רולטה אסיאתית: סויה נלחמת בסרטן או מאיצה אותו?

לאכול, או לא לאכול סויה – זו השאלה שנשים רבות מנסות לקבל עליה תשובה. מאכלים המבוססים על סויה, כמו טופו, ממרח מיסו ואחרים, הם מקורות לחלבון איכותי וגם דלים בקלוריות ובשומן רווי. וישנם מחקרים שהוכיחו שאכילתם מסייעת גם במניעת התחלואה בסרטן. עם זאת, ישנם לא מעט רופאים שממליצים לנשים שחולות או שנמצאות בקבוצת סיכון לחלות בסוג נפוץ של סרטן השד – סרטן מסוג גידולי קולטן אסטרוגן חיובי (estrogen-receptor-positive breast cancer) – להימנע מאכילת מזונות המכילים סויה. זאת, משום שהם מכילים תרכובות המכונות איזופלאבונים (סוג של פיטואסטרוגנים), שמספר מחקרים הצביעו על יכולתן לחקות את פעולתו של הורמון האסטרוגן ובכך להאיץ את צמיחתם של גידולים.

עוד בנושא:
טבעונות ובריאות: האם סויה טובה או לא?
הקשר בין תזונה וסרטן השד
מחקר ישראלי: הסרטן חוזר אצל אחד מכל 5 חולי סרטן

כעת, מחקר חדש שמגיע מהמרכז המקיף לסרטן על שם ג'ורג'טאון לומברדי שבוושינגטון ובוצע בחיות מגלה הסבר אפשרי לכפילות הזאת בהשפעתה של הסויה על בריאותן של נשים – איך ייתכן שסויה גם מונעת סרטן וגם מאיצה את התפתחותו?

החוקרים גילו שחולדות מעבדה שניזונו מאיזופלאבונים שמקורם בסויה לאורך כל חייהן – באופן ספציפי, תרכובת המכונה גניסטאין – היו חסינות יותר לסרטן. לעומתן, חולדות שקיבלו את האיזופלאבון הספציפי הזה במזון רק לאחר שכבר התפתחו תאים של סרטן שד בגופן לא הציגו את אותה תגובה חיסונית שחיסלה את התאים הסרטניים. במקום זה, בקרב אותן חולדות נרשמו דווקא שיעורים גבוהים יותר של התפתחות גידולים וכן, של גידולים חוזרים (לאחר הסרתם).

המחקר עשוי לספק הסבר גם לעובדה שבקרב נשים אסיאתיות, שצורכות בימי חייהן כמות גדולה יחסית של מאכלים מבוססי סויה, שיעורי התחלואה בסרטן השד נמוכים פי חמישה, בהשוואה לנשים אמריקאיות. כך אמרו החוקרים, שממצאיהם פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת Clinical Cancer Research.

בארה"ב לבדה מאובחנות מדי שנה 200 אלף נשים כחולות בסרטן השד, ברוב המקרים מדובר בסרטן מסוג גידולי קולטן אסטרוגן חיובי. כך על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). אחת התרופות הנפוצות לטיפול בסרטן זה היא טמוקסיפן, שפעולתה מגבילה את השפעת האסטרוגן על צמיחת הגידול.

במסגרת המחקר, החוקרים גרמו לחולדות מעבדה שניזונו באופן קבוע מגניסטאין לפתח גידולים סרטניים. גם החולדות מהקבוצה השנייה עברו את אותו טיפול מעודד סרטן, אולם הן לא ניזונו מגניסטאין עד לאחר שהתפתחו בגופן הגידולים. כל החולדות קיבלו לאחר מכן טיפול בטמוקסיפן בניסיון לחסל את הסרטן. מנתוני החוקרים עולה שבקרב החולדות שניזונו מסויה כל חייהן שיעורי חזרת הגידולים, לאחר הצלחת הטיפול בתרופה, עמדו על 7 אחוזים בלבד. לעומת זאת, בקרב החולדות בקבוצה השנייה, שהסויה הוכנסה לתזונתן רק בשלב מאוחר יותר, עמד שיעור התחלואה החוזרת (לאחר טיפול בטמוקסיפן) על 33 אחוזים – כמעט פי חמישה.

עדיין לא ברור מדוע לגניסטאין יש השפעה כזאת, אך ייתכן שהדבר קשור בכך שהאיזופלאבון הזה מפעיל את המערכת החיסונית בגוף משום שהיא מזהה אותו כרכיב תזונתי חיובי זה מכבר – כך אמרה פרופ' לינה הילאקיווי-קלארק המדענית הבכירה שעמדה בראש המחקר ומומחית לאונקולוגיה במרכז המקיף לסרטן על שם ג'ורג'טאון לומברדי.

"המערכת החיסונית לא הופעלה בחיות שהחלו לאכול מזון המכיל גניסטאין במקביל להתחלת הטיפול בטמוקסיפן, משום שייתכן שבשלב זה המערכת החיסונית בגופן זיהתה אותו כמשהו שקרוב מדי להורמון אסטרוגן שמעודד את התפתחות המחלה, ולא כסוכן שתורם למאבק בתאים הסרטניים", אמרה פרופ' הילאקיווי-קלארק.

במילים אחרות – הפרדוקס בהשפעתה של הסויה על סרטן נעוץ בתזמון. ייתכן שהשפעתה של הסויה על הגוף היא חיובית, רק אם מתחילים לצרוך אותה בשלב מוקדם בחיים – לפני התפתחותם של תאים סרטניים. ולמרות שהמחקר נעשה בחיות ולא ברור מה תוקפם של ממצאיו באשר לבני אדם, הילאקיווי-קלארק סבורה שיש בהם מידע שעשוי להאיר את עיניהם של רופאים וחולים כאחד.

"הצלחנו לפתור את תעלומת הגניסטאין וסרטן השד במודל החולדות, באופן שמסביר בצורה מושלמת את הפרדוקס שזוהה בעבר גם בקרב חולות בסרטן השד והן במחקרים מוקדמים יותר שנעשו בבעלי חיים, אמרה. "אף על פי שאונקולוגים רבים ממליצים למטופלות שלהן להמנע מאכילת מזונות המכילים סויה ומנטילת תוספים המכילים איזופלאבונים, מהמחקר שלנו עולה מסר שיש בו קצת יותר ניואנסים – בהנחה שהממצאים נכונים לנשים באותה מידה. התוצאות שלנו מצביעות על כך שחולות בסרטן השד שתזונתן הכילה סויה גם לפני שאובחנו במחלה, צריכות להמשיך ולצרוך מאכלים מבוססי סויה גם לאחר האבחנה. אולם, אין להתחיל לצרוך מאכלים אלה, במידה שגניסטאין לא היה חלק מתזונת החולה לפני שחלתה".