יש אנשים שאוהבים להתחיל את היום שלהם מוקדם בבוקר ופוקחים עיניים שמחים ומאושרים עם הנץ החמה. לעומתם יש כאלה שאוהבים לחיות בלילה ואינם מסוגלים להוציא את עצמם מהמיטה כמעט עד הצהרים. להבדלים האלה אחראי מנגנון ביולוגי, שמעורב בחיינו בדרכים רבות ולפעמים מפתיעות.
רוב היצורים החיים התאימו את עצמם במהלך האבולוציה למחזורי האור והחושך המשתנים בקצב קבוע עקב סיבוב כדור הארץ על צירו. בעלי החיים פיתחו שעונים פנימיים בעלי מחזורים של כ-24 שעות, שמשפיעים על תהליכים רבים בגוף - חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, פעילות הורמונלית וכמובן דפוסי הערות והשינה.
עוד בנושא:
למה זקנים קמים כל כך מוקדם בבוקר?
איך אנשים שנרדמים באוטובוס יודעים מתי להתעורר?
בלי שביזות בוקר: זו הדרך האידאלית לנצח את העייפות
כמעט בכל תא ותא בגופנו קיים שעון ביולוגי בדמות כמה ג?נים שפעילותם עולה ויורדת במחזוריות קבועה במשך היממה, והם משפיעים על גנים רבים נוספים. על המחזוריות של הגוף כולו מנצח צבר תאים קטן במוח שנקרא הגרעין העל-תצלובתי (suprachiasmatic nucleus). התאים האלה נמצאים במבנה במוח שנקרא היפותלמוס ויוצרים שם רשת מסועפת שיוצאת למקומות אחרים במוח ובגוף. אחד הגורמים שמשפיעים עליהם הוא מצב האור בסביבה, והמידע על אודותיו מגיע להיפותלמוס היישר מרשתיות העיניים.
הבדלים אינדיבידואליים בתזמון של המחזור הביולוגי גורמים לאנשים להיות טיפוסי בוקר או טיפוסי לילה. ייתכן שמדובר בהעדפה שנרכשת באופן הדרגתי בהתאם לשגרה או שעות העבודה, או שמא זאת העדפה שמשקפת תכונות מולדות של כל אדם ואדם. מחקר שנערך בנושא מצא כי מבנה מעט שונה של גן המעורב בפעילות השעון הפנימי הראה קשר להעדפה בין פעילות בבוקר או בלילה.
שיבושים במועדי הפעילות
את המחזורים של השעון הביולוגי אפשר לשבש, ואחת ההפרעות המוכרות ביותר היא ג'טלג (יעפת). מדובר בתופעה שבה נתקלים אנשים לאחר טיסה, כשהם מגיעים לאזור זמן שונה בכדור הארץ. כשהם מגיעים ליעדם הסופי, השעון הפנימי בגופם אינו תואם את מצב האור והחושך במקומם החדש. חוסר ההתאמה גורר קשיי שינה, עייפות, שינויים בדפוסי האכילה ועוד.
על מנת לצמצם את תסמיני היעפת אפשר להיעזר במלטונין. מלטונין הוא הורמון שרמתו בדם משתנה במהלך היממה, בהתאם למחזורי השינה. נמצא כי הוא ממלא תפקיד מרכזי בוויסות השעון הביולוגי, ולכן משתמשים בו לפעמים כדי להקל על בעיות נוספות, כמו נדודי שינה.
מחקרים הראו קשר בין מחזוריות לא תקינה למחלות. מחקר שבדק 813 נשים בנות 74-20 שעבדו במשמרות, מצא כי חשיפה תכופה לאור בשעות הלילה הגדילה את הסיכון שיחלו בסרטן השד. מחקר נוסף מצא כי עכברים שהשעון הביולוגי שלהם נפגע ביטאו יותר תסמינים של דיכאון במבחנים התנהגותיים, ואילו מחקר שבדק את הקשר בין השעון הביולוגי להשמנה מצא כי פגיעה במחזוריות התקינה שיבשה את דפוסי האכילה של עכברים, והם סבלו יותר מהשמנה, סוכר גבוה בדם, כבד שומני ומחלות נוספות שקשורות לחילוף החומרים.
ממחקרים אלה ועוד רבים נוספים אפשר להסיק שלשעונים הביולוגיים יש השפעה רבה על תהליכים שמתרחשים בגופנו. הקצב של פעילות הגוף בא לידי ביטוי בהפרשת הורמונים שונים בשעות שונות, במחזורי השינה והערות ובמאזן האנרגיה של הגוף. הפרעות לשעונים הביולוגיים עלולות לשבש כל אחד מהתהליכים הללו.
כך או כך, בין שאתם אנשים של בוקר ובין שאתם ציפורי לילה, נראה כי מחקרים רבים תומכים בשמירה על מחזוריות קבועה בחייכם.
יעל בר און, מאסטרנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון