כך גני משחקים מסכנים את הבריאות של הילדים שלכם

ב-2017 התברר שכמויות העופרת במכונות הקפה בחלק מבתי הקפה בישראל חורגות מהמותר ושמגוון תכשיטי ילדים הנמכרים ברשתות האופנה המובילות בישראל מכילים כמות חריגה של עופרת. כעת מחקר ישראלי חושף שהצבע המתקלף המכסה את מתקני המשחקים השונים בפארקים ובגני הילדים בישראל, מכיל כמויות גבוהות בהרבה של עופרת ממה שהתקן הבינלאומי מגדיר כבטוח.

המצב הקיים עלול לגרום לחשיפה עודפת לעופרת שיכולה במקרים מסוימים גם להוביל לנזקים בריאותיים.

עופרת היא רעלן שגורם בחשיפה דרך מערכת הנשימה ובבליעה למחלות ופגעים שונים למערכות הגוף. חשיפה לכמויות חריגות של עופרת עלולה לפגוע בהתפתחות ובתפקוד מערכת העצבים, הלב, הכליות, הרבייה ואף בכלי הדם. ילדים צעירים פגיעים במיוחד בגלל עלייה מוגברת של עופרת בהשוואה למבוגרים בשל הנטייה שלהם לטעום כל מה שהם נוגעים, בשל ההתפתחות המהירה של המוח ומערכת העצבים ולכן חשיפה לרמות נמוכות יחסית של עופרת אצל ילדים ידועה כגורם לליקויים קוגניטיביים, IQ נמוך והפרעות קשב וריכוז.

עוד בנושא:
מה גרם למותם של 12 אנשים בעיירה אחת ואיך זה קשור למים בברז?
נמנעים מביספינול A? תכירו את התאום המרושע שלו
הטעות הנפוצה שאנשים עושים כשהם מחממים אוכל במיקרוגל

בעולם מתרחשים מדי שנה כ-50 אלף מקרים של חשיפה מסוכנת של ילדים לעופרת. הפגיעה בילדים עלולה לפגוע בהם מבחינה גופנית ושכלית. בנוסף, 143 אלף איש מתים בשנה בעולם מהרעלות עופרת כיום בעיקר על ידי שאיפת אדים משריפת דלקים וצבעים עם עופרת כמו גם צריכת מזון ומים מזוהמים בעופרת. לא מזמן, ראה אור מחקר שקשר בין הירידה ברמות העופרת בדם בעשורים האחרונים במערב לירידה ברמת הפשיעה והאלימות. במחקר, שבו שיתפו פעולה חוקרים מתחומים שונים נמצא שהמבנים המוחיים הניזוקים מהרעלת עופרת חמורה, שממנה אין לחשוש בחשיפה סביבתית בימינו, הם אותם מבנים האחראים על יכולות שליטה בדחפים אלימים ודחיית סיפוקים.

אז מאיפה מגיעה אלינו אותה עופרת מסוכנת ? החשיפה לעופרת מגיעה ממגוון מקורות, לרבות אוויר, אבק, מים, מזון ומוצרי צריכה. באוויר מזוהם יש חלקיקים המורכבים ממתכות, וביניהן עופרת. יחד עם זאת, בשל הפחתת והוצאת העופרת מרוב הדלקים לא ברור אם יש משמעות בריאותית לחשיפה לעופרת באוויר בישראל. מקור נוסף הוא אבק תוך-מבני, שמקורו בצבע המתפורר לאורך השנים, בעיקר מצביעת בתים ישנים או רהיטים ישנים, אבק זה עלול להכיל כמויות חריגות של עופרת. מבחינת חשיפת ילדים עולה למודעות לאחרונה חשיפה דרך כלי חרס צבועים בצבעים המכילים עופרת או צעצועים המכילים עופרת.

במחקר שהתבצע השנה על ידי משרד הבריאות, מכון התקנים, אוניברסיטת חיפה, ושמומן על ידי הקרן לבריאות וסביבה, נתגלו רמות גבוהות של עופרת על מתקני המשחקים. במחקר נבדקו 48 מתקנים ציבוריים הנמצאים במרחב הציבור בערים תל אביב, חדרה ובני ברק. בין המתקנים הצבועים נכללו מתקנים העשויים מעץ, פלסטיק ומתכת שכללו מגלשות, נדנדות וגם מדגם של שולחנות עץ המיועדים לפיקניקים.

דגימות הצבע נלקחו למעבדה ונבדקו במכשירי רנטגן פלורסנטי להערכת ריכוז העופרת ונמצא כי ב-80 אחוז משולחנות העץ וב-88 אחוז ממתקני המשחקים רמות העופרת חרגו משמעותית מהתקן האמריקאי. ב-15 מתקנים שנדגמו ריכוז העופרת היה בין פי 70 עד פי 100 מהריכוז המקסימלי המותר על פי התקן האמריקאי.

"במחקר גילינו רמות גבוהות של עופרת בצבע במתקני שעשועים - עד 30 אלף חלקים למיליון, כאשר התקן המקובל בעולם הוא 90 חלקים למיליון", אומרת ד"ר מיה נגב, מעורכות המחקר וחברת סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

ערכי העופרת שנמצאו במחקר הישראלי עדיין יותר נמוכים ממה שנתגלה במחקרים דומים במקומות שבהם הרגולציה בנושא איננה מוסדרת כמו בחלקים מבריטניה ודרום אפריקה. אלא שבישראל האקלים הים תיכוני עלול לתרום לשחיקה וקילוף מהיר יותר של הצבע. בנוסף, הילדים הישראלים שוהים בממוצע במרחב הציבורי שעות רבות יותר ביום ובשנה כולה מאשר מקביליהם האירופאים, למשל.

יש לציין שקיימים מעט מקרים שקושרים הרעלת עופרת לחשיפה ישירה ממשטחים של מתקנים בפארקים ציבוריים ולא ידוע על מקרים מדווחים כאלו בישראל. מתקני שעשועים עם צבע מעופרת שמקובע למקומו ואיננו מתקלף לא אמור להוות כל סכנה. יחד עם זאת האפקט המצטבר של חשיפה לחתיכות צבע מתקלפות המתפזרות בפארק יכול להוביל גם להשפעות בריאותיות שלא בהכרח נמדדות באופן קליני כהרעלת עפרת.

מאז פרסומם הראשוני של הממצאים, אנשי בריאות הציבור במשרד הבריאות יחד עם מכון התקנים עובדים כדי לשנות את המצב. בימים אלו נכתב תקן חדש בנושא שיגביל את כמות העופרת בצבע המיועד לצביעת מתקנים אליהם חשופים ילדים. ד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית במשרד הבריאות, הסבירה כי במשרד עובדים על תקן חובה שיגביל את תכולת העופרת בצבע והוסיפה שבמשרד מנסים גם לעלות את המודעות בקרב הציבור שלא להשתמש בצבע בשטח ציבורי דרך תקשורת מול הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך והפצת מידע בנושא חשיפה לעופרת.

משרד הבריאות מבקש גם לקבוע ערך מקסימלי מחייב לעופרת בצבע, כמקובל בעולם. נכון להיום קיימת לקונה ברגולציה ואין תקן על עופרת בצבע בישראל עד היום. אם לוקחים בחשבון שמדובר בחומר שעלול להזיק להתפתחות הילד ושיש לגביו חוקים ותקנות בכל המדינות המפותחות ובמדינות מתפתחות רבות, הרי שמדובר במחדל מסוכן.
"בעקבות פרסום המחקר יש התקדמות משמעותית בהגבלת רמות העופרת בצבע, הכוללת את עדכון התקן הישראלי לעופרת בצבע וקביעת ערך מקסימלי מחייב", מעדכנת ד"ר נגב.

"על פי תוצאות המחקר אין סיבה לדאגה מיידית, ואין חשש להרעלת עופרת. ניתן להמשיך להשתמש במתקני שעשועים כרגיל", מרגיעה ד"ר נגב. "עם זאת, כדאי לוודא שילדים שוטפים ידיים במים וסבון אחרי משחק במתקני שעשועים ואם הצבע במתקני השעשועים מתקלף ומתפורר, חשוב למנוע מגע עם הפה או עם מזון, וכדאי לבקש מהרשות המקומית לצבוע את המתקן בצבע נטול עופרת".