השם סופר פוד מאז ומעולם היה תואר שיווקי בלבד. אין הגדרה מקצועית לסופר פוד, אין קריטריונים מסוימים להענקת התואר מזון על, ואין אחידות בציפיות שיש לנו מאותם המאכלים. בעוד שתושבי העולם המערבי רוכשים אסאי וגוג'י ברי במחירים גבוהים תחת הילה של מזונות על, תושבי ברזיל וארצות המזרח פשוט רוכשים אותם בשוק המקומי בלי שום סיבה מיוחדת כבר עשרות שנים. מזון העל שלנו הוא מזון רגיל עבורם.
בתחילת הדרך, ההבטחה שהוצמדה למזונות העל הייתה שיש מאכלים ספציפיים בעלי סגולות רפואיות. אבל בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מאמצות גישה מעט שונה, במקום דגש על סגולות רפואיות ספציפיות הדגש מושם על הריכוז הגבוה של רכיבי תזונה בריאים במאכלים האלו. רכיבי התזונה האלה הם אשר בסופו של דבר עשויים להשפיע על הבריאות הכללית שלנו. באופן הזה אסאי עדיין מוגדר כמזון על, בגלל העובדה שהוא מכיל ריכוז גבוה של נוגדי חימצון. אבל לצורך העניין, גם חומוס מכיל ריכוז גבוה של רכיבי תזונה שקריטיים לבריאות שלנו, הוא פשוט לא ממותג בכזו הצלחה.
עוד בנושא:
4 מאכלים בריאים שלא כדאי לאכול יותר מדי מהם
סופר פוד מקומי: המזון שמשאיר כל עדה בריאה
זה הסופרפוד שאתם באמת צריכים לאכול
לחפש את המדע מאחורי ההבטחה
כדי לבחון אם למאכלים שממותגים כסופרפוד יש ערך אמיתי, יזמו שני חוקרים חרוצים סקירה מקצועית מקיפה שפורסמה במגזין Food & Function . מטרת הסקירה הייתה לאסוף חומר מדעי שהתקבל ממחקרים שנעשו בתחום מזונות העל בשנים האחרונות ולבחון את השפעתם על מדדים של התסמונת המטבולית (שזה מצב מקדים לסוכרת ומחלות לב): היקף מותניים, לחץ דם, רמות שומנים מסוג טריגליצירידים ו-HDL בדם וכן רמות סוכר בדם בצום.
בשל ההגדרה המבלבלת לגבי מהם בדיוק מזונות על, ערכו החוקרים בדיקה אילו מאכלים היו הכי מחופשים בגוגל כמזונות על. אחרי גיבוש הרשימה השמיטו ממנה את כל המאכלים המומלצים גם ככה על ידי ארגוני הבריאות השונים, כמו ירקות למשל, ונותרו עם 17 מאכלים הנחשבים בעולם המערבי למזונות על: אסאי, אוכמניות, חמוציות, תות שדה, פלפל צ'ילי, גוג'י ברי, שום, ג'ינג'ר, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי המפ, קינואה, פולאן דבורים, קקאו, מאקה, ספירולינה ועשב חיטה.
כדי להבין את השפעתם של המאכלים האלה, החליטו החוקרים שלסקירה יתקבלו רק מחקרי התערבות בהם נעשה שימוש במזון עצמו. כך לדוגמה לא נכללו בסקירה מחקרים בהם נעשה טיפול התערבות בעזרת תוספי תזונה המבוססים על מיצוי של חומר פעיל מאחד המזונות האלה. לבסוף נכללו בסקירה 113 מחקרים בהם נבחנה ההשפעה של 17 מזונות העל על המדדים המגדירים תסמונת מטבולית. הנה חלק מהממצאים שלהם:
בשורה התחתונה? זה תלוי בכם
מבולבלים? מעולה, סימן שאתם עוקבים טוב אחרי הכתבה הזו. על אף העובדה שבאופן טבעי אנחנו אוהבים שורה תחתונה ברורה, בעולם התזונה כמעט אף פעם לא נוכל למצוא כזו. הסיבה העיקרית היא שונות בין אישית. כל אחד מאיתנו מושפע באופן אחר ממאכלים זהים, וכל אחד מאיתנו עשוי להיות מושפע באופן שונה מאותו מאכל כתלות בזמן, במקום ובתנאים המשתנים.
המאכל היחיד במחקר שתוצאותיו היו עקביות, לדברי החוקרים, הוא לא אחר מאשר ג'ינג'ר, שאכילתו הובילה לירידה ברמות השומנים המזיקים בדם וכן של רמות הסוכר בדם בארבעה מתוך חמישה מחקרים.
אז מה עושים עם כל המידע הזה?
1. מנמיכים ציפיות - זכרו שכל מאכל עשוי להוביל באופן עקיף לשיפור המצב הבריאותי, עם זאת עד כה לא נמצא מאכל הפלא שאתם מוכרחים לכלול ברשימת הקניות השבועית שלכם.
2. אוכלים מה שאוהבים - למרות העובדה שבסקירה הספציפית הזו לא נרשמו מסקנות חד משמעיות לגבי המאכלים שנבדקו ומדדי התסמונת המטבולית, אין זה אומר שהם "לא שווים". ייתכן וישנה השפעה משמעותית יותר על מדדים שלא נבדקו פה באופן ספציפי, ובניגוד לתרופות - אכילת המאכלים האלו לא יכולה להזיק (אלא אם יש מצב בריאותי שמחייב התייחסות מיוחדת). אם אתם אוהבים את טעמו של מאכל מסוים - פשוט תיהנו ממנו בצורה מאוזנת.
3. מבדילים בין תוספי תזונה למזון - כפי שציינתי בתחילת הכתבה, המחקר בחן את ההשפעה של אכילת מזונות הנחשבים ל"מזונות על" על הבריאות. במחקר לא נכללו מחקרים שבוחנים תוספי תזונה המבוססים על מזונות העל- כמו למשל מיצוי רכיב פעיל ממאכל מסוים והכנסתו לקפסולה.
4. ממשיכים לעקוב - המשיכו לעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. מי יודע אולי בעתיד תתגבש דעה איתנה יותר.
קרן אן גיימן היא תזונאית קלינית, מאמנת לאורח חיים בריא ומאוזן ומאמנת כושר