שנת הלימודים בפתח והורים רבים כבר מתחילים לחשוב איך להעסיק את הילדים אחרי שעות הלימודים. בין אם הילדים בני 6 או 16, אנחנו רוצים שהם יהיו בריאים, מאושרים ומוצלחים. אבל מה שקורה בשעות אחר הצהריים, כשאנחנו בעבודה, הוא קצת תעלומה. לחלקנו מתרוצצות מחשבות על כך שהילדים מתעלמים משיעורי הבית, מחסלים את החטיפים בארון הממתקים, צופים בסרטים שאנחנו לא מרשים להם לראות. ובגיל ההתבגרות המחשבות גרועות אפילו יותר: עם מי הם מסתובבים, מה הם עושים ובמה הם מתנסים?
אחד הפתרונות לניצול יעיל של זמנם אחר הצהריים הוא רישום לחוגים. חוץ מביטחון ובטיחות, יש יתרונות נוספים להשתתפות בחוגים. הילדים משתלבים בפעילות גופנית בריאה, מתנסים באתגרים חדשים, מרחיבים את מעגל החברים וכשבוחרים נכון את החוג, הפעילות יכולה לסייע לפיתוח מיומנויות קריטיות להתפתחות הילד כמו הערכה עצמית ותחושת השתייכות.
עוד בנושא:
האם ילדים באמת זקוקים לחוגים בגיל צעיר?
אני והחבר'ה: איך לגדל ילד חברותי
האם ספורט תחרותי טוב לילדים שלנו?
אז איך בוחרים חוג מעשיר, מהנה ושיסייע לו או לה לבנות כישורי חיים ונצל בחוכמה את הזמן אחרי הלימודים?
לביישן - בחרו יחד עם הילד או הילדה חוג שמספק פעילות קבוצתית אבל כזו שמתקיימת בקבוצות קטנות. ילדים ביישנים עלולים להרגיש עומס רגשי בפעילות בקבוצות גדולות וללכת לאיבוד בתוך הקהל. פעילות מצומצמת יכולה לספק להם את ההזדמנות להכיר ילדים בני גילם באופן מבוקר ובטוח.
לשאפתן - יש הורים וגם ילדים שחושבים שכל המרבה הרי זה משובח. הם רושמים את הילדים לחוגים בכל יום במהלך השבוע אבל יש מעט מאוד תועלת בשליחת הילד כל יום לחוג אחר. ילדים שעמוסים בפעילויות נשחקים בקלות. הם ילמדו יותר דווקא על ידי השקעה והתמדה בפעילות או שתיים בשבוע. אסור לשכוח שגם הילדים צריכים הפסקה, זמן לעשות את שיעורי הבית, בילוי עם בני משפחה וחברים ופשוט להיות ילדים.
לעקשן - תמיד יש ילדים, זה קורה בדרך כלל בגילאים צעירים יותר, שינסו לסכל כל ניסיון לרשום אותם לחוג ויגידו להורים שהם לא רוצים ולא אוהבים שום דבר. לילדים האלה כדאי להכין מראש רשימה של אפשרויות במספר תחומים, ימים ושעות שכוללים גם שיעורי ניסיון ולתת להם לבחור בעצמם חוג מתוך הרשימה.
לבררן - ילדים יכולים להתרגש ולרצות לנסות חוג או פעילות חדשה ולאחר תקופה לא ארוכה הם יגידו את צמד המילים שמלחיץ כל הורה: "נמאס לי" או "לא בא לי". זה לגמרי בסדר, אבל במקום להתרגש ולהתחיל לחפש אלטרנטיבה חשוב לעודד קודם את הילד להתמודד בעצמו עם הבעיות ולנסות לפתור אותם לפני שמרימים ידיים. ילדים צריכים לנסות דברים חדשים, אבל גם להתמודד עם אתגרים ולסיים את מה שהתחילו. כמובן שלא בכל מחיר והימנעו מאווירת לחץ, ביקורתיות וציפיות גבוהות.
לתחרותי - ילדים שעוסקים בספורט למשל מתמודדים בתחרויות שיכולות להביא גם לקשיים ותסכולים בדרך לניצחונות. בתחילת שנה אנחנו נוטים אוטומטית לרשום את הילד הספורטיבי לחוג תחרותי שאנחנו בטוחים שהוא יפרח בו, ופתאום הוא יכול לגלות שהוא כבר לא מצטיין ויש אחרים שבולטים יותר ממנו. תפקידנו כהורים הוא לעודד את הילדים שלנו ולחזק את עוצמותיהם. אפשר לשתף אותם בחוויות פחות מוצלחות שלנו בתוך קבוצה תחרותית. חשוב שהילדים יבינו שהצלחות מתקיימות לצד הכישלונות ואם אנחנו מרגישים שהחוג התחרותי מדי והוא לא מרגיש טוב אתן גם לאחר השיחה, נסו למצוא חוג אחר, לא תחרותי, שידגיש את הכישרונות והחוזקות שלו.
ולאחר שבחרנו את סוג הפעילות המומלצת כדאי לחשוב גם עלינו. משאבינו לפעמים מצומצמים ובהרשמה לחוגים צריך לקחת בחשבון גם את ההיבט הכספי. מומלץ לבדוק אם מתקיימות תכניות חינמיות במרכזים הקהילתיים ליד ביתכם שמשלבות תחומי תוכן רבים, מפגש עם ילדים אחרים ופעילויות מעשירות שיכולות לעזור להם לטעום מגוון של תחומים לפני שנחליט להשקיע בחוג יקר יותר.
הכותבת היא מנהלת "קרוסלה" - רשת המרכזים לגיל הרך והמשפחה של החברה למתנ"סים הארצית