אין כמעט ילד שצולח את שנות ילדותו מבלי ליטול אנטיביוטיקה עבור דלקת בגרון, דלקת ריאות או סתם דלקת אוזניים שהסתבכה. אולם, מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, מעלה טענה מדאיגה על הקשר שבין נטילת אנטיביוטיקה בילדות ובין הסיכון ללקות במחלות נפש. החוקרים משערים שהקשר בין התרופה והסיכון למחלות נפש נובע לפחות בחלקו מהאופן שבו משפיעה האנטיביוטיקה על הרכב אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול.
המחקר - שלמעשה מהווה חיזוק נוסף לתיאוריות הצומחות בעת האחרונה אודות הקשר שבין זיהומים, המיקרוביום של המעי ומחלות נפש - הוא אחד מקרוב ל-50 מחקרים שהתפרסמו מאז המחצית השנייה של 2018 והתבססו על נתונים ממרשם המחקר הפסיכיאטרי המרכזי של דנמרק.
עוד בנושא:
האבק שלכם לא דומם: חיידקים באבק הופכים עמידים ומסוכנים
למה אנטיביוטיקה כבר לא משפיעה עלינו?
חוקרים גילו אנטיביוטיקה חדשה ולא תאמינו איפה
מדובר במאגר הנתונים הראשון בעולם שעוקב אחר נתונים קליניים של למעלה ממיליון בני אדם - במקרה זה, מידע שנאסף החל משנת 1995 מדנים שקיבלו טיפול למחלות נפש ב-17 השנים הראשונות לחייהם (כלומר, בהיותם קטינים), הן במסגרות אשפוזיות והן במרפאות חוץ. עבור כל אחד מהמטופלים נרשמו במאגר הנתונים מדדי בריאות מפורטים, הכוללים מרשמים והיסטוריה רפואית ומשפחתית והמידע תועד לאורך שנות התבגרותם.
מאגר הנתונים הזה מאפשר לחוקרים מרחבי העולם, ולו בשל גודלו העצום ורמת הפירוט שלו, הזדמנות חסרת תקדים לקבל מענה על שאלות ממוקדות על הקשר שבין אירועי חיים ובין מחלות נפש.
אנטיביוטיקה, אוטיזם, ודיכאון
בקהילה המדעית הועלתה ונבחנת התיאוריה שהמיקרוביום של המעי, קרי אוכלוסיית החיידקים המגוונת שחיה במערכת העיכול של כל אחד מאיתנו, מתקשרת עם המוח בעזרת אותו שהיא שולחת ומשפיעה על מצב הרוח שלנו וייתכן שגם על הרגישות למחלות נפש.
מחקרים שנעשו במודלים של חיות כבר הצליחו להדגים קשר בין חיידקים ודיכאון. אחד המחקרים הראה כיצד קבוצת עכברי ניסוי שטופלה באנטיביוטיקה חוותה שינויים באוכלוסיית החיידקים במעי וכתוצאה מכך תיפקדה פחות טוב במבחני זיכרון שנערכו לה. במחקר יוצא דופן אחר, נלקחו דגימות צואה מבני אדם שסובלים מדיכאון והושתלו בעכברים. כתוצאה מכך פיתחו העכברים תסמינים דמויי דיכאון. ובמחקר אחר השתלת צואה מתורמים אנושיים שסבלו מחרדה, הובילה לכך שעכברי הניסוי הפכו חרדתיים.
אף שמחקרים אלה מצביעים על קיומו של קשר בין המיקרוביום ובין מצב הבריאות הנפשי, טיבו של הקשר או הבסיס המולקולרי שלו נותר עלום.
במחקר הנוכחי, שהוביל ד"ר רוברט יולקן, נוירווירולוג בבית הספר לרפואה ע"ש ג'ונס הופקינס, מצאו הוא ועמיתיו שנטילת תרופות אנטיביוטיות מגדילה את הסיכון ללקות במחלות נפש חמורות כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וסכיזופרניה, לכל הפחות בגילאים צעירים (המחקר הדני הינו מחקר מתמשך, ההשפעות בגילאים בוגרים יותר יתבררו רק בעתיד). יולקן וצוותו בחרו להתמקד במערכת היחסים המורכבת שבין מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים שמתגוררת בה דרך קבע ובין המוח. אחת הדרכים ההרסניות ביותר לשנות את הרכב המיקרוביום היא נטילת אנטיביוטיקה - שהורגת ללא הבחנה בין חיידקים טובים ומזיקים.
יולקן ועמיתיו התמקדו בנתוניהם של קטינים דנים שנולדו בין השנים 1995-2012, שמספרם הגיע לקצת יותר ממיליון. הם בחרו במיוחד ילדים שנטלו תרופות אנטיביוטיות מתישהו בחייהם עד גיל 18. לאחר מכן הם עקבו אחר היסטוריית בריאות הנפש שלהם במשך 10 שנים בממוצע. הם גם השוו בינם ובין קבוצת ביקורת של ילדים דנים שנרשמו להם תרופות אנטי-חיידקיות, אך מסיבות כלשהן הם לא נטלו אותן.
"מה שגילינו זה שחשיפה לאנטיביוטיקה, במיוחד טיפול ארוך טווח או מינונים מרובים, היתה קשורה בסיכוו מוגבר למספר הפרעות פסיכיאטריות", אמר יולקן בשיחה עם האתר גיזמודו.
3.9 אחוזים מהילדים במחקר (כ-42,000 ילדים) הגיעו בשלב מאוחר יותר של חייהם לאשפוז ואובחנו עם הפרעה נפשית כלשהי, ואילו 5.2 אחוזים (שהם כ-56,000 ילדים), קיבלו בשלב מאוחר יותר של חייהם מרשם לתרופה אנטיפסיכוטית. בהשוואה לילדים שלא טופלו באנטיביוטיקה, לילדים שנטלו אנטיביוטיקה היה סיכוי גבוה יותר משמעותית לעבור את אחד האירועים הללו.
הסתברות גבוהה ב-84% לאשפוז עקב בעיות נפשיות
ילדים שאושפזו בבית חולים וקיבלו טיפול אנטי-חיידקי עבור זיהום היו בסבירות גבוהה ב-84 אחוזים לעבור אשפוז בגין בעיות נפשיות ובסבירות גבוהה ב-42 אחוזים לקבל תרופות אנטי-פסיכוטיות. אבל גם לילדים שרק נרשמה להם תרופה טיפול מחוץ לבית החולים היו בסבירות גבוהה ב-40 ו-22 אחוזים להתאשפז עקב בעיה נפשית ולקבל תרופות אנטי-פסיכוטיות, בהתאמה. בשני התרחישים הסיכון הגבוה ביותר נראה בקרב ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה, בעוד שילדים שקיבלו טיפול אנטי-ויראלי ואנטי-פטרייתי כמעט ולא היו בסיכון מוגבר.
אנטיביוטיקה היא כמובן לא הגורם היחיד שמשפיע על הסיכון של אדם נתון לחלות במחלת נפש. וצוות החוקרים בחן גם את ההיסטוריה הרפואית והנפשית המשפחתית של הילדים שהשתתפו במחקר ושל אחיהם. גם בהשוואה לאחיהם (שלהם היסטוריה משפחתית זהה) הילדים שקיבלו אנטיביוטיקה היו בסיכון מוגבר למחלות נפש, אם כי ההבדל בין הסיכון בהשוואה לאחים היה נמוך יותר מההבדל בסיכון לעומת שאר האוכלוסיה. במילים אחרות: גנטיקה וסביבה משותפת גם הן משפיעות על הסיכון של אדם לחלות במחלות נפש.
החוקרים גם לא מוציאים מכלל אפשרות שהזיהומים עצמם (אלו שבגללם קיבלו הילדים טיפול אנטיביוטי) - ובמיוחד זיהומים חמורים שסיכנו את חייהם של הילדים - עלולים לגרום לנזק מוחי ישיר. אבל במקרים של זיהומים קלים, סבורים החוקרים שהאנטיביוטיקה היא הגורם המשפיע ביותר על הסיכון למחלות נפש.
בשורה התחתונה, מחקר אוכלוסייה כמו זה לא יכול להוכיח קשר של סיבתיות, אבל הוא כן יכול להדגים קשר בין שני גורמים. לדברי יולקן, המחקר שלו הוא הגדול והמקיף ביותר מסוגו והוא ועמיתיו מקווים לקחת אותו לשלב הבא עם מחקר בבעלי חיים שיוכל להדגים ולבודד באופן ספציפי כיצד נזק למיקרוביום של המעי מעלה את הסיכוי למחלות נפש.
"אנחנו לא רוצים להכניס אף אחד לפאניקה, אם מדובר על הורים שהילדים שלהם מקבלים טיפות אנטיביוטיות לדלקת אוזניים - טיפול אחד כנראה לא ישפיע בצורה מיוחדת. אבל ברמת האוכלוסייה הרחבה, או ברמת הטיפול הרפואי, חשוב לנסות להגביל את השימוש באנטיביוטיקה בילדות, ובמיוחד בשנה-שנתיים הראשונות לחיים", אמר יולקן לאתר גיזמודו.
בשל התרבותם והתחזקותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בשנים האחרונות, ישנו ממילא מאמץ מצד הקהילה הרפואית להפחית את השימוש בתרופות אלה. לדברי יולקן, ממצאי מחקרו מספקים סיבה נוספת להפחית משמעותית את הטיפול באנטיביוטיקה.