קטניה במחלוקת: האם סויה באמת בטוחה לאכילה?

סויה שייכת למשפחת הקטניות (בדומה לעדשים, חומוס, ושעועית) ובעשורים החולפים היא זכתה להכרה הולכת וגוברת במדינות המערב כמזון חשוב ומועדף מבחינה בריאותית וסביבתית. פולי הסויה עשירים בחלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. חלבון הסויה נחשב לחלבון מלא הדומה בהרכבו לחלבון מן החי, מכיוון שהוא מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקוד בריאותי תקין.

עוד בנושא:
רולטה אסיאתית: סויה נלחמת בסרטן או מאיצה אותו?
האם אכילת סויה גורמת לצמיחת שדיים אצל גברים? זו האמת
בלי הורמונים: הכל על תחליפי חלב צמחיים

מזונות מבוססי סויה שעברו עיבוד מינימלי הם פולי סויה מיובשים, אדממה (פולי סויה מבושלים בתרמילים), משקאות סויה (נוזל מבוסס פולי סויה טחונים דמוי חלב), ט?מפה (מאכל עשוי פולי סויה שעברו התססה) וטופו (מזון בעל מרקם צמיגי העשוי ממשקה סויה שעבר גיבון). קיימים כמובן גם תחליפי בשר מעובדים יותר, והם כוללים שניצלים, המבורגרים, נקניקיות ונקניקים מן הצומח. מזונות אלו מכילים סויה, אך עברו עיבוד משמעותי יותר.

בעבר דווח כי צריכת סויה עלולה לגורם להתפתחות מינית מוקדמת, להשפיע לרעה על מערכת הרבייה הגברית ולהעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד. בנוסף, נטען כי שימוש בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) צמחיות על בסיס סויה לתינוקות אינו בטוח ואינו מספק את הצרכים התזונתיים החיוניים להתפתחות תינוקות.

בשנת 2005 משרד הבריאות הישראלי אף פרסם הצהרה לפיה מוצרי סויה עלולים להזיק לבריאות, לגרום לגידולים שונים (כגון סרטן השד) ולהאיץ את ההתפתחות המינית של ילדים, עקב תכולה גבוהה יחסית של תרכובות צמחיות בעלות מבנה דומה להורמון פעיל בבני אדם וחיות (פיטואסטרוגנים).

ואולם, בעוד שאת דעת הקהל על סויה קשה לשנות, עמדת ארגוני הבריאות דווקא השתנתה עם השנים. על פי נייר עמדה שנכתב וגובש על ידי משרד הבריאות ועתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, עולה כי לצריכת סויה יתרונות רבים. מסקנת צוות הדיאטנים שסקר את הספרות המדעית ובחן תוצאות מחקרים קליניים הייתה שצריכת סויה בטוחה בילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

על פי נייר העמדה צריכת סויה אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים, כמו מקרים של גידולים ממאירים בשד, בערמונית וברירית הרחם, וגם בתחום התחלואה הלבבית ובכלי הדם.

1. הזנת תינוקות (שאינם יונקים) בתחליפי מזון צמחיים על בסיס סויה שאינם מועשרים ביוד עלולה לגרום לזפק (הגדלת נפח בלוטת התריס) ותת-פעילות של בלוטת התריס.

2. צריכה תדירה של משקאות סויה להם מוסף סוכר בתהליך ההפקה מעלה את צריכת הסוכר היומית ועלולה לגרום לעלייה עודפת במשקל.

3. הכנסה לתפריט של תחליפי בשר מעובדים, כגון שניצל סויה תעשייתי, המבורגרים, נקניקיות או נקניקים על בסיס סויה שעברו עיבוד משמעותי, עלולה לגרום לעלייה עודפת במשקל ויתר לחץ דם. ברוב המקרים מזונות אלו עתירי שומן ומלח ובעלי כמות מופחתת של מרכיבי הסויה הגולמית התורמים לבריאות.

בשורה התחתונה, שילוב מזונות מבוססי סויה שעברו עיבוד מזערי עשויה לתרום לבריאות. עם זאת, ישנם מקרים בהם צריכת מוצרי סויה מעובדים עלולה להזיק לבריאות והיא אינה מומלצת. רצוי להיות ערניים לרכיבי המוצר ולבחור נכון. הכוונת תזונאי/ית-דיאטן/ית קליני/ת מומלצת בבחירת מוצרי סויה בריאים.

ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מאבחן, מייעץ, חוקר ומרצה בתזונה, סביבה ובלוטת התריס