זה יותר מורכב משחשבתם: איך מגדלים ילדים שאכפת להם?

בשגרת היומיום אנחנו עסוקים בעניינים שוטפים של לימודים, הסעות, חוגים, הכנת כריכים, כביסות, ענייני בריאות ועוד שפע של מטלות שנדמה שאינן נגמרות. אבל התפקיד ההורי משמעותי ונושא בחובו אחריות כבדה גם לחינוך ילדינו, ואנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מהרהרים ומתלבטים בנושא זה. ובאמת, אין ספק כי שנות הילדות המוקדמות של ילדינו הן משמעותיות ביותר ומעצבות את דמותם של ילדינו הן כילדים והן כבני אדם בוגרים.

עוד בנושא:
למה הילד שלי צוחק כשילד אחר מקבל מכה?
זה לא שחור ולבן: איך מגדלים ילד לא גזען?
האם יש דרך לגרום לילדים לשחק במשחקים "של פעם"?

התפקיד ההורי הוא תפקיד לטווח ארוך וכנראה שהוא אף פעם לא מסתיים. אנחנו מכשירים את ילדינו בשנות הילדות לקראת חייהם כבוגרים. לשם כך, נפתח אצלם מיומנויות הכרחיות כמו עצמאות, אחריות, ביטחון עצמי, התמדה, התמודדות עם תסכול, כבוד לזולת וכדומה. חלק משמעותי מחינוך זה נשען על ערכים שבין אדם לחבריו, הרי כולנו חיים בתוך סביבה אנושית. כל אחד מאיתנו, בכל גיל, מוקף במעגלים אנושיים רבים: בבני משפחה, בילדי גן או בית ספר, בחברים, בעמיתים לעבודה, בחברי היישוב בו אנו מתגוררים, בחברים בתקופות שונות ועוד. למעשה, אנחנו כמעט אף פעם לא לבד.

ולכן, כהורים, אנחנו מחויבים לחנך את ילדינו על בסיס ערכים חברתיים למעורבות, ליצירת שינוי ולתרומה בהיבט הקהילתי. כך אגב, נוהגת גם מערכת החינוך בגנים ובבתי הספר. האתגר הגדול שלנו, כהורים, הוא להתנהג בפועל בהתאם לערכים אלה ולהוות דוגמה אישית בחיי היום יום עבור ילדינו.

זה נשמע פשוט ומובן מאליו, אך אם נפרוט ערכים אלה להתנהגות יומיומית, נראה שהדבר אינו תמיד כך. למשל - אין ספק ששמירה על ניקיון במרחב הציבורי היא ערך משמעותי החשוב לכולנו. הרי אם כל אחד מאיתנו ידאג לניקיון בסביבתו האישית, לכולנו יהיה נעים יותר במרחב הציבורי. נשמע הגיוני, נכון? אבל בפועל, כשאתם יוצאים מסרט קולנוע ומסתכלים על האולם, ברור כי אין כאן התנהגות בהתאם לערכים לפיהם אנחנו מחנכים את ילדינו. הררי הפופקורן, שקיות החטיפים וכוסות השתיה הזרוקים על הרצפה מעידים על חוסר אכפתיות וזלזול בסביבה ובסובבים. פעולה הורית קטנה של לקיחת אחריות ואיסוף הפסולת האישית תוך אמירה לילדינו "בוא נשאיר את האזור שלנו נקי" היא חינוך אמיתי, הלכה למעשה, ממקום של התנהגות ושל דוגמה אישית.

אם נישאר בתחום דומה, הרי היום הילדים שלנו לומדים בגיל מאוד צעיר על חשיבות המיחזור. גני ילדים ובתי ספר רבים מקבלים הסמכה רשמית כ"ירוקים" ומקיימים פעילות מיחזור. חישבו על הילדים הממחזרים בגן ובבית הספר, אבל רואים בבית את הוריהם משליכים חומרים ברי מיחזור לפח האשפה. איזה מסר הם קולטים? ולכן, בתור הורה, עלי "ליישר קו" עם הערכים החשובים ולהתנהג לפיהם, גם אם זה קצת פחות נוח עבורי, ועלי לעשות זאת מתוקף האחריות של תפקידי ההורי. רק כך, אוכל לגדל ילדים בעלי זיקה חברתית אשר יוכלו להבטיח חברה היוצרת שינוי.

דוגמה נוספת שעלינו לתת לילדינו כדי לגדל אותם להיות מבוגרים שאכפת להם היא התחשבות באחר. בואו ניקח לדוגמה את נושא האלרגיות שנפוץ היום בקרב ילדים רבים. לא פעם אני נתקלת בהורים שאינם מוכנים לשתף פעולה או מקטרים מול ילדיהם על המאמץ הנדרש מהם להכין למשל עוגה ללא ביצים או חלב או אלרגן כזה או אחר. זה נכון שאולי הכנה של מתכון שאינו המתכון הקבוע דורשת מעט יותר מאמץ, אך כהורה עלי לחשוב מהו המסר אותו אני משדר לילדי. אין לנו אפשרות לחנך את ילדינו להתחשבות באחר ובאותה נשימה לא להתחשב בילד אלרגי הנמצא בגן עם הילד שלי.

אם החינוך של הילדים שלי חשוב לי, ואין ספק שהוא חשוב, אני חייב להיות במודעות הורית, ולהתנהל על פי הקוד המוסרי הערכי אותו אני מנחיל לילדי. ואם אני רוצה לגדל ילד שמתחשב באחר, הם צריכים לראות מבוגר שמתחשב באחר. כי החינוך והשינוי מתחילים בנו. חינוך ילדינו בגיל צעיר יעצב את דמותם לכל אורך חייהם. התנהגותנו שלנו, כהורים, והדוגמה האישית שאנו מהווים עבורם הם החינוך הכי משמעותי שנוכל להעניק להם.

לקראת יום הילד שיחול ב-20 בנובמבר ערוץ הופ! ישתתף בפרויקט טלוויזיוני בינלאומי שיעודד תקווה, חמלה ואקטיביזם בקרב ילדים. במסגרת הפרויקט הופקו 12 סרטים קצרים שפונים אל ילדים במטרה להעצים ולעורר השראה בקרב הדור הצעיר.

לאה שטרן היא מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים, מוסמכת מכון אדלר, יועצת הורות של קבוצת המדיה הופ!