אם נדמה לכם שכולם עושים היום מיינדפולנס, השיטה שמכונה בעברית מודעות קשובה, אתם לא טועים. פסיכותרפיה מבוססת על מדיטציה הפכה לפופולארית בשנים האחרונות ואפשר למצוא אותה בכל מקום - בספרים, אפליקציות ובמגוון סדנאות. הרעיון שעומד בבסיסה היא לקיים חיבור מחדש של הגוף והנפש כדי להגביר את ההבנה של הדרך שבה המחשבות שלנו משפיעות על הרגשות וההתנהגות שלנו, ומקדמת הערכה עצמית.
יש מי שטוענים שהשיטה הצילה את חייהם ומספר מחקרים מדעיים מצאו שהיא יכולה להקל על סימפטומים של דיכאון וחרדה. אפילו שירות הבריאות הבריטי (NHS) ממליץ על השיטה כאמצעי יעיל לטיפול בחרדה, פוסט טראומה, הפרעות כפייתיות ודיכאון. עם זאת, למרות ההתלהבות, מספר לא מבוטל של פסיכולוגים טוענים שהשיטה עלולה דווקא לסכן את בריאותם הנפשית של אלפי מטופלים.
עוד בנושא:
כך מיינדפולנס יעזור לכם להתגבר על חרדה
מה זה מיינדפולנס, ולמה כולם מדברים על זה?
זה מה שקורה בגוף שלכם כשאתם עושים מדיטציה
איך התהליך עובד בכלל? במהלך סשן מיינדפולנס על המטופל לשבת בדממה ובעיניים עצומות במשך 10 עד 60 דקות, כשהוא מתמקד בחוויה אחת ומקפיד על נשימות פנימה והחוצה. כשהמוח נודד למקום אחר, המטופל אמור להחזיר את תשומת לבו אל החוויה שעליה הוא רוצה לחשוב.
כאמור, מחקרים הראו שתשומת הלב יכולה לשפר את ההערכה העצמית של המטופל, להפחית את רמת החרדה ולסייע לו להילחם בדיכאון. אבל ישנם פסיכולוגים שמזהירים שלשיטה עלול להיות צד אפל, וכי מודעות קשובה עלולה למעשה להחריף מחלות פסיכיאטריות קשות אצל מטופלים פגיעים יותר.
"עבור כחמישה אחוזים מהאנשים, לפרקטיקות האלה יש דווקא השפעה פרדוקסלית. השיטה גורמת להם להיות הרבה יותר חרדים, לחוות התקפי פאניקה ואפילו לפסיכוזה", טוען ד"ר מיגל פריאס, פסיכולוג וחוקר מאוניברסיטת קובנטרי בבריטניה. לדבריו יש יותר מ-20 מחקרים בהם השתתפו אלפי משתתפים משני העשורים האחרונים שהוכיחו את ההשפעה המזיקה של מיינדפולנס. "אנשים רבים סובלים מטראומות ילדות או בעיות נפשיות קשות", מסביר המומחה. "כשהם נאלצים לשבת לבד עם המחשבות שלהם, זה מציף להם זיכרונות אפלים שהם לא תמיד יכולים להתמודד איתם".
גם ד"ר מארק סלטר, פסיכיאטר מלונדון, סבור שהשיטה לא מתאימה לכל אחד. "רוב המחלות הפסיכיאטריות, גם אם הן מאובחנות וגם אם לא, נטועות בטראומה ואנשים מסתמכים על מגוון רחב של מנגנוני התמודדות המסיחים את דעתם כדי להתמודד עם היומיום", הוא מסביר, "מיינדפולנס עוצרת את כל המנגנונים האלה בבת-אחת ועלולה לעורר התקפי בהלה וחרדה חמורים". כך למשל במחקר שנערך בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג עלה שפעילות יומיומית בת 25 דקות של מיינדפולנס, דווקא הגדילה את הרמות של ההורמון קורטיזול, שנחשב ל"הורמון הלחץ" בדמם של המטופלים.
מדענים סבורים שהסיבה לקשיים שעלולים לחוות חלק מהמטופלים במודעות כזו נטועה בחלק שאחראי במוח על התגובה הראשונית לגירויים וקובע האם כדאי להיחשף אליו או להימנע ממנו - האמיגדלה. הרשת הזו מקוטלגת לרוב כאזור רגשי שמקושר לתהליכים של פחד. האמיגדלה מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה.
מחקר שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן הראה שמיינדפולנס מצמצם את הקישוריות בין האמיגדלה לקורטקס הסינגולארי הקדמי במוח - אזור חיוני לעיבוד רגשי. רוב המטופלים יכולים להשלים עם הנתק, אבל מי שמצוי בסיכון עלול לחוות חרדה ופאניקה ברמות מסוכנות כתוצאה ממנו. ד"ר פריאס מסכם ומזהיר שטיפול לא מקצועי ללא פסיכולוג יכול להזיק. לכן, כדאי שתחשבו שוב אם אתם מתאימים לו.