אף אחד לא אוהב אבק, ובצדק. מדובר באסופה של תאי עור מתים, שיערות, חרקים, עפר, פרוות חיות ועוד, וכל הגועל הזה נמצא בכל מקום. אבל זה אפילו לא החלק הכי גרוע. למרות מה שרובנו חושבים, אבק אינו דומם, אלא הוא מיקרוביום משגשג שחי בתוכנו, שופע אורגניזמים ולא כולם חביבים.
יתרה מכך, ייתכן שהמיקרובים הללו ששורצים ומרחפים בכל פינה בתוך חללי המחייה שלנו הולכים ומתפתחים לאיום על הבריאות שלנו, ואנחנו האשמים בכך.
עוד בנושא:
האמת המטרידה: האם חיידקים יכולים לגדול על סבון מוצק?
חוקרים רוצים ליצור "תיבת נח" לחיידקים כדי להציל את כולנו
האם נוזלי חיטוי הידיים בבתי החולים יעילים בכלל?
"יש איזו תפיסה רווחת כזאת שאבק עשוי מחלקיקים מתים, אבל זה לא ממש כך. יש בתוכו יצורים חיים", אומרת אריקה הארטמן, מהנדסת סביבתית מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. והיא יודעת על מה היא מדברת - בשנת 2016 הארטמן עמדה בראש המחקר המדעי הראשון לתיעוד הדו-קיום של כימיקלים אנטי-חיידקיים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה באורגניזמים המצויים במיקרוביום של הסביבה הביתית.
כעת, עוסקים הארטמן וצוותה במחקר מעקב נוסף והממצאים שלהם מספקים תובנות חדשות על האופן שבו חלקיקי האבק שמרחפים ללא הפרעה בכל בית עלולים להיות אפיק נוסף שבו מתפתחים חיידקים עמידים.
לעבור עם השואב במכון הכושר
לטובת המחקר, אספו החוקרים דגימות אבק מ-42 מתקנים אתלטיים מאזור צפון-מערב הפסיפיק. הם עשו זאת בעזרת שואב אבק, שאיתו עברו במסדרונות, משרדים ואולמות האימונים במועדוני כושר פרטיים, מרכזי ספורט ציבוריים ושלל סטודיואים לריקוד יוגה ואמנויות לחימה.
הסיבה שהחוקרים בחרו לאסוף דגימות דווקא מאתרי ספורט וכושר היא משום שבהם, בדומה לבתי חולים, ישנה נוכחות גבוהה של כימיקלים אנטי-בקטריאליים בחפצים כמו מזרונים, ציוד אתלטיקה וגם בחומרי הניקיון שמשמשים לניקיונם.
כאשר החוקרים ניתחו את הדגימות שאספו בספקטרומטר ובעזרת טכניקה לריצוף גנטי בשם metagenomic shotgun sequencing, הם מצאו בהן יותר מרק כימיקלים אנטי-בקטריאליים. הם מצאו שם גם גנים חיידקיים שתורמים לעמידות של חיידקים בפני תרופות אנטיביוטיות - והסמנים הגנטיים הללו נמצאים ברמות גבוהות בהרבה דווקא בסביבות שבהן נעשה שימוש גבוה בכימיקלים אנטי-בקטריאליים כמו טריקלוסן (שה-FDA אסר על שימוש בו בייצור סבונים בשנת 2016), למשל. וזאת בעיה רצינית, מדגישים החוקרים.
"הגנים הללו לא מקודדים את החיידקים לפתח עמידות לכימיקל טריקלוסן, אלא הם גורמים לקידוד שהופך את החיידקים לעמידים בפני אנטיביוטיקה רפואית", מחדדת אריקה הארטמן. עם זאת, החוקרים מודים שנכון להיום ממצאיהם אינם יכולים להסביר את הקשר בין החשיפה לכימיקלים הללו ובין פיתוח העמידות לאנטיביוטיקה. למעשה, הם גם לא מוכיחים מעל לכל ספק מדעי שישנו קשר כזה ושלא מדובר בצירוף מקרים.
"אנחנו לא באמת יודעים איך הגיעו לשם הכימיקלים או הגנים העמידים של החיידקים. ייתכן שהם הגיעו לדגימות בדרכים מאוד שונות זו מזו והעובדה שהם שוכנים זה לצד זה בדו-קיום עשויה להיות מקרית. אבל אנחנו יודעים שכימיקלים אנטי-חיידקיים עלולים לגרום לעלייה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במצבים אחרים, כך שאני חושבת שהממצאים שלנו מספקים סיבה מספיק טובה לחקור יותר לעומק את מה שקורה בתוך האבק שלנו", אמרה הארטמן.