פגיעה בעיניים היא מופע יחסית נדיר של עגבת, שמחקה מגוון רחב של הפרעות ראייה ואם לא מטפלים בו בזמן עלול אף להסתיים בעיוורון. אלא שהמופע הזה כבר לא כל כך נדיר, וממחקר חדש עולה שיותר ויותר מקרים כאלה צצים לאחרונה.
חוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו בברזיל בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה ניתחו תיקים רפואיים מארבעה מרכזים רפואיים ברחבי ברזיל מתקופה של שנתיים וחצי. הם מצאו בהם 127 מקרים של מטופלים עם עגבת עינית - 87 מהם סבלו מדלקת הענבייה בשתי העיניים. הענבייה היא החלק הפנימי של העין, המצוי בין לחמית העין לרשתית, ומורכב מצבע העין, שריר מאחורי הקשתית והשכבה הדמית. ישנם שלושה סוגים עיקריים של דלקת הענבייה: קדמית, אמצעית ואחורית. מחצית מהחולים סבלו פגיעה כה קשה בראייתם עד שהנזק שנגרם לא אפשר להם להמשיך לנהוג.
עוד בנושא:
התפרצות עגבת בבריטניה: עלייה של 97 אחוזים
ויאגרה יכולה להציל אנשים מעיוורון?
מפחיד: מחלת המין שנמצאת אצל כמחצית מהגברים
המחקר מאגד את המספר הגדול ביותר של מקרי עגבת עינית בעולם, והוא מספק מקור מידע חשוב ושימושי באשר לטווחי הזמן והחומרה של מופעי המחלה, במיוחד עבור רופאים במדינות שבהן יש אינדיקציה לעלייה במספר מקרי העגבת העינית, כמו: ארה"ב, אירופה, אסיה ואוסטרליה. באחוז יחסית גבוה של המקרים ישנה התאמה בין הדבקה בעגבת עינית ובין נשאות של HIV, וייתכן שהגורם לכך הוא האופן שבו התרופות שאותן נוטלים הנשאים משפיעות על המערכת החיסונית.
"בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות האלפיים עגבת עינית היתה אבחנה רפואית נדירה שניתנה רק בשני אחוזים מכלל מקרי דלקות הענבייה. דיווחים עדכניים יותר מתארים מקבצי מקרים של עד 85 חולים עם עגבת עינית בצפון ודרום אמריקה, מדינות אירופאיות וחלקים של אוסטרליה, מה שאומר שזאת לא רק בעיה מקומית בברזיל", אמר אחד החוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו.
היסטוריה של מגפה
ההיסטוריה המלאה של מחלת העגבת מעט שנויה במחלוקת, אך התיעוד הרשמי הראשון שלה הוא מאירופה של המאה ה-15 לספירה ובמשך כמה מאות שנים היא היתה מגיפה של ממש שהעיבה על החברה. רק במחצית השנייה של המאה ה-20 האנושות הצליחה לרסן אותה, הודות לשימוש שהלך והשתכלל באנטיביוטיקה.
עגבת נגרמת על ידי חיידק בשם Treponema pallidum, ויש לה ארבעה שלבים. בשלב הראשון, מופיעים פצעים בעור שלא תמיד גורמים לכאב ולכן קל יחסית לפספס אותם. בשלב השני, יש עשויים להופיע תסמינים ממגוון רחב, מה שגורם לאבחנות שגויות ברבים מהמקרים. השלב השלישי, הוא השלב הלטנטי, שבו המחלה לא מציגה תסמינים פיזיים. אולם, סימניה נוכחים בנוזלי הגוף וניתן לאתר אותם בבדיקות. בשלב הרביעי (נקרא גם השלב השלישוני), עלולות להיווצר גרנולומות, שיבושים במערכת העצבים המרכזית או במערכת הקרדיו-וסקולרית.
באופן מוזר, עגבת עינית יכולה להתפתח בכל אחד משלבי המחלה הללו ויכולה להתפשט לכל אחד ממבני ורכיבי העין. החולים לרוב סובלים מהפרעות וטשטוש ראייה, לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב.
פוטנציאל הנזק הקבוע לראייה הוא לא חדשות מעודדות עבור החולים. אך עם זאת, קל יחסית לטפל במחלה עם טיפול באנטיביוטיקה מסוג פניצילין, בדרך כלל. בהנחה כמובן, שהמצב מאובחן במהירות. "המסקנה החשובה ביותר במחקרנו הוא החשיבות של אבחון מהיר במקרים של עגבת, שאמור להגביל מאוד את המקרים שבהם החולה יסבול מאובדן ראייה לצמיתות", אמרה ג'סטין סמית', אופתלמולוגית מאוניברסיטת פלינדרס. "החולים לרוב פנו לרופא רק לאחר שסבלו מבעיות ראייה במשך מספר חודשים, אך זו לא לגמרי אשמתם. רופאים כבר לא כל כך רגילים לראות מקרים של עגבת בימינו, ולכן יכול לחלוף זמן רב עד שמאבחנים אותה. בזמן שחולף החולה עלול לפתח סיבוכי ראייה קשים ובלתי הפיכים", הוסיפה סמית'.