פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נמנעים מביספינול A? תכירו את התאום המרושע שלו

      מקפידים לקנות בקבוקים שאינם מכילים BPA? רוב הסיכויים שאתם נחשפים לחומר המזיק שהחליף אותו - ביספינול F. מומחה לבריאות הציבור: "נחוץ שינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו מאשרים מוצרים שהציבור נחשף אליהם"

      בקבוקים של תינוקות בקערה (ShutterStock)
      יותר ויותר מוצרים מתהדרים בכך שלא מכילים BPA, אבל מה הם כן מכילים? בקבוקים לתינוקות (אילוסטרציה: shutterstock)

      שיטוט במדף מוצרי התינוקות בבית המרקחת מגלה מכנה משותף כמעט לכל המוצרים: הם מעוטרים בסימון "לא מכיל BPA". הסיבה לכך נעוצה במודעות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לנזקי ה-BPA (ביספינול A) - חומר שנמצא במוצרי פלסטיק רבים וידוע כבעל השפעות שליליות על בריאות האדם, ובמיוחד על בריאות הילד. עקב כך, הולך ופוחת השימוש בחומר, ויותר ויותר מוצרים על המדפים מתהדרים בתווית "לא מכיל BPA".

      עם זאת, לביספינול A תפקיד משמעותי בתעשיית הפלסטיק, שכן הוא מעניק לפלסטיק את חוזקו ואת שקיפותו. פלסטיק בלי BPA הוא פחות חזק, נשבר בקלות ומאבד את צורתו במהירות. לכן אי אפשר פשוט להוציא אותו מהפלסטיק בלי להחליף אותו בחומר אחר שיקנה לפלסטיק את אותן תכונות נדרשות. וכך, חומר דומה ומסוכן לא פחות תפס את מקומו: BPF, הלוא הוא ביספינול F, התאום המרושע של ביספינול A. כעת, מחקר חדש מגלה שרמות החשיפה לחומר המזיק החדש גבוהות – דווקא בשל הניסיון של הצרכנים המודעים לנזקי הבריאות להימנע מחשיפה ל-BPA.

      עוד בנושא:
      כמה חומרי הדברה אוכלים הילדים שלנו?
      האם חימום מזון במיקרוגל מסוכן?
      צבע הכסף: האם בישול בנייר אלומיניום מסוכן לבריאות?

      בקבוק מים (ShutterStock)
      הביספינול מעניק לפלסטיק את קשיחותו ושקיפותו. אישה לוגמת מבקבוק מים שקוף עשוי פלסטיק (אילוסטרציה: shutterstock)

      ביספינול A הוא חומר שנמצא בין השאר בבקבוקי מים, באריזות מזון ובמוצרים לתינוקות כמו בקבוקים ומוצצים. החומר מהווה סיכון לבני אדם כשהוא זולג למזון ולמשקאות שאנחנו צורכים. הוא נמצא כקשור לעלייה בסיכון להשמנה ולפגיעה בפוריות של גברים ושל נשים. "מכיוון שביספינול A משפיע על מנגנונים הורמונליים בגוף, הוא עלול לגרום להשפעות בריאותיות משמעותיות גם בריכוזים נמוכים מאוד", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.

      ממצאים מדאיגים

      מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שגם לחומר המוכר פחות, ביספינול F, ישנה השפעה דומה על מערכות בגוף, ולכן הסיכונים הבריאותיים שעלולים להיגרם מחשיפה אליו דומים. על פי החוקרים, ממצאים אלה אינם מפתיעים בהתחשב בדמיון המבני שקיים בין שני החומרים.

      במחקר שנערך על ידי מכון המחקר האמריקני Silent Spring Institute ופורסם לאחרונה, נבדקו 300 איש, ש-85 אחוזים מהם הצהירו שהם נמנעים במכוון ממוצרים שמכילים ביספינול A. בדגימות השתן של אותם אנשים נמצאו, כצפוי, רמות נמוכות של ביספינול A בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארצות הברית, אך במקביל נמצאו בהן גם רמות גבוהות מהרגיל של ביספינול F – ממצאים שמכון המחקר הגדיר כ"מדאיגים".

      צלחות וכוסות פלסטיק צבעוניות רב פעמיות (ShutterStock)
      בישראל אין חובה לדווח על המרכיבים של מוצרי פלסטיק. כלי אוכל צבעוניים מפלסטיק (אילוסטרציה: shutterstock)

      חשוב לציין כי המשתתפים במחקר לא נבחרו באקראי, אלא התנדבו להשתתף בו, ושלחו את דגימותיהם בעצמם לחוקרים – דבר שיוצר בעיות מתודולוגיות במחקר. עם זאת, העובדה שאנשים הדואגים לבריאותם ונמנעים משימוש במוצרים המכילים ביספינול A נחשפו לרמות של התחליף המזיק לא פחות, מדגישה את העובדה שכיום לא ניתן להימלט מחשיפה לביספינול על צורותיו השונות.

      מסתירים מידע ומבלבלים את הצרכנים

      בישראל, החומרים ביספינול A וכן ביספינול F מותרים לשימוש, אך חל איסור על ייצור בקבוקים וכוסות לתינוקות שמכילים ביספנול A, ויש הגבלות על כמות הביספנול A שעלולה לזלוג אל מזון או משקאות. עם זאת, המודעות לנזקיו של ביספנול F בישראל ובעולם עדיין בחיתוליה.

      כיצד אנחנו, הצרכנים, יכולים לזהות מוצרים שמכילים ביספינול F ולהימנע מהם? מתברר שזה לא כל כך פשוט. "לא קיימת חובה לדווח על המרכיבים של מוצרי פלסטיק רבים והמידע הוא נסתר", אומר לוין. "אם תהיה רגולציה שתחייב את היצרן לדווח מה בדיוק יש במוצרים שלו, אנשים יוכלו לבחור בחירות יותר מושכלות".

      ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה, מעריכה שאפילו דיווח מלא על הרכב מוצרי הפלסטיק לא יהיה יעיל. "מובן שהמידע צריך להיות שקוף לארגונים ולאנשי מקצוע, אבל את הציבור המידע הזה מטעה - כמו הכיתוב 'לא מכיל BPA', שרק גורם להורים לחשוב שהמוצר בטוח לשימוש ואין צורך להקפיד על הנחיות הבטיחות, כמו הימנעות משימוש בנוזלים חמים בבקבוקי התינוקות – וכך עלולים פעוטות להיחשף לחומרים שמסכנים את בריאותם. שקיפות וגילוי כל המידע לציבור הם חשובים, אבל כיום זה נעשה בדרך שנועדה להגביר את המכירות ולמעשה מבלבלת את הצרכן ופוגעת בו".

      קופסאות פלסטיק מלאות באוכל (ShutterStock)
      עדיף לחמם בצלחת זכוכית. קופסאות פלסטיק מלאות באוכל (אילוסטרציה: shutterstock)

      הבעיה אינה מסתכמת בביספינול A ובביספנול F. ביספינול S, המשמש גם הוא כתחליף לביספינול A במוצרים שאינם מכילים ביספינול A, נמצא במחקרים בבעלי חיים כבעל השפעות שליליות על המערכת ההורמונלית. "העניין הוא לא חיפוש אחרי מולקולה זו או אחרת", אומר לוין. "יש צורך בשינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו מאשרים לשימוש מוצרים שהציבור נחשף אליהם. הגישה העקרונית צריכה להיות שחובת ההוכחה שחומר הוא בטוח תהיה על היצרן". לדברי לוין, המצב כיום הפוך. "יצרנים יכולים לעשות מה שהם רוצים, ורק אם הוכח בוודאות שחומר גורם לנזק יכולים להטיל עליו מגבלות. זו גישה מסוכנת שהביאה אותנו לחשיפת הציבור לחומרים מסוכנים".

      סכנה גם בריכוז נמוך

      עם זאת, המצב בעולם נמצא במגמת שינוי. הדבר מתבטא בתקנת REACH של האיחוד האירופי מ-2006, שמטילה על התעשייה עצמה את האחריות לנהל את הסיכונים שעלולים להיגרם עקב שימוש בכימיקלים ולספק מידע בטיחותי על החומרים. יצרנים ויבואנים נדרשים לפי התקנה לאסוף מידע על התכונות של החומרים הכימיים שהם מכניסים למוצריהם, כך שניתן יהיה לטפל בהם באופן בטוח, ולתעד את הפרטים אודותיהם במאגר מידע מרכזי. "חשוב שישראל ומדינות אחרות יאמצו את הגישה הזו", אומר לוין. לדבריו, בעבר חומר נחשב לרעיל כשהייתה לו השפעה שלילית מיידית על האדם, אך התפיסה הזו הולכת ומשתנה. "ההשפעות ארוכות הטווח שנגרמות בעקבות ריכוזים נמוכים של חומרים יכולות לגרום להרעלה של הציבור שתזיק מאוד ולא נשים לב אליה".

      ומה עושים בינתיים? על פי לוין, פתרון אחד הוא לנסות להקטין את החשיפה לפלסטיק. "בבקבוקי זכוכית, למשל, החומרים המסוכנים האלה לא נמצאים", הוא אומר. "על מנת להקטין את הסיכון צריך ללמוד איך להשתמש נכון בפלסטיק, ותמיד לשקול חלופות בטוחות יותר", מוסיפה אולנובסקי. "כך, לדוגמה, עדיף לשים מזונות חמים בכלי נירוסטה על פני כלי פלסטיק. בבית עדיף לחמם במיקרו בצלחת זכוכית או קורנינגוור, במקום בכלי פלסטיק. את החימום צריך ללמוד לעשות בשלבים, עם ערבוב, ולא לטמפרטורה גבוהה. כמו כן, אין להעביר מזון חם לכלי פלסטיק - יש להכניס למקרר את הסיר או את תבנית המתכת, ורק אחרי שהמזון מתקרר, להעביר לאחסון בכלי פלסטיק".

      הכתבה באדיבות זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה