכשירים פרוביוטיים מותאמים אישית או מותאמים לסוגים מסוימים של מצבים רפואיים.

      יעוץ רפואי: אולגה אליהו, דיאטנית קלינית ומנהלת תוכן מדעי אלטמן

      הטבה טובה לבריאות- הנחה על מגוון מוצרי אלטמן לנרשמים חינם למועדון, לחץ להרשמה