חוקרים ישראלים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה למניעת נדידתן של גרורות ממאירות של סרטן השד לשאר איברי הגוף, דבר העשוי לחולל מהפכה בטיפול במחלה. צוות החוקרים, בהובלת ד"ר נועם שומרון מאוניברסיטת תל אביב, פרסם את הממצאים אמש בכתב העת המכובד Nature Communications.
עוד בנושא:
"אף אחת לא נעשית חסינה לסרטן רק כי נכנסה להיריון"
פריצת דרך בחקר סרטן השד: הושלם מיפוי רוב הגנים הגורמים למחלה
האם השד הטזמני מצא דרך לנצח את מגפת הסרטן?
בדומה למחקר שנערך לאחרונה בידי ד"ר כרמית לוי מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיה באשר לסרטן מסוג מלנומה, חיפשו החוקרים בהדרכת ד"ר שומרון דרך שבה יוכלו לשבש את נדידת התאים הסרטניים בגוף. זאת על ידי "השתקת" ביטויים של גנים מסוימים, שלדעתם משפיעים על נדידת הגרורות ברחבי הגוף.
"לקראת הנדידה (של הגרורות) בגוף, חלים שינויים בצורתו של שלד התא", הסביר ד"ר שומרון. "התא מתכווץ במטרה להסתנן לתוך זרם הדם, שיישא אותו אל האתר החדש בגופו של החולה. כשהתא מגיע ליעדו, הוא משנה את צורתו שוב, על מנת לצאת מכלי הדם ולהשתרש במקום החדש", הוסיף.
החוקרים מיפו את הגנים המעורבים בשינוי צורתו של התא הסרטני במהלך תהליך התפתחות ונדידת הגרורות בגוף, תוך הצלבת נתונים ממאגרים מישראל ובעולם, בין היתר על מוטציות בדנ"א המאפיינות את סרטן השד, קבוצת גנים האחראים על שינוי צורת התא, גנים בעלי אתרי קישור לבקרי מיקרו RNA (חומרי גנטי האחראי על השתקת או ביטוי פעולת הגן) ונתונים על מוטציות בקרב חולות סרטן שד שהתקבלו מבית החולים תל השומר.
לאחר הצלבת המידע, זיהו החוקרים גן ספציפי המשותף לכל הקבוצות הללו, והניחו כי פגיעה בו תפגע ביכולת של הסרטן להתנייד בגוף ולייצר גרורות. "אנחנו חשפנו את המנגנון הגנטי שיוצר את השינויים הללו בתאים הסרטניים וחיפשנו כיצד לנטרל אותו במטרה לעצור את תנועתו", הסביר ד"ר שומרון.
"הצלחנו לעצור את התפשטות הסרטן אצל עכברות"
החוקרים בחרו לעשות מניפולציות על המיקרו RNA, החומר הגנטי האחראי על בקרת הגן ואופן ביטויו. הם הפיקו במעבדה שני סוגי מולקולות מיקרו RNA וניסו את הטיפול על עכברות, אשר חולקו לארבע קבוצות: שתיים טופלו בשני סוגי המיקרו RNA שמשתיקים את הגן האמור, קבוצה נוספת טופלה בהתערבות של מיקרו RNA שלא היה ספציפי לבקרת הגן הזה, והקבוצה הרביעית לא טופלה כלל.
לאחר מכן העכברות עברו סדרת טיפולים אונקולוגיים: הגידול הראשוני של סרטן השד הוסר בניתוח 48 שעות לאחר האבחון והטיפול, ולאחר שלושה שבועות בוצעה ביקורת לאיתור גרורות, באמצעות בדיקת סי טי.
"נקבות העכברים שטופלו במיקרו RNA היו נקיות כמעט לחלוטין מגידולים משניים", אמר ד"ר שומרון. "בקבוצת הבקרה, לעומת זאת, נצפו תאים סרטניים רבים, שהתפשטו לכל חלקי הגוף. המשמעות היא שהצלחנו לעצור את התפשטות הסרטן במודל העכברי", סיכם ד"ר שומרון, והוסיף כי לטיפול החדש יש פוטנציאל לסייע לנשים החולות בסרטן השד "בשל הדמיון הרב בין הגנים שניצפו בעכברות לבין אותם הגנים בגידולים סרטניים בנשים חולות".
תוקפים את הגרורות, לא את הגידול
הוא הוסיף כי המשמעות של התוצאות עשויות להיות מרחיקות לכת בטיפול במחלה. "המחקר שלנו מביא גישה חדשה לנושא הקריטי: בעוד שמרבית הטיפולים הקיימים תוקפים את הגידול הראשוני בשד, אנחנו החלטנו להתמקד בגרורות, ולמנוע את היווצרותן. אם נצליח לגרום לסרטן להישאר מקומי, נוכל לטפל בו באופן יעיל בהרבה", הוסיף שומרון.
לפי נתונים עדכניים של האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, חיות כיום בישראל 28,823 נשים שאובחנו בסרטן השד בין השנים 2009 ו-2013. עיקר התחלואה הוא בקרב נשים מעל גיל 50, המהוות 78 אחוזים מכלל החולות במחלה בארץ.
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בכל קבוצות האוכלוסייה, ומהווה כ-33 אחוזים מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל.