פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל מה שאתם צריכים לדעת על הכבד

      אנחנו נוטים לחשוב על הכבד כעל האיבר שמסלק את האלכוהול מהגוף שלנו, אבל מסתבר שיש לו 499 תפקידים נוספים. הנה כל מה שאתם צריכים על האיבר השני הכי כבד בגוף שלכם

      כל מה שאתם צריכים לדעת על הכבד

      הכבד - כפי שאתם יכולים להבין משמו - הוא האיבר השני הכבד ביותר בגוף האדם, אחרי מערכת העור ולפני המוח. הכבד מתפקד כבלוטה, וגם בקטגוריה זו הוא נחשב לבלוטה הגדולה ביותר, והוא מגיע למשקל של כ-1,500 גרם. את צבעו החום-אדמדם הוא מקבל בגלל שהוא מכיל כמות דם גדולה - 1.4 ליטרים של דם זורמים דרכו מדי דקה. האיבר המאוד חשוב הזה ממוקם בבטן הימנית העלינה ומוגן ברובו על ידי כלוב הצלעות.

      עוד בנושא:
      מחקר: כוס מיץ אחת ביום עלולה לגרום למחלת כבד
      שתיית 2 כוסות קפה ביום מפחיתה את הסיכון למחלת כבד
      צהבת נגיפית C: האם סופה של המגיפה קרוב מאי פעם?

      בית מלאכה לחלבונים חרוצים

      הכבד אחראי על תהליכים מטבולים רבים בגוף. בין היתר הוא מאחסן גליקוגן - תרכובת רב-סוכרית שמשמשת כמעין מאגר של עודפי סוכר במצבים של "שפע" ומתפרקת ומופרשת לדם כסוכר במקרים של חסר סוכר וצנע. בנוסף, הכבד יודע לייצר סוכר לאנרגיה מחומצות אמינו ואף יכול לנצל תרכובות שומן לאנרגיה. הכבד אחראי גם על הפקת 20 אחוזים מהכולסטרול בגופנו שחיוני למעטפת התאים ("ממברנות"), משמש ליצירת הורמונים, תקשורת בין תאית ועוד.

      כבד (GettyImages)
      כבודו במקומו מונח. הכבד (צילום: shutterstock)

      תרכובת אורגנית אחרת שעוברת "טיפול" בכבד היא הבילירובין, המוכר לרובנו בהקשר של צהבת אצל ילודים. הבילירובין הופך בכבד למסיס במים והוא מופרש עם מיצי המרה. במקורו הבילירובין נוצר מפירוק של כדוריות דם אדומות קשישות וחלשות. יחד עם כולסטרול ומלחים נוספים הבילירובין יוצרים תרכובת מיץ המרה המופרש למעי, צבעו של מיץ המרה הוא ירוק כהה בעיקר בשל מרכיב ה"המה-HEME" בבילירובין שהינו ברזל, הפרשתו למעי תורמת לצבע הצואה, ושינוי או הפרעה במרכיבי מיץ המרה יכולים לבוא לידי ביטוי בשינוי צבע הצואה שלנו.

      לא ניתן לחיות יממה אחת ללא הכבד. הכבד משמש אותנו כבית מלאכה לחלבונים והוא עסוק ביצירת ופירוק חלבונים. חלבונים מהכבד משמשים אותנו בין היתר לקרישת דם על ידי יצירת פקטורי קרישה בכבד, ללא פקטורים אלו אנו נדמם מכל חבלה קטנה בלי הפסקה. חלבונים אחרים שמופקים בכבד אחראים למשל על נשיאת הורמונים. לכן, למשל, גם נטייה לדימומים וגם הפרעות הורמונליות שונות יכולות להיות בכלל רמזים למחלת כבד.

      מחסני החירום

      מלבד אחסון סוכרים, הכבד משמש את גופנו כמחסן בו נאגרים שלל חומרים המופרשים בעת חוסר או מצבי חירום בהם הגוף נזקק למשאבים נוספים. דוגמה למצב כזה היא בזמנים של מחלות חריפות. מלבד סוכר, הכבד מאחסן בתוכו גם כמויות גדולות של ברזל, ויטמינים החיוניים לתפקוד הגוף (כמו ויטמין D, ויטמין B12 וויטמין A). בעת מחלה כרונית או ירידה בתזונה, הכבד מתרוקן ממאגרים אלו ואז ישנה סכנה בריאותית ופגיעה במערכות הגוף.

      שומר הסף

      הכבד הוא חלק משומרי הראש שלנו - גדול , מרתיע וחזק. מיקומו וכלי הדם העוברים דרכו דואגים לכך שכל כימיקל, תרופה או רעל המגיע לגוף שלנו יעבור דרך הכבד המשמש כמשחטת כימיקלים ומפרק את החומרים האלו, מפריש אותם למיץ המרה ומשם לצואה או לשתן. בנוסף, בכבד ניתן למצוא ריכוז מכובד של אנזימים שתפקידם לפרק חלק מהתרופות שאנו נוטלים, כישלון אנזימטי בפירוק תרופות אלה יביא להצטברות רמות גבוהות של תרופות ותופעות לוואי קשות, אפילו מוות.

      משככי כאבים (ShutterStock)
      הכל עובר בכבד (צילום: shutterstock)

      גם בתרופות ללא מרשם רופא, כמו אקמול או נורופן, יש תופעות לוואי וסכנות, צריכה גבוהה מעל הרמה המותרת של אקמול עלולה לפגוע בכבד במנגנון ישיר עד אי ספיקת כבד וסכנת חיים.

      מיצג ארכיטקטוני מבריק

      אז איך הוא בעצם בנוי? הכבד מורכב מאונה ימנית ושמאלית עם מספר רב של אונות קטנות יותר בתוכו. המאפיין המדהים ביותר ומנפלאות בריאת האיבר הזה הוא שישנה תופעת התחדשות תאית על ידי בניה והרס תאי כבד תמידי. כך שניתן לכרות אונה אחת במקרה של מחלת כבד מקומית, ועדיין לשמור על תפקוד הכבד. אפילו ניתן להשתיל אונה אחת בלבד במטופל, ואונה זו תצמח לכבד שלם.

      הכבד מורכב מ-10 אחוזי שומן. אם נאכל הרבה דברים שומניים או במקרים של השמנת יתר, ריכוז השומן יעלה מעל 10 אחוזים. תופעה זו נקראת כבד שומני שמהווה גורם סיכון להתפתחות מחלת הסוכרת ופגיעה בתפקוד הכבד.

      כמה חכם ככה רגיש

      אומנם גדול, כבד וחזק, אך לכבד גם צד רגיש. חומרים רבים המצויים בסביבתנו עלולים לפגוע בו ויש להקפיד על בטיחות וחשיפה מינימלית. חומרים כמו קוטלי חרקים, מדללי צבע וגזים רעילים עלולים להגיע לכבד דרך כלי הדם הקטנים של הריאות ולפגוע בכבד בצורה חריפה. כשאתם מתעסקים עם חומרים אלו, בעיקר אם זה נעשה לעיתים תכופות, חשוב שתפקידו על מסיכה ועל אוורור טוב.

      גם מזהמים מהסביבה עלולים לפגוע בכבד, המוכרים ביניהם הווירוסים מסוג הפטיטיס B ו-C. היום קיים חיסון להפטיטיס B, והודות לתרופות חדשות כיום ניתן במקרים רבים לטפל בנגיפים הללו עד כדי ריפוי. הסכנה להידבקות בנגיפים אלה היא בעיקר דרך עירוי דם. גם קעקועים במקומות לא סניטריים ויחסי מין מהווים גורם סיכון להדבקה בנגיפים הללו, אבל זה הרבה יותר נדיר.

      הכבד השיכור

      ומה לגבי צריכת אלכוהול ומחלות כבד? כמות האלכוהול שמהווה גורם סיכון לדלקת כבד לא ידועה, אך רוב החולים שפיתחו מחלת כבד חריפה צרכו מעל 100 גרם אלכוהול ליממה מעל עשור. הכוונה היא לצריכה של 9 בירות ליממה או בקבוק וחצי יין ליממה במשך עשר שנים. חשוב לציין שנתונים אלו נכונים בתנאי שאין מחלה נלוות הפוגעת בכבד, והם מתייחסים לנתונים סטטיסטיים בחולים שמתו ממחלת כבד משנית לאלכוהול.

      ג'ימי הנדריקס - People, Hell and Angels (AP)
      גם הוא סבל משחמת הכבד. ג'ימי הנדריקס (צילום: AP)

      עוד ראוי להזכיר שהאיגוד האמריקאי לאלכוהליזם (National Institue on Alcohol Abuse and Alcoholism) קבע שצריכה של 14 משקאות סטנדרטים (בירה , כוס יין) לשבוע או 4 משקאות סטנדרטים ליממה בגברים מתחת לגיל 65 ו-7 משקאות סטנדרטים לשבוע ו-3 משקאות סטנדרטים ליממה בנשים מתחת לגיל 65 מהווה גורם סיכון בריאותי משמעותי. אז החלטתם להשתכר? תזכרו שצריכת אלכוהול מסוכנת במספר רב של היבטים מעבר למחלות כבד, ואם שותים לא נוהגים

      הכבד הוא יותר ממפעל לפירוק הוודקה של אמש, והוא ללא ספק איבר חיוני לחיינו שאחראי על מספר רב של תפקידים (כ-500 לפי הספרות המקצועית). לא נוכל לשרוד יממה בלעדיו, ולכן רצוי לשמור עליו ולהגן עליו ממזיקים.