תזונה עתירת דגנים מלאים וסיבים מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן הכבד - כך קובע מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, צריכה מוגברת של סיבים שמקורם בפירות וירקות לא יצרה את אותה השפעה, כך גילו החוקרים.
מבין משתתפי המחקר, אלה שתזונתם הכילה את הכמות הגדולה ביותר של דגנים מלאים נמצאו כבעלי סיכון מופחת ב-37 אחוזים לחלות בסרטן הכבד, ביחס למשתתפים שתזונתם הכילה מעט דגנים. גם תזונה עשירה בסובין נמצאה כמפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות במחלה - ב-30 אחוזים.
החוקרים הוסיפו עוד כי אכילת דגנים מלאים, סובין וסיבי דגנים הפחיתה את עמידות הגוף לאינסולין וכן את מדדי הדלקת בגוף - שניהם סמנים ידועים של סרטן.
עוד בנושא:
החלפתם את הפחמימות בחלבונים? אתם בסיכון למחלה קטלנית
כל מה שאתם צריכים לדעת על הכבד
זה קל: 6 מזונות שעוזרים לכבד שלכם לתפקד טוב יותר
בכל שנה מאובחנים עשרות אלפי אנשים בעולם עם סרטן הכבד או קרצינומה של תאי הכבד (HCC) - ורובם גברים, שכן גברים באופן כללי חולים יותר במחלות כבד מאשר נשים. המחלה לרוב מתפתחת באנשים מעל גיל 65 ומקרים המאובחנים לפני גיל 45 נחשבים נדירים למדי.
ד"ר שוונג ז'אנג, אפידמיולוג בבית החולים בריגהאם אנד ווימנז ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד אמר כי "צריכה מוגברת של דגנים מלאים וכל הנראה גם של סיבי דגן ככל הנראה קשורה בסיכון מופחת לקרצינומה של תאי הכבד בקרב מבוגרים". הוא הסביר עוד כי "דגנים מלאים הם מקור חשוב לסיבים תזונתיים והם מורכבים מסובין, גורמי צמיחה ואנדוספרם. הדגן המלא הוא מקור מצויין לסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטו-נוטריינטים, שהולכים לאיבוד בתהליך הזיקוק והעיבוד של הדגן".
לדברי ד"ר זאנג, אכילה של דגנים מלאים מסייעת גם להפחית את הסיכון להשמנה, סוכרת סוג 2 ומחלת כבד שומני לא-אלכוהולי - כולן מחלות רקע שמגדילות את הסיכון להתפתחות של סרטן הכבד.
בנוסף, לשיפור ברגישות לאינסולין, ויסות פעילות המעיים, והפחתת הדלקתיות הסיסטמית בגוף, צריכה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים עשויה לשפר את בריאות מערכת העיכול ולשנות את הרכב החיידקים החיים בתוכה, וכך להגדיל את רמת המטבוליטים שחיידקים אלו מפיקים, בהם גם חומצות שומן קצרות.
המחקר עקב אחרי 77,241 נשים ו-48,214 גברים, שגילם החציוני עמד על 63.4 והם משתתפים במחקר עוקבה ארוך טווח. המחקר בחן מדי 4 שנים את הרכב התזונה של המשתתפים וחישב את צריכת הדגנים המלאים של המשתתפים, את תת-החלוקה של רכיבי הדגנים שאותם צרכו ואת כמות הסיבים התזונתיים (מפירות, ירקות ודגנים). תקופת המעקב הממוצעת אחר תזונת המשתתפים נמשכה קצת יותר מ-24 שנים.
המשתתפים והמשתתפות שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים היו מעט יותר מבוגרים, מדד ה-BMI שלהם היה נמוך מהממוצע, הם התעמלו יותר, שתו פחות אלכוהול, לא עישנו, וצרכו גם יותר פירות ירקות, מולטיוויטמינים וויטמין D, בהשוואה למשתתפים ומשתתפות שצרכו את הכמויות הקטנות ביותר של סיבים ודגנים מלאים.
מספר המשתתפים והמשתתפות שאובחנו כחולים ב-HCC במהלך תקופת המעקב עמד על 141.
"הדבר המעניין במחקר שלנו ובמחקרי עוקבה נוספים הוא שסיבים שמקורם בדגנים נקשרו בצורה עקבית יותר להפחתה בסיכון לתמותה כללית, מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2 וסרטן המעי הגס, מאשר סיבים שמקורם בפירות וירקות", אמר ד"ר ז'אנג. אולם הסיבה להבדל בהשפעה של סוג הסיבים על הסיכון לחלות אינה ברורה נכון לרגע זה.