איך זה להיות אבא במשרה מלאה לילדה בעלת צרכים מיוחדים?

הפחד הגדול ביותר של כל הורה הוא שיקרה משהו לילד שלו. מהשנייה שנולד לנו ילד והבנו את כובד האחריות שנפלה עלינו, הדאגה לשלומו מלווה אותנו לנצח. מי לא זוכר את השנים הראשונות של הדאגות הבלתי פוסקות. חוויית הנפילה הראשונה, הפציעה הראשונה, הדם הראשון שירד לו כי נחבל. החום הגבוה הראשון שהכניס אותנו ללחץ נוראי וגרם לנו לטוס למיון ולקוות שאין זה חיידק טורף שבא לחסל את הגוזל שלנו.

לנו הפחד הגדול התממש. נולדה לנו ילדה עם שיתוק מוחין, ושמה דרור. דרור שינתה לי את החיים. יכולתי לבחור לכעוס על מר גורלי ועל בורא עולם, אבל בחרתי לראות את חצי הכוס המלאה. בחרתי לראות מה הרווחתי מהמתנה ולא מה הפסדתי ממנה. בחרתי לגדול איתה.

עוד טורים אישיים בוואלה! בריאות:
היום שבו גיליתי שהבן שלי מתמודד עם מחלת נפש
"אין דרך אחרת לומר לך את זה - יש לך סרטן"
אף אב לא צריך לראות את בנו מטיח ראשו בקיר בשל אטימות המערכת

אני מאמין שכשמגיע לעולם ילד עם צרכים מיוחדים הוא מגיע בנקודה מדויקת בזמן למשפחה שבה צריכים בני ביתה לקבל את השיעור החשוב ביותר של חייהם. והוא יוצר שינוי לכל מי שסביבו. ממש כמו שזורקים אבן בים ונוצרת אדווה שהולכת ומתפשטת, כך בדיוק הילד המיוחד מעביר את השינוי במשפחה אליה הוא נולד.

כשילד מיוחד מגיע למשפחה, הוא מכניס לתוכה אור מיוחד. צריך לזכור שיחד איתו מגיעים מלאכים עוזרים, המסייעים לעבור את הקשיים שבדרך. ומי שמאמין שאכן מלאכים טובים סביבו יזכה לראות את הניסים קורים כל הזמן. ילד מיוחד גורם לכל מי שסביבו להשתנות. אותי דרור שינתה. היא הוציאה ממני את הטוב שבי. בזכותה אני אדם טוב יותר.

אין ספק שזכיתי במתנה יקרת ערך. מתנה ששינתה אותי וגרמה לי להסתכל על החיים אחרת. דרור הגיעה בתפקיד מאוד ברור שהוא להעביר אותי שעורי חיים חשובים. אלו השיעורים החשובים ביותר שיכולתי לקבל. ידוע שהילדים שלנו הם המורים הטובים ביותר שלנו. הם באו לעולם גם כדי שנלמד על עצמנו.

דרך השיקוף שהילדים שלנו מעבירים לנו אנחנו רואים את עצמנו ומבינים טוב יותר את הקשיים, הכישלונות והפגמים שבתוכנו. כשילד בא לעולם עם קשיים הוא גורם להוריו להסתכל פנימה לתוך עצמם ולהבין מה רצה ללמד אותם באמצעות קשיים אלו. הקושי מוציא מאזור הנוחות. יציאה מאזור הנוחות גורמת לעבודה ולצמיחה רוחנית.

כשהבנתי את זה החיים עם דרור הפכו להיות יותר קלים. הבנתי שהיא עושה את התפקיד שלה בסרט שלי. בחרתי ללמוד. דרור הגיעה במאה אחוז של נתינה ללמד אותי ולתת לי מתנות בדמות קשיים ואתגרים ותפקידי הוא להיות התלמיד המצטיין וללמוד.

מצאתי את עצמי כותב את שעל לבי ביומן האישי שלי. יומן שהפך לספר. ספר שהוא סיפור חיינו. הכתיבה הייתה עבורי מקום לפרוק את שאני מרגיש. ומקום שנתן לי כוחות להמשך הדרך המאתגרת לצדה של דרור. אחרי שנים של כתיבה לעצמי החלטתי להוציא את הספר שלי לאור בידיעה שלמרות הקושי שבחשיפה האישית של הסיפור שלנו, הספר ייתן כוחות למשפחות כמו שלנו.

דרור גרמה לי להבין את היעוד החשוב ביותר שלי בחיים האלו, והוא לעשות עבורה ועבור הילדים המיוחדים כמוה עולם טוב יותר. עולם המקבל ומכיל את השונה בחברה. עולם שנותן לשונים סיכוי שווה. הבנתי שכדי לעשות שינוי בחברה לא מספיק לכתוב ספרים. צריך לספר את הסיפור מול אנשים שרוצים להקשיב.

יצאתי למסע הרצאות ברחבי הארץ בעקבות הסיפור המיוחד שלנו. על ידי כך דרור גרמה לי להתמודד עם הפחד הגדול שלי והוא לדבר מול קהל. מעולם לא חשבתי שאעמוד מול אנשים זרים לחלוטין ואספר את סיפור חיי המורכב מקשיים, התמודדויות וצמיחה אישית.

כפי שלא דמיינתי לפני שהייתי אבא, שאהיה עקר בית במשרה מלאה ואפילו אלמד ליהנות מזה. אני נשוי לאשת קבע בדרגת אלוף משנה, שאני גאה בה מאוד על השגיה. אישה חזקה, קרייריסטית, שעבדה קשה כל הקריירה הצבאית שלה, כלומר לא הייתה הרבה בבית. כשהורה אחד בקריירה אינטנסיבית השני צריך להיות בבית עם הילדים. יכולנו לבקש עזרה של עובד זר, אך בחרנו שלא. אני המבשל, המכבס, ה''נהג מונית'' שלוקח לחוגים, המנקה והמטפל בשלושת הילדים. תפקיד עם המון סיפוק אותו אני עושה באהבה גדולה. זכיתי להיות אבא במשרה מלאה. זכיתי להיות אבא של דרור.

"מצעד הפרוטות" - יום ההתרמה השנתי של עמותת איל"ן יתקיים ביום שלישי, ה-26 במרץ 2019.
במהלכו, יפקדו אלפי תלמידי בתי הספר את בתי התושבים ברחבי הארץ לגיוס תרומות לארגון

הכותב הוא אבא, לילדה חברת עמותת איל"ן