אם אתם מסוגלים לרדת ל-10 שכיבות סמיכה, הסיכון שלכם לחלות במחלות לב ובשבץ מתכווץ באופן משמעותי. כך קובע מחקר חדש, שמגיע מאוניברסיטת הרווארד ופורסם ב- JAMA Network Open.
גברים בגיל העמידה שמסוגלים להשלים 40 שכיבות סמיכה ברצף נמצאו כבעלי סיכון נמוך ב-96 אחוזים לאירועי לב ולמחלות קרדיו-וסקולריות, בהשוואה לגברים בני אותו גיל שלא הצליחו להשלים 10 שכיבות סמיכה. לדברי החוקרים, לרדת לרצפה ולהראות לרופא המשפחה שלך כמה שכיבות סמיכה אתה מסוגל לעשות, זו אינדיקציה טובה יותר לגבי הסיכון למחלות לב מאשר מבחני מאמץ שמבוצעים כיום בריצה על הליכון.
עוד בנושא:
רק לא כפיפות בטן: התרגילים הכי יעילים לבטן שטוחה
מה זה התקף לב שקט ואיך אפשר לזהות אותו בזמן?
הרגשתם פעם כאב חד בחזה? זה מה שזה היה
ד"ר ג'סטין יאנג, רופא תעסוקתי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד ומי שעמד בראש המחקר הנוכחי, אמר כי "הממצאים שלנו מספקים ראיות לכך שסיבולת שכיבות הסמיכה יכולה להיות שיטה קלה ונטולת עלויות שתסייע לרופאים להעריך את הסיכון של מטופליהם למחלות לב וכלי דם בכל מקום. הופתענו לגלות שהיכולת לבצע שכיבות סמיכה נמצאה כבעלת קשר מובהק יותר לסיכון למחלות לב וכלי דם מאשר מבחני מאמץ שבוצעו על הליכון".
אף על פי שמצטברות יותר ויותר ראיות לגבי חשיבותן של הערכות אובייקטיביות של סיבולת הלב והנשימה כסימן קריטי שיכול לנבא סיכונים בריאותיים, האפיק הזה די נזנח על ידי חוקרים. "השיטה הנפוצה ביותר להערכת מצב הכושר והסיבולת של מטופלים מסתמכת על הדיווח שלהם עצמם לגבי ההיסטוריה הרפואית שלהם ואורח החיים שהם מנהלים", הסביר פרופ' סטפנו קיילס, אחד ממחברי המחקר. "אלא שהערכות אובייקטיביות של כושר וסיבולת לרוב מניבות תוצאות נמוכות בהרבה מאלה שעולות מהדיווח העצמי של המטופלים", הוסיף.
הערכות מדוייקות ואובייקטיביות של סיבולת הלב והנשימה ומצב הכושר הכללי קיימות, ויכולתן לאמוד את הסיכון למחלות לב וכלי דם נחשבת טובה ואמינה, אך מדובר בבדיקות יקרות, גוזלות זמן ולרוב הן דורשות מתקנים מיוחדים שרק בהם ניתן לערוך אותן ומפעילים מיומנים שהוכשרו לכך במיוחד. לכן, הבדיקות הללו נערכות לרוב לפלח מצומצם יחסית של העוסקים במקצועות מסויימים או אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון מובהקות.
"למיטב ידיעתנו, אף מחקר לא בדק בעבר את הקשר בין היכולת לבצע שכיבות סמיכה - פעולה פשוטה ונטולת עלויות שיכולה להוות חלופה להערכת הסטטוס הפונקציונלי וההשלכה שלו על הסיכון העתידי לאירועי לב", אמר פרופ' קיילס.
במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הביצועים הבסיסיים של המשתתפים בשתי הערכות כושר (שכיבות סמיכה, וריצה על הליכון) והשוו אותם לאירועי ומחלות לב, שהנתונים עליהם נאספו במסגרת מחקר עוקבה ארוך טווח שכלל גברים שעוסקים בפעילות פיזית במסגרת עיסוקם המקצועי. "השערת המחקר שלנו היתה שגברים עם רמות כושר גבוהות יותר יהנו מסיכון מופחת לאירועי לב וכלי דם", אמרו החוקרים.
קבוצת המחקר כללה 1,104 לוחמי אש בני 18 ומעלה מאינדיאנה, שגילם החציוני היה 39.6 שנים ומדד מסת הגוף (BMI) החציוני שלהם עמד על 28.7, אשר גויסו למחקר העוקבה שנערך בין השנים 2000-2010.
בתחילת תקופת המחקר וכן, במספר נקודות זמן בין השנים 2000-2007 נערכו למשתתפים מבחני כושר שבהם נמדדו מספר שכיבות הסמיכה שהם מסוגלים לבצע ברצף וכן נבדקה סיבולת הכושר הכללית שלהם. סך הכל, עקבו החוקרים אחרי המשתתפים במשל 10 שנים תמימות, במהלכן אירעו 37 אירועים של מחלות לב וכלי דם - כולם, בגברים שביצעו 40 שכיבות סמיכה או פחות במבחני הכושר הבסיסיים.
העיקר שתצליחו לעשות 11 חזרות
"המחקר שלנו מצא שמתקיים יחס הפוך בין היכולת לבצע שכיבות סמיכה ובין הסיכון לאירוע לב וכלי דם בטווח של 10 שנים, בקרב גברים בגילאי 21-66 שנים", אמר פרופ' קיילס. "ומכאן, שמבחן שכיבות סמיכה - שיטת מדידה פשוטה וחינמית, יכולה להוות שיטת הערכה חלופית לסטטוס הבריאות הפונקציונלית של גברים בגיל העמידה. משתתפים שהיו מסוגלים לבצע 11 שכיבות סמיכה או יותר במבחן ה-baseline ההתחלתי היו בסיכון נמוך משמעותית ללקות באירועי לב בעשור שלאחר מכן".
לסיכום, אמרו החוקרים כי "המחקר הזה מדגיש את חשיבותו של הכושר הגופני לבריאות ומראה מדוע רופאים צריכים לבצע הערכות אובייקטיביות של מצב הכושר של מטופליהם במהלך מפגשים קליניים עמם".