פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחקר שהכתיר את הדיאטה הטובה בעולם התגלה כלא אמין במיוחד

      חמש שנים אחרי שפורסם, מחקר תזונה שמצא כי הדיאטה הים תיכונית יעילה נגד מחלות לב נפסל. הסיבה: בעיות משמעותיות שנמצאו בשיטת המחקר. זה מה שקרה מאחורי הקלעים

      דיאטה ים תיכונית (ShutterStock)
      לא מה שחשבנו. תזונה ים תיכונית (צילום: shutterstock)

      פרסום של מאמר אינו סוף פסוק. מחקרים מדעיים עומדים בפני ביקורת מתמדת ולעיתים נדירות אפילו נפסלים בדיעבד כשמתגלות בהם בעיות. כך קרה לקבוצת חוקרים מספרד שפרסמה בשנת 2013 מאמר באחד מכתבי העת הרפואיים הנחשבים בעולם, The New England Journal of Medicine, על היתרונות הרפואיים של תזונה ים תיכונית. לאחרונה המאמר נפסל והם נאלצו לפרסם אותו מחדש עם תיקונים רבים.

      הממצאים המקוריים של החוקרים היו מעודדים מאוד: תזונה ים-תיכונית הורידה ב-30 אחוז את שכיחות מחלות הלב אצל אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בהן. מדובר בתזונה שמבוססת על צריכה מרובה של פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, דגים, שמן זית ויין אדום.

      עוד בנושא:
      המלצות תזונה חדשות: שומנים בריאים, מוצרי חלב ואפילו יין
      תוספי תזונה? מחקר ענק קבע שוויטמינים לא מועילים
      איך גרמו לנו להאמין שחמוציות מונעות דלקות בשתן?

      כוחו הגדול של המחקר היה במתודולוגיה שלו. בשל הקשיים המעשיים בשליטה על התזונה של אנשים, רוב המחקרים בתחום מתעדים את תזונתם של הנבדקים בפועל ומחפשים קשרים סטטיסטיים בינה לבין תופעות בריאותיות. אך המחקר הנוכחי היה מחקר התערבות, שבו מחלקים את המשתתפים לכמה קבוצות ומקצים תזונה שונה לכל אחת כדי לראות את ההשפעות. מחקרים כאלה מספקים את רמת ההוכחה הגבוהה ביותר האפשרית, ואכן המאמר זכה לסיקור נרחב ולציטוטים רבים בפרסומים מדעיים אחרים. לצד השבחים הייתה גם ביקורת, אך ככלל הוא התקבל יפה, בין השאר מפני שהתוצאות שלו היו כה משמעותיות, במיוחד יחסית לטיפול שאינו תרופתי.

      סטטיסטיקה מפוקפקת

      חוקרים גילו כי משתתפי הניסוי שקיבלו את הדיאטה הים תיכונית חוו 30 אחוז פחות אירועים קרדיו-וסקולריים במהלך חמש שנות המחקר. האירועים המדווחים היו שבץ מוחי, התקף לב או מוות בעקבות אירוע קרדיו-וסקולרי. משתתפי המחקר חולקו לשלוש קבוצות - תזונה דלת שומן, תזונה ים תיכונית עם צריכה יומית של שמן זית ותזונה ים תיכונית עם צריכה יומית של אגוזים. בשתי קבוצות הדיאטה הים תיכונית הסיכוי ללקות בשבץ מוחי עמד על 1.7-1.5 אחוז במהלך שנות המחקר, ואילו בקבוצת הביקורת הוא היה כמעט כפול: 3 אחוזים. מדי שנה 15 מיליון איש ברחבי העולם לוקים בשבץ, כך שלצמצום התופעה באמצעות תזונה יש חשיבות רבה.

      סלט עם שמן זית (ShutterStock)
      שמן זית גרם לכפר שלם "לחטוא" למחקר. סלט עם שמן זית (צילום: shutterstock)

      אלא שבבדיקה מחודשת של הנתונים התגלה כי החלוקה לקבוצות לא הייתה כה אקראית כפי שנטען. למשל, לאחר שחלק מהמשתתפים הוקצו לקבוצות, בני משפחתם נכללו בקבוצה זהה לזו שלהם, ללא הקצאה אקראית ובלי להתחשב בנתוניהם האישיים. בנוסף התברר כי באחד מ-11 מרכזי המחקר המשתתפים היו כפריים שהכירו היטב זה את זה, וכשגילו ששכניהם מקבלים שמן זית בחינם בעוד הם מקבלים רק אגוזים או מתנות קטנות שאינן מזון, הם סירבו לשתף פעולה. על כן ויתרו החוקרים על ההקצאה האקראית וכללו את הכפר כולו בקבוצה אחת.

      הדבר יוצר בעיה בפרוטוקול המחקרי מכיוון שבמחקרי התערבות כאלה יש חשיבות רבה לחלוקה האקראית לקבוצות. כך מנטרלים הבדלים שעלולים לחול בהרכב קבוצות הטיפול מבחינת מאפיינים כגון גיל, מין, משקל, מחלות רקע 7וכדומה, ויכולים להשפיע על יעילות הטיפול. אילו היה הבדל בין הקבוצות לא היינו יכולים לקבוע שהטיפול הוא זה שהשפיע, מכיוון שאולי השוני בין הקבוצות הוא שאחראי על התוצאה הסופית ולא הטיפול עצמו. הפיזור האקראי של המשתתפים לקבוצות עומד בשל כך בבסיסו של כל מחקר התערבות וכאשר הוא לא מתקיים, נוצרות בעיות רבות בהסקת מסקנות נכונות.

      סימן שאלה גדול על תוצאות המחקר

      הפרת הפרוטוקול הזה הציבה סימן שאלה גדול על תוצאות המחקר. לכן החוקרים מחקו את נתוניהם של כל המשתתפים השנויים במחלוקת וחישבו מחדש את התוצאות, בסיועו של חוקר נוסף, הסטטיסטיקאי מיגל הרנאן ( Hernan) מאוניברסיטת הרווארד. למרות כל השינויים הם הגיעו למסקנות דומות למחקר המקורי: תזונה ים תיכונית עם צריכה של שמן זית או אגוזים הפחיתה בכ-30 אחוז את האירועים הקרדיו-וסקולריים אצל המשתתפים בהשוואה לתזונה דלת שומן.

      קערה מלאה באגוזים (ShutterStock)
      תזונה ים תיכונית עם צריכה של אגוזים הפחיתה בכ-30 אחוז את מחלות הלב. אגוזים (צילום: shutterstock)

      נושא נוסף שעורר תהיות כבר בשעת פרסומו של המחקר במקור, היה העובדה שהגיעו לממצאים הרצויים לפני שהשלימו את היעד שקבעו לעצמם. החוקרים שאפו במקור להגיע ל-9,000 משתתפים כדי להגיע לתוצאות משמעותיות יותר מבחינה סטטיסטית, אך בפועל הגיעו אליהן כבר לאחר השתתפות של 7,400 נבדקים. בגיליון שבו פורסם המאמר במקור התפרסם מאמר מערכת שסקר את המחקר והדגיש כי כאשר מחקר קליני מסתיים מוקדם מהמתוכנן, מתעורר חשש שתוצאותיו טובות מכדי להיות מציאותיות.

      הסטטיסטיקאי דונלד ברי (Berry) ממרכז אנדרסון לחקר סרטן ביוסטון טוען כי עבודתם של החוקרים הייתה מרושלת והוא לא משוכנע גם לאחר החישוב המחודש שהבעיות אכן נפתרו. עם זאת, הוא אומר שהוא רוצה להאמין לתוצאותיו ואף החל לצרוך שמן זית ואגוזים.

      למרות הבעיות במחקר הזה, יש לציין שהוא תואם את המלצות התזונה הקיימות כיום. בישראל משרד הבריאות ממליץ בחום על תזונה ים תיכונית, בהתבסס על מחקרים אחרים, התערבותיים ותצפיתניים רבים שנעשו עד כה, ולהמלצה הזו שותפים גופי בריאות רבים נוספים ברחבי העולם. במקרה הזה הרווח הוא שלנו - במדינה הים-תיכונית שלנו קל למצוא את מרכיבי התזונה המדוברים.