על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) שיעורי הדיכאון באוכלוסייה גדלו ב-18 אחוזים בין השנים 2005 ל-2015, וכיום יותר מ-300 מיליון איש חיים בצל הדיכאון. לצד הדיכאון המז'ורי שכולנו מכירים, ישנו סוג אחר של דיכאון, שהפך לתופעה נפוצה מאי פעם וזכה לשם הבלתי רשמי - דיכאון בתפקוד גבוה. הסובלים מדיכאון זה, מצליחים לנהל חיים תקינים: הם הולכים לעבודה, מנהלים מערכות זוגיות ומשפחה ואפילו מצליחים בהם. אבל במשך שנים הם חיים בתחושה שהם עושים את כל זה על אדי דלק אחרונים.
כלום לא מצליח להטעין את הסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה מבחינה רגשית ופיזית. לא הצלחות מקצועיות ולא חופשות משפחתיות או זוגיות. הם לא מוצאים מנוח או סיפוק והם מרגישים מתוסכלים וחסרי אנרגיה כל הזמן. למסתכל מבחוץ החיים שלהם נראים בסדר גמור, אולי אפילו נחשקים. אבל הם עצמם מרגישים כל הזמן מתוסכלים, מדוכדכים ותשושים מחייהם.
עוד בנושא:
סובלים מדיכאון? יכול להיות שהמוח שלכם מנסה לעזור לכם
7 סימנים שאתם בדרך להתמוטטות עצבים
התסמונת המוזרה שהופכת אתכם למדוכאים אחרי סקס
התופעה הזו אינה תופעה חדשה. בספרות המקצועית, ה-DSM, היא נקראת דיסתימיה, וכדי להיות מאובחן בה עליה ללוות את הסובל ממנה כשנתיים. רוב האנשים שסובלים מדיסתימיה חיים עם תחושה שמשהו בחיים שלהם תקוע, הם מתארים את התחושה שבמשך שנים החיים שלהם כלפי חוץ נראים נהדר אבל הם עצמם ממשיכים מתוך כוחה של שגרה. המוטיבציות והחלומות שהניעו אותם פעם נעלמו, והתחלפו בתחושת תסכול.
לפחות שנתיים של דיכאון לפני האבחון הרשמי
כדי לאבחן דיסתימיה (דיכאון בתפקוד גבוה, כאמור), צריך שיתקיימו כמה תנאים: ראשית, צריך שהמטופל לא יענה על האבחנה של דיכאון מזו'רי. שנית תקופת הדיכאון צריכה להמשך כשנתיים לפחות. הבעיה באבחון דיכאון בתפקוד קל היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק מתי התחילה אצלם התחושה הזו. הם מגיעים לטיפול לאחר משבר או נקודת מפנה, אבל לא תמיד יודעים לשרטט את המסלול שהוביל אותם לשם במשך חודשים ושנים.
דיכאון בתפקוד גבוה יכול לקרות אצל מבוגרים, אצל בני נוער ואפילו אצל ילדים. על פי מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד, משך הזמן הממוצע שדיכאון זה נמשך אצל בני נוער הוא כשנתיים, בעוד אצל מבוגרים, הממוצע הוא למעלה מ-5 שנים.
דיכאון בתפקוד גבוה הוא הדיכאון שממנו סבלו רבים מהמפורסמים שהתאבדו בשנים האחרונות. על אף ההישגים הרבים שלהם, אהדת הקהל והעושר שהשיגו, הם לא הצליחו להשיג את השלווה והאושר הנחוצים לתפקוד תקין.
דיכאון זה פוגע באיכות החיים ובערך העצמי של הסובל ממנו. הוא גורם גם נזק לקשרים הזוגיים, החברתיים והמשפחתיים של הסובל מהמחלה, ולכן חשוב לזהות אותו ולטפל בו.
אבחנו את עצמכם: 10 סימנים של דיכאון בתפקוד גבוה
כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו מדי פעם בכל אחד מהסעיפים הבאים, אבל אם סעיפים רבים גורמים לך להזדהות ומשקפים את ההרגשה שלך באופן תדיר, ייתכן שכדאי לך לבדוק באופן מקצועי האם יש לך דיכאון בתפקוד גבוה.
לא כיף לך - דיכאון בתפקוד גבוה מקשה על הסובלים ממנו למצוא עניין בפעילויות שפעם היו מהנות. אם בעבר נהגת לפגוש חברים לאחר העבודה או בסופי שבוע, לפקוד חוגים ופעילויות או לקפוץ לבקר את המשפחה המורחבת, הנטייה שלך בשנים האחרונות היא להימנע. התירוצים יכולים להיות "לחץ בעבודה" או "חוסר זמן" אבל בפועל, התחושה שלך היא שהפעילות הללו מתישות אותך, לא מהנות עבורך ואפילו מהוות נטל.
אופפת אותך תחושה של חוסר שקט ודאגה - בין דיכאון וחרדה יש קשר מאד קרוב, ולכן אם מקיפות אותך חרדות, טרדות וחוסר שקט כל הזמן, ייתכן שיש לך דיכאון בתפקוד גבוה. בעקבות התחושות הללו יש לך צורך כל הזמן להיות במצב של עשייה או של בריחה למקומות המפלט שלך, כדי להימנע מהמחשבות הללו. אבל מכיוון שרמות האנרגיה שלך נמוכות מראש, האסטרטגיה הזו גורמת לך להרגיש מותש כל הזמן.
בריחה אל מקומות המפלט שלך - מבלה שעות מול הטלוויזיה או המחשב? שותה יותר אלכוהול או שצריכת הגלידה שלך גדולה מתמיד? או שפתאום המיטה קורצת לך כבר ב-22:00? ייתכן שאלו אסטרטגיות בריחה שעוזרות לך להתמודד עם הדיכאון שלך או לברוח מהרגשות והמחשבות שאיתן לא מתאים לך להתמודד.
קל לגרום לך להתפרץ בזעם - חוסר האנרגיה שמלווה את סוג הדיכאון הזה, גורם לכך שדברים קטנים הופכים להיות מאד מעצבנים. אם אנשים מסביבך לא מבינים איך הפכת לכזה בשנים האחרונות, ואם הזעם שלך לא פרופורציונלי לטריגר, שווה לך לבדוק האם זו אינה דיסתימיה.
הביקורת יוצאת ממך בקלות - לכל אחד מאיתנו יש קול פנימי, אבל אצל מי שסובל מדיסתימיה, הקול צבוע בגווני שחור ומלווה בביקורת עצמית וכלפי אחרים.
משימות קטנות הופכות כבדות יותר - אחד הסימנים לדיכאון הוא הקושי להתמודד עם מצבים ותרחישים שבעבר לא דרשו השקעה של משאבים - אירועים חברתיים, משימות כגון ניהול הבית וכדומה. אם מצבים כאלו הופכים להיות עבורך מתישים או מלחיצים ואם תכניות שמשתבשות מוציאות אותך מאיזון, ייתכן שזהו סמן לקיומו של דיכאון בתפקוד גבוה.
דפוסי השינה שלך השתנו - חוסר אנרגיה משפיע על דפוסי השינה. אם בשנים האחרונות התחלת "לנקר" כל הזמן מעייפות או להתהפך שעות כל הלילה על משכבך, אלו יכולים להיות סימנים אפשריים לדיסתימיה.
יש לך ספקות לגבי הבחירות שלך - לכולם יש מחשבות של "מה אם" ברגעים שונים בחיים, אבל לאנשים שסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה יש נוכחות רבה של חרטה והטלת ספק בבחירות הקשורות להחלטות מרכזיות, התחייבויות שנלקחו, והשלכות לעתיד. לא תמיד המחשבות הללו מבוססות וחלקן נובעות מחרדות, אבל כשהן נמצאות בתדירות גבוהה ובהיקף נרחב, הן סממן שעלול להעיד על קיומה של דיסתימיה.
יש לך שאיפה להישגיות ולפרפקציוניזם - קבוצת האוכלוסייה שנמצאת יותר בסיכון ללקות בדיכאון בתפקוד גבוה, היא זו של אנשים בעלי נטייה לפרפקציוניזם. פרפקציוניסט יוצר לעצמו רף ציפיות גבוה, ולכן יש לו חיים שנראים כלפי חוץ כמעט מושלמים. אבל הרף שלו כל כך גבוה, שהמרדף אחריו יוצר אצלו תסכול ודיכאון.
אין לך יכולת להיטען - מדיטציה, חופשות זוגיות, ללכת לישון מוקדם יותר או לצאת לריצה. ניסית במהלך השנים האחרונות מספר שיטות שיעזרו לך להטעין את עצמך באנרגיות, אבל אתה מרגיש שאין משהו שמצליח להפיך בך את הרוח מחדש. בניגוד לרכב שיכול להתניע על ידי כבלים חיצוניים, דיכאון דורש טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי כדי לסייע לך להתניע כמו שצריך מחדש. אם לא מדובר בנפילת אנרגיה זמנית שפתרונות מהסוג שצוין מעלה סייעו לה, זה אחד מהרמזים החזקים ביותר שאולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית ולברר האם יש לך דיכאון בתפקוד גבוה.
מהן אפשרויות הטיפול?
קיימות מספר אפשרויות טיפול בדיכאון בתפקוד גבוה, כתלות בהעדפותיו של המטופל בקיומן של מחלות נלוות נוספות (כדוגמת חרדות, OCD ועוד), ובמצבו הבריאותי של המטופל. בדיכאון זה ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי לדיכאון (תרופות כדוגמת ציפרלקס ודומותיה) הניתנות על ידי פסיכיאטר מומחה במינון מתאים.
עבור מי שמעדיף להימנע מטיפול תרופתי, קיימת האופציה לטיפול CBT, שהוכח כטיפול יעיל בדיכאון, בהיותו מסייע לשינוי מחשבות מכשילות (לדוגמה, ביטול הביקורת העצמית) ולשינוי אופני התגובה. אפשרות נוספת ומבוקשת היא טיפול פסיכותרפיה, במסגרתו המטופל מנסה להגיע אל שורש הדיכאון ולהבין ממה הוא נגרם. הוא פותר את הקונפליקטים הפנימיים שלו ומשיג את שלוות הנפש שלו באמצעות הטיפול הפסיכולוגי.
איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון ת"א לפסיכותרפיה