אחד מציוני הדרך הכי חשובים בהריון, הוא הרגע שבו הוא בועט לראשונה בבטן. לפעמים זה כואב, לפעמים זה מצחיק או מפחיד אבל מה שבטוח הוא שאת לא יכולה לפספס את התחושה המיוחדת הזאת. הסיבות להרגל האבולוציוני הזה עדיין לא ברורות לגמרי. מחקר חדש מנסה להציע הסבר אפשרי לתופעה: יכול להיות שהתינוק "ממפה" את גופו וחוקר את סביבתו.
במחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון ופורסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports ניתחה קבוצת חוקרים את גלי המוח של 19 תינוקות בני יומיים שנולדו בין השבוע ה-31 ל-42 להריון, חלקם נולדו מוקדם יותר ולכן הניחו שהם עדיין נמצאים ברחם. כשהתינוקות בעטו, נרשמה פעילות באזור שאחראי במוח לקלט סנסורי שמסייע להם "להכיר" את גופם. בדיקת גלי המוח בוצעה באמצעות חיבור חיישנים קטנים לקרקפת שהתריעו על אותות חשמליים שמיוצרים על ידי תאים במוח.
עוד בנושא:
7 דברים מדהימים שלא ידעתם שהתינוק שלכם יכול לעשות
האם הבעיטות של העובר ברחם עלולות להיות מסוכנות?
העובר "בעט" חזק מדי, האם הובהלה לניתוח בסכנת חיים
גלי המוח נבדקו בשלב שבו התינוקות היו בשנת REM, השלב שבו העיניים מרצדות במהירות והמוח פעיל מאוד בזמן שהוא חולם חלומות. בזמן ה-REM זוהו בניטור התינוקות תנועות עיניים וגפיים ערות במיוחד שהפעילו את האזור במוח שאחראי על הקלט חושי ומכונה קליפת המוח הסומטוסנסורי.
גלי המוח הללו היו חזקים במיוחד בקרב תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-40 והם הפסיקו לפעול ככל שהתינוקות גדלו. "התנועה הספונטנית והרצון לקבל פידבק מהסביבה במהלך תקופת ההתפתחות המוקדמת נובעת מהצורך לבצע מיפוי סביבתי של הגוף שלו. זו תופעה שמתקיימת גם אצל בעלי חיים כמו חולדות למשל, אנחנו הוכחנו שזה נכון גם לגבי בני אדם", אומר אחד מחברי המחקר ד"ר לורנצו פבריצי.
רוב הנשים ההרות מתחילות להרגיש את התינוק החל מהשבוע ה-16 להריונן. יש מי שחוות את התנועות כבעיטה, רפרוף על דפנות הרחם או גלגול שהעובר מבצע יותר ויותר ככל שההריון מתקדם.
החוקרים סבורים שמחקרם מספק ממצאים חשובים שנוגעים לצורך בתכנון מדוקדק של סביבת השינה של התינוק בשבועות הראשונים לחייו. "כבר היום מקפידים בבתי החולים לייצר סביבה אופטימלית לתינוקות שנולדו מוקדם יותר כשהם מעורסלים", סיכמה ראש צוות המחקר קימברלי וייטהד. החוקרת הוסיפה שרצוי לשמר תחושות אלה גם מאוחר יותר בבית. "תינוקות רכים צריכים מעין קן משלהם במיטתם כך שכשהם יוכלו לבעוט בשנתם כאילו שהם עדיין בתוך הרחם".