רבים מכם אולי חשבו פעמיים הבוקר אם לקנות כוס קפה לאחר הודעת משרד הבריאות אמש המזהירה מפני שתיית קפה ממכונות קפה מסחריות עקב כמויות חריגות של עופרת במים הנמצאים המכונה.
לדברי המשרד, בבדיקה אקראית שנערכה נמצאו רמות עופרת במכשירי הקפה המסחריים (הנמצאות בין היתר בבתי קפה ובתי מלון, משרדים ומבני ציבור) שעלו על התקנים המותרים, ויש להפחית ככל הניתן בשתיית קפה ממכונות עד להשלמת הבדיקות. מה זה בעצם אומר, מדוע רמות חריגות של עופרת מסוכנות, ואיך אפשר לדעת שאין עופרת חריגה בדברים אחרים שאנו צורכים?
אז איך, בעצם, מגיעה העופרת למים שבמכונת הקפה שלנו? מכונות הקפה כוללות אבזרים ושסתומים העשויים מפליז, סגסוגת של נחושת ואבץ. הסגסוגת מכילה גם יוני עופרת, שעשויים לדלוף למים הנמצאים במכונה. כבר בשנת 2013, הזהירו חוקרים גרמנים כי במכונות אספרסו שונות נמצאו חריגות גבוהות של עופרת מיד לאחר שהמכונות נוקו, וחלקי המכונה באו במגע עם מים.
עוד בנושא:
ריכוזים גבוהים של מתכות רעילות בתכשיטי ילדים: "הורים, זרקו מה שרכשתם"
סופר-רעיל: מומחים טוענים שקייל בכלל מסוכן לבריאות
5 מאכלים בריאים שיכולים להרעיל אתכם
על פי התקן בישראל, ריכוז העופרת המותר לליטר שתייה (שאינה מים) הוא עד 20 מיקרוגרם לליטר עופרת, כשבמחצית מהמכונות שנבדקו היו רמות עופרת בטווח 20 עד 150 מיקרוגרם. ב-30 אחוזים מהמכונות הריכוז היה נמוך מ-10מיקרוגרם לליטר וב-20 אחוזים מהם מתחת ל-20 מיקרוגרם
פגיעה חריפה בגוף, וגם בסביבה
עופרת היא מתכת כבדה ורעילה שנמצאת באופן טבעי בקרום כדור הארץ וגורמת לנזק מצטבר לסביבה ולבריאות. מדובר ברעלן שמסב נזק למספר מערכות בגוף, והוא עשוי להזיק במיוחד לילדים ולנשים בהריון. כמו כן חשיפה ממושכת לעופרת עשויה לגרום לאנמיה חריפה, פגיעה בכליות ובמערכת העצבים, ועלולה לגרום לסרטן.
העופרת והשפעותיה מוכרות עוד מימי רומא העתיקה. יש הטוענים כי צינורות העופרת הראשונים שהותקנו בצנרת של האימפריה הרומית, וכמו כן כוסות העופרת מהם שתו הרומאים יין, גרמו ל"שגעונם" של קיסרים רומיים, ואף לנפילתה של האימפריה בסופו של דבר.
העופרת נפוצה בעיקר בתעשייה במפעלים המייצרים זכוכית, סוללות עפר, מגני קרינה, ציוד רפואי, זכוכית, לכה וגומי, וגם פיגמנטים של צבעים מסוימים מכילים עופרת. בעבר הוסיפו עופרת גם לדלק, אך הפרקטיקה פסקה מאז שנות ה-90, לאור ניסיונות מדינות העולם לצמצם את מגע האדם עם המתכת והגדרתה כסכנה לבריאות הציבור.
יחד עם זאת, הזיהום הסביבתי שנוצר בידי העופרת השפיע וזיהם גם קרקעות, מקורות מים (באמצעות צינורות הבנויים מסגסוגת המכילה עופרת) וצמחים רבים. לפי משרד הבריאות, המזונות העיקריים העלולים להכיל עופרת הינם פירות, ירקות עליים, דגנים, צדפות ויין, בעקבות חשיפה למקורות קרקע ומים מזוהמים.
סרטן, אנמיה והפלות
החשיפה לעופרת מתרחשת דרך שאיפה, עיכול או מגע עורי או ישיר עם הפה, האף, העיניים או חתכים בעור עם עופרת, כאשר כמות העופרת המגיעה אל זרם הדם משתנה לפי אופן החשיפה.
"העופרת היא חומר רעיל מאוד והיא משפיעה לרעה בין היתר על ההתפתחות של מערכת העצבים המרכזית, בעיות במחזור הדם, אנמיה, פגיעה בכליות, הפחתת ספירת זרע, הפלות ובעיות פוריות", אמר לוואלה! בריאות פרופ' אהרון טרואן, מומחה לביוכימיה מזון ותזונה מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. "זה יוצר מעין תופעה דלקתית במערכת העצבים, ואם רמות החשיפה לרעילות גבוהות זה יכול לגרום לתחלואה רצינית יותר של פרכוסים ואפילפסיה", הוסיף. כמו כן עופרת יכולה להתבטא בבעיות התנהגות כמו עצבנות, עייפות, בעיות קשב ושמיעה.
חשיפה לעופרת מסוכנת במיוחד לנשים בהריון ולילדים. "כשנשים הרות נחשפות לעופרת זה עשוי לפגוע בעובר ובהתפתחותו התקינה. זה יכול לפגוע בהתפתחות הנוירולוגית אצל ילדים, לפיגור שכלי ובעיות אחרות", אמר פרופ' טרואן. "לא חשים בחשיפה כשהיא מתרחשת, אבל לאחר שהיא נעשית היא גורמת לנזקים משמעותיים". הנזקים שגורמת עופרת למערכת העצבים הם בלתי הפיכים.
מה הסיבה שעופרת כל כך מסוכנת לנו? "המתכת הזו למעשה מתחרה במתכות אחרות בגוף שאנחנו זקוקים להם בגוף כמו סידן או יונים אחרים והעופרת תופסת את מקומם ולכן גורמת לנזק ולחוסר תפקוד. מאחר וכל מערכות הגוף בעצם תלויות בסידן או ביונים אחרים, הפרעה כזו של מתכת כבדה מפריעה לתפקודם התקין, כשמערכת העצבים המרכזית רגישה במיוחד לעופרת", הסביר.
פרופ' טרואן בירך את משרד הבריאות על הבדיקה ועדכון הציבור, אך מוסיף כי ניתן לעשות יותר כדי לעקוב אחר חשיפת האוכלוסייה לחומרים מזהמים כמו עופרת.
"המסר החשוב פה הוא שלמשרד הבריאות ולרשויות יש תפקיד מכריע בניטור מקורות המזון שלנו, הן לרעלנים והן לרכיבים שאנו זקוקים להם, וטוב שהם מצאו את העופרת בקפה, אבל זה קצה הקרחון בנוגע לחשיפות סביבתיות שאנחנו לא מודעים אליהן, כי אין ניטור מערכתי של חשיפה בפועל של חשיפת אנשים לרעלנים. הדברים מחייבים בדיקה מתמשכת, חקיקה ותקצוב וטיפול מערכתי", אמר פרופסור טרואן.
"יש פה צורך מקיף הרבה יותר לניטור של מצב הבריאות באוכלוסייה. אין במדינת ישראל היום מערך בריאות שמנטר את רמות החשיפה שלנו לאותן מתכות ורעלים בדם. חשוב לדעת מהן רמות העופרת בדם של ילדים, נשים וגברים בישראל. אם יש חשיפה סביבתית, נראה את ההשפעה על בני אדם. אבל היום אין לנו אפשרות לבדוק זאת באופן מוסדי ורגולוטורי".
הוא מסביר כי היעדר ניטור שכזה ומסד נתונים מקשה על חוקרים לבדוק את השפעות הרעלנים על בני אדם. "מקורות המימון למחקרים מצומצמים והמחקרים מוגבלים, ואנחנו לא יכולים להקיף בכלים אקדמיים בלבד את הצורך לבצע ניטור מתמשך של האוכלוסייה ובריאותה, וחשוב שיוקדשו לכך המשאבים", הוסיף.