פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשיפה לביספינול A בהיריון קשורה בהשמנה בילדים

      אחרי שהכימיקל מוגר מבקבוקים ומוצרי תינוקות, כעת מתברר שגם נוכחותו בבקבוקי מים ובאריזות מזון מהווה סכנה. חוקרים גילו שחשיפה של האם ל-BPA בהיריון קשורה בסיכויי הילד שיוולד לסבול מהשמנה בילדות המוקדמת

      ילדים משחקים כדורסל (ShutterStock)
      האם נמצא המקור ההתפתחותי של מגפת ההשמנה בילדים? (אילוסטרציה: shutterstock)

      חשיפה לביספינול A (BPA) במהלך ההיריון, כימיקל נפוץ שמשמש בין השאר בייצור בקבוקי שתיה ואריזות מזון, נקשרה בהשמנת יתר בקרב ילדים. כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה על ידי מרכז קולומביה לבריאות סביבתית של ילדים (CCCEH). במחקר זה הצליחו לראשונה להוכיח קשר בין חשיפה ל-BPA במהלך ההיריון (בקרב 94% מהנשים שהשתתפו בניסוי נמצאה נוכחות של הכימיקל בשתן) ובין מדד השומן בגופם של ילדיהן, בגילאי בית ספר.

      ביספינול A הוא אחד הכימיקלים הנפוצים ביותר וניתן כיום למצוא אותו בחפצים רבים שנמצאים בשימוש יומיומי, דוגמת בקבוקי מים, פחיות שימורים וכן, בנייר תרמי המשמש לקבלות. מזה זמן קיים חשש בקרב מדענים שכאשר הוא חודר לגוף, BPA הופך לכימיקל משבש-אנדוקרינים, תרכובת שמחקה או חוסמת את ההורמונים המיוצרים בגוף. בנוסף, BPA נקשר גם בכמה תופעות בריאותיות אחרות בילדים, כמו אסתמה, הפרעת קשת וריכוז, חרדה ודיכאון, התבגרות מינית מוקדמת בילדות וכן, סוכרת השמנת יתר ומחלות לב במבוגרים.

      "המחקר הזה מספק ראיות לכך שחשיפה ל-BPA עוד ברחם עשויה להיות קשורה למקורות ההתפתחותיים של השמנת יתר בילדים. הייחוד במחקר הזה הוא שהוא מסתמך על מדדים של שומן גוף ולא של BMI (מדד מסת גוף), שלוקח בחשבון רק גובה ומשקל", אומרת ד"ר לורי הופנר, שעמדה בראש המחקר.

      אישה בהיריון שותה מבקבוק מים מינרליים (ShutterStock)
      BPA כבר לא משמש בייצור מוצרי תינוקות, אך אריזות מזון רבות מכילות אותו, בהן גם בקבוקי מים מינרליים (אילוסטרציה: shutterstock)

      החוקרים ניתחו דגימות שתן שנלקחו מ-369 נשים בזמן היריונן וכן את הרכב גופם של ילדיהן, זאת במסגרת מחקר ארוך טווח שעוקב מזה מספר שנים אחר הילדים, מההיריון ועד לשנות הילדות המוקדמות שלהם. מידת החשיפה ל-BPA נקבעה באמצעות ריכוזי הכימיקל בדגימות שתן שנאספו מהאמהות במהלך השליש השלישי להיריונן וכן, מהילדים עצמם בגילאי 3 ו-5. בגילאי 5 ו-7 מדדו החוקרים את גובהם ומשקלם של הילדים. בדיקות נוספות שכללו היקף מותניים ומסת שומן בגוף נערכו לילדים בהגיעם לגיל 7.

      לאחר שסיננו מהמשוואה משתנים מסיחים, כמו מעמד סוציואקונומי וגורמים סביבתיים, החוקרים הגיעו למסקנה שקיים קשר חיובי בין חשיפה ל-BPA במהלך ההיריון ובין מדד מסת השומן בגופם של הילדים – מדד משולב שמשקלל את מסת השומן בגוף ביחד לגובה, אחוז השומן בגוף והיקף המותניים של הילדים בני ה-7. הילדים שנחשפו בזמן ששהו ברחם לריכוזים גבוהים יותר של BPA, הפגינו גם מדדים גבוהים יותר של מסת שומן.

      החשיפה משפיעה יותר על ילדות

      כאשר החוקרים פילחו את הנתונים לפי מגדר, הם ראו שהשפעת החשיפה ל-BPA על אינדקס מסת השומן וכעל היקף מותניהן של ילדות הינה משמעותית במיוחד. בקרב הבנים, לא נמצא קשר בין חשיפה ל-BPA ובין אחוזי שומן גוף. בנוסף, לא נמצא קשר בין רמת החשיפה ל-BPA לאחר הלידה (בשנות הילדות) ובין השמנת יתר – ממצא שלדברי החוקרים מדגיש את העובדה שההיריון הוא תקופה רגישה במיוחד לחשיפה לכימיקל זה.

      "ההוכחה שחשיפה ל-BPA בזמן ההיריון קשורה במדדים של השמנת יתר בילדים עשויה להיות גורם מפתח בהבנת הגורמים למגפת ההשמנה", אומר ד"ר אנדרו רנדל אחד מהחוקרים. "כימיקלים משבשי אנדוקרינים כמו BPA עלולים לשבש את המטבוליזם של התינוק ואת האופן שבו נוצרים תאי שומן בתחילת החיים".

      על מנת להפחית את החשיפה ל-BPA, המכון הלאומי למדעי בריאות הציבור בארה"ב ממליץ להמנע מאריזות פלסטיק ולהחליף מזון משומר בפחיות במזון טרי או קפוא וככל שהדבר מתאפשר, להעדיף כלי זכוכית, פורצלן או פלדת אל-חלד לאחסון מזון ומשקאות, בעיקר כשהם חמים.