נדמה לכם לפעמים שחודשי הקיץ עמוסים במיוחד בחגיגות יום הולדת? יש לזה סיבה טובה. כלומר, זה לא רק נדמה לכם, זה באמת כך - רוב הלידות מתרחשות בין החודשים יוני-נובמבר. חשבו תשעה חודשים לאחור ותגיעו למסקנה שרוב התינוקות הללו נוצרו בחודשי הסתיו והחורף.
למה זה קורה? האם זה מזג האוויר הקריר שגורם להרבה זוגות לוותר על אמצעי מניעה, או שיש פה משהו מעבר? ובכן, מסתבר שרבייה היא עניין עונתי אצל כל היצורים החיים, ובני אדם אינם יוצאים מן הכלל הזה. מדובר בכלל בעניין אבולוציוני.
כדור הארץ הוא סביבת מחייה עונתית. מעל ומתחת לקו המשווה, מבנה השנה נגזר מעונות השנה: חורף, אביב, קיץ וסתיו. ואילו באזורים המשווניים העונות הגשומות מכתיבות את השנה. כל היצורים החיים פיתחו לאורך שנות האבולוציה אסטרטגיות לרבייה בתזמון שיגדיל את סיכויי ההצלחה של תהליך הרבייה שלהם, ובכלל זה גם בני אנוש. התוצאה האבולוציונית של זה היא ילודה עונתית.
עוד בנושא:
השיטה בת 100 השנה שעוזרת לנשים להכנס להריון
האם אפשר להיכנס להריון בזמן ההריון?
דיקור לא מגדיל את הסיכוי להכנס להריון
חוקרים רבים עוסקים לאחרונה בניסיון להבין יותר את המנגנון העונתי של ילודה, משום שלדפוסים הללו עשויה להיות השפעה גדולה על התפרצויות של מחלות ילדים, למשל.
המחקרים הראשונים שהצליחו להראות שילודה אנושית היא עניין עונתי נערכו כבר בתחילת המאה העשרים. במדינות מסויימות, המנהגים המקומיים יכולים להוות הסבר לילודה העונתית. בשנות התשעים הצליחו חוקרים להוכיח שהמנהג של הקהילות הקתוליות בפולין לערוך חתונות בחודשים יולי-אוגוסט, הובילה לריבוי לידות בחודשי האביב.
אולם עונת החתונות אינה הגורם המכריע לילודה בכל המקומות בעולם וברובם ישנה קורלציה קטנה יחסית בלבד בין חתונות ולידות שמתרחשות 9-15 חודשים לאחריהן. לכן, ניתן להניח שמימוש קשרי נישואים לא מספרים את הסיפור כולו.
הנה דוגמה אחת: חוקרים גילו שישנו קשר מובהק בין דפוסי לידות ובין גובה גיאוגרפי. בארה"ב, במדינות שנמצאות בצפון היבשת (בחלקה העליון) יש ריבוי לידות בחודשי הקיץ המוקדמים (יוני-יולי), בעוד שבמדינות הדרום שיא הלידות מגיע כמה חודשים מאוחר יותר (אוקטובר-נובמבר). מגמה דומה ניתן לראות גם בנתונים גלובליים: ימי הולדת פופולריים (תאריכים בהם יש אחוז גבוה של ימי הולדת) ממוקמים מוקדם יותר על לוח השנה, ככל שהמדינה צפונית יותר לקו המשווה. כך למשל, בפינלנד יש ריבוי ימי הולדת בסוף אפריל, ואילו בג'מייקה הרבה סיבות למסיבה בנובמבר.
מה משפיע על הילודה?
מחקרים מראים שעונתיות הילודה נמצאת בקורלציה עם טמפרטורות מקומיות ועם מספר שעות האור. האזורים שבהם יש טמפרטורות קיצוניות לרוב מאופיינים בשני שיאים של ילודה בכל שנה. לדוגמה: נתונים מתחילת המאה ה-20 מראים בבירור שתי תקופות של שיאי ילודה בשנה במערב גרינלנד ובמזרח אירופה.
אוכלוסיות כפריות ויישובי ספר מושפעים בצורה יותר דרמטית ממאפיינים עונתיים בהשוואה לתושבים עירוניים. ככל הנראה משום שהחיים ביישובי ספר מושפעים יותר מתנאים סביבתיים כמו טמפרטורות ושעות אור. גורמים סביבתיים אלה ידועים כמשפיעים על דפוסי התנהגות מיניים של בני אדם.
בנוסף, בדומה למתרחש אצל יונקים אחרים - השינויים הסביבתיים הללו יכולים להשפיע גם על הפוריות. משמעות הדבר שלא רק תדירות יחסי המין, אלא גם הפוריות הנשית והגברית משתנות לאורך תקופות השנה, ומדובר בתופעה ביולוגית שגורמת לכך שלאנשים יש סיכוי גבוה יותר להרות בתקופות מסויימות בשנה (בתנאי שהם מקיימים יחסי מין, כמובן. מדובר בתנאי סף).
ביולוגים יודעים שהפוריות של יונקים פרט לבני אדם מושפעת משעות האור ואורכן, מה שמייצר מעין לוח שנה לרבייה. כך למשל, עבור צבאים, התקצרות הימים בעונת הסתיו מאותת על תחילת עונת הרבייה. הנקבות מתעברות בסתיו ונושאות את ההריון בחודשי החורף. כאשר המטרה היא למעשה ללדת בתקופה שבה יש שפע של משאבים זמינים לגורים - להיוולד באביב זה יתרון אבולוציוני משמעותי.
בעלי חיים שיש להם תקופות הריון ארוכות יותר נוטים להתרבות בתקופות של ימים קצרים (סתיו-חורף), לשאת ההריון בחודשים הקרים וללדת באביב או בקיץ. בעוד שבעלי חיים עם הריונות קצרים מתרבים כשהימים מתארכים - הם מתעברים בימי האור הארוכים של האביב והקיץ ויולדים באותה עונה (משום שההריון שלהם קצר).
מינים רבים של בעלי חיים מזדווגים ומסוגלים להתעבר רק בתקופות מסויימות של השנה (אותם ימים ארוכים או קצרים), ואורכן של שעות האור משפיע ישירות על הפעילות ההורמונלית בגופם.
ייתכן שבני האדם אינם שונים בהרבה מיונקים אחרים. לשעות האור יש יכולת השפעה מסויימת על הפוריות האנושית והוא ככל הנראה מסביר את דפוסי הילודה העונתית, לפחות בחלק מהמקומות בעולם, גם אם לא בכולם.
מה הקשר בין ילודה עונתית ותחלואה?
הלוגיקה של דפוסי תחלואה ומגפות אינה שונה בהרבה מזו של שריפות יער. שריפות יער זקוקות לדלק כדי לבעור. ולאחר שריפה גדולה, יש צורך בחידוש חומר הבעירה לפני ששריפה נוספת תוכל להתפשט.
מחלות ילדות מדבקות משתמשות בילדים רגישים לפתוגנים כדי להתפשט באוכלוסיה. לאחר שילדים נדבקים ומחלימים ממחלות כמו פוליו, חצבת ואבעבועות רוח, הם הופכים להיות מחוסנים למחלות אלה לשארית חייהם.
לכן, כדי שמגיפה חדשה תוכל להתפשט, היא זקוקה לקהל יעד של תינוקות ופעוטות 'טריים'. בהיעדר חיסונים, שיעור הילודה הוא גורם מכריע בתדירות שבה יכולות מגפות של מחלות ילדים להשתולל באוכלוסייה נתונה.
תינוקות באים לעולם עם חיסוניות מולדת: נוגדנים שעוברים אליהם מן האם ומסייעים להגן עליהם מפני הידבקות במחלות כמו חצבת, אדמת ואבעבועות. החיסוניות הזאת תקפה בדרך כלל עבור 3-6 חודש החיים הראשונים. מחלות זיהומיות רבות שפוגעות באוכלוסיית הילדים והתינוקות מתפרצות בחודשי החורף והאביב.
קצב הילודה הממוצע של בני אדם הוא גורם חשוב להבנת דינמיקה של מגפות. שינויים בקצב הילודה יכולים להכריע האם התפרצות של מחלה מסויימת תתרחש מדי שנה או רק אחת לכמה שנים וכמה גדול קנה המידה שלה יהיה. כך למשל, התפרצויות של נגיף הפוליו במחצית הראשונה של המאה ה-20 הובילו לכך שילדים רבים בארה"ב לקו בשיתוק מדי קיץ. והיקף ההתפרצויות הוכתב על ידי קצב הילודה. זו גם הסיבה שחלה עלייה קיצונית בהתפרצויות של מחלת הפוליו לאחר מלחמת העולם השנייה - בעקבות הבייבי בום שהתרחש לאחר המלחמה וגרם לעלייה קיצונית בקצב הילודה.
תזמונם והיקפם של שיאי ילודה משפיעים באופן דומה על פרקי הזמן שחולפים בין התפרצויות של מחלות. גם מחלות, הן בסופו של דבר עניין עונתי.
מאבדים את הקשר העונתי
ישנו דבר אחד שעליו מסכימים כל החוקרים בתחום זה: בני האדם החיים על חצי הכדור הצפוני הולכים ומאבדים את הקשר העונתי לילודה (לגבי המתרחש בהיבט זה מדרום לקו המשווה אין מספיק נתונים כיום). ישנן שתי ראיות שתומכות בסברה הזאת: עוצמתו של שיא הלידה האופייני לחודשים יוני-נובמבר הולכת ופוחתת בעשורים האחרונים. ואילו במקומות בעולם שבהם היו בעבר שני שיאי ילודה בשנה, כיום יש רק אחד.
ייתכן שאובדן העונתיות בילודה נעוץ בחלקו בגורמים חברתיים כמו תכנון הריון וניתוק הקשר בין האדם לטבע ובכלל זה לעונות השנה. שורשיו של השינוי הזה נטועים עמוק במהפכה התעשייתית ובעובדה שרובנו עובדים בתוך מבנים סגורים (ולא בחוץ באור יום), היעלמותן של העבודות העונתיות (חקלאות, למשל), נגישות לאמצעי מניעה ותכנון משפחה וכן, תנאי דיור מודרניים הכוללים תאורה מלאכותית שממסכת את אורכו הטבעי של היום.
אולם, למרות כל השינויים הללו שחלו בילודה לאורך העשורים האחרונים, הנתונים מראים שלפחות בינתיים, החורף הוא עדיין הזמן הטוב ביותר להרות.