במשך 50 שנים הרשויות המקומיות בעיר ווינדזור, שבמחוז אונטריו בקנדה, נהגה להוסיף פלואוריד למי השתייה. פלואוריד עשוי לפעמים להיות נוכח באופן טבעי במים, וידוע כי יש לו השפעות מיטיבות מאוד על בריאות השן.
הפלרה של המים מובילה גורמת לפלואוריד להיות נוכח ברמות נמוכות יחסית גם ברוק שבתוך הפה שלנו, וזה מפחית את הקצב שבו נוצרת עששת על אמייל השן ומסייע בהגברת הקצב שבו אמייל השן מתקן את עצמו בשלבים הראשוניים ביותר של חורים בשיניים.
עוד בנושא:
מוצר מדהים או טרנד מסוכן? הסוד לשיניים לבנות ובוהקות
כל הדרכים להקל על כאבי בקיעת שיניים בתינוקות
7 פעולות שגרתיות שהורסות לכם את השיניים
במקומות שבהם רמת הפלואוריד במים נמוכה, נהגו ממשלות ומועצות מקומיות להוסיף אותו אליהם באופן מלאכותי, במטרה לשפר את בריאות השיניים של התושבים ולשמור עליה. מדובר בצעד בטוח לחלוטין, שמשפר את הבריאות באופן חד משמעי. לכן, היה זה מוזר כאשר בשנת 2013 החליטו קברניטי העיר להפסיק את ההפלרה של המים.
טוק, טוק. מי שם? עששת!
ואז, נחשו מה קרה? מספר הילדים בעיר שסבלו מעששת או שנזקקו לטיפול שיניים דחוף עלה ב-51 אחוזים - כך עולה מדו"ח רפואת הפה לשנת 2018. הדו"ח נערך ופורסם על ידי לשכת הבריאות העירונית של ווינדזור.
"במשך עשורים ארוכים הפלרה עדינה של המים הוכחה כבעלת השפעה דרמטית על שיעורי העששת, במיוחד בילדים. במקומות שבהם יושמה מדיניות הפלרה ניתן היה לראות ולמדוד במובהק שינוי לטובה בשכיחות מקרי עששת, בהשוואה לאזורים שבהם לא הוסיפו פלואוריד לאספקת המים. למעשה, שיעור העששת במקומות שבהם יש פלואוריד במים עשויים להיות נמוכים בעד 25 אחוזים. להוציא את הפלואוריד מהמים זה מעשה מטורף, זה קצת כמו לקחת לחולה סוכרת את התרופות שלו", אמר ד"ר אולי ג'ופס, רופא שיניים בריטי, בראיון לאתר IFLScience.
כצפוי, לאור הנתונים העגומים הללו על בריאות השיניים העירונית, החליטה מועצת העיר בשבוע שעבר להחזיר את הפלואוריד למי השתייה של העיר, ברוב של 8 מול 3. למרות הנתונים המובהקים והמשכנעים וחרף העובדה שלהוספת פלואוריד בכמות קטנה למי השתייה אין כל תופעות לוואי מזיקות (אלא אם כן אתם מחשיבים חיזוק עצמות השלד כנזק אפשרי), 3 מחברי המועצה נותרו בעמדתם המקורית והצביעו נגד ההפלרה המחודשת של המים, אך לשמחתם של תושבי ווינדזור הם היו במיעוט.