פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההשפעה המפתיעה של האזנה למוצרט על המוח

      חוקרים דיווחו על ירידה משמעותית בתדירות של פעילות אפילפטית בקרב ילדים שהאזינו ליצירותיו של מוצרט. התגלית עשויה לסייע כטיפול זול ויעיל לילדים שאינם מגיבים לטיפולים הקיימים כיום

      התקף אפילפסיה (ShutterStock)
      פעילות חשמלית לא תקינה של תאי המוח (אילוסטרציה: hutterstock)

      מסתבר שאת מה שחנה מרון גילתה על מוזיקה קלאסית באייטיז, רופאים בבית החולים המלכותי לילדים באדינבורו הוכיחו רק באחרונה. החוקרים הצביעו על כך שהאזנה למוצרט יכולה לצמצם אירועי אפילפסיה של ילדים בגילאי שנתיים עד 18 שהקשיבו למוסיקה של המלחין הידוע.

      הרופאים מדדו את הפעילות החשמלית במוחם של כ-45 ילדים שהקשיבו לחמש הדקות הראשונות של הסונטה לשני פסנתרים ב- D Major. התוצאות המפתיעות הראו ירידה משמעותית בתדירות של אירועים אפילפטיים בעת האזנה למוסיקה.

      אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית, הנובעת מפעילות חשמלית לא תקינה של תאי המוח. המחלה יכולה להופיע אצל כל אדם, בכל גיל, והגורמים לה רבים ומגוונים: החל מפגמים התפתחותיים מולדים של המוח ומחלות גנטיות, דרך אירועים מוחיים או חבלה משמעותית בראש, וכלה בזיהום או דלקת של מערכת העצבים. עם זאת, במחצית מהמקרים הגורם למחלה כלל אינו ידוע. היא אף שכיחה למדי. כאחוז מהאוכלוסייה המערבית סובלת ממנה.

      עוד בנושא:
      אפילפסיה: איך מונעים את ההתקפים ומה עושים כשהם מופיעים?
      כך קנאביס מסייע לילדים חולי אפילפסיה

      חולה אפילפסיה יחווה פרכוסים, או התקפים אפילפטיים, אבל בניגוד לתפיסה הרווחת, הם מתבטאים לא רק במחוות גופניות כמו נפילה דרמטית לקרקע, תנועות בלתי רצוניות בגפיים, אובדן הכרה, תנועות אוטומטיות החוזרות על עצמן כגון תנועות לעיסה אלא גם בניתוק מהסביבה ובחוסר יכולת לתקשר. מרבית ההתקפים מסתיימים מעצמם, אבל אם התקף לא נפסק תוך חמש דקות יש צורך בעזרה רפואית.

      דיוקן של וולפגנג אמדאוס מוצארט (Creative Commons)
      דפוס ייחודי של מקצבים וקווים מלודיים (צילום: gettyimages)

      הסיבה להשפעה המעניינת של סונטה שהולחנה על ידי המלחין הידוע לא ברורה לחוקרים, אבל אחת הסיבות שהעלו נעוצה בכך שלמוסיקה של מוצרט יש דפוס ייחודי של מקצבים וקווים מלודיים המשפיעים על הפעילות החשמלית במוח.

      הגילוי הסקוטי במחקר לעיל נושא בחובו גם יתרונות כלכליים. הוא יוכל לשמש תחליף פשוט לטיפול בילדים שחלקם אינם מגיבים לטיפולים היקרים הקיימים בשוק שמאמירים לעיתים לעלות של עשרות אלפי דולרים בשנה ופתרונות אגרסיביים יותר כמו הליך כירורגי שבמסגרתו מסירים את המוקד האפילפטי במוח או טיפול באמצעות דיאטה קטוגנית - דיאטה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות, שמדמה מצב של צום. כמו בתרופות גם לדיאטה יש תופעות לוואי ולכן נדרש מעקב צמוד של רופא ודיאטנית.

      לא רק לחולי אפילפסיה

      אבל גם אם מוסיקה קלאסית אינה כוס השוקו של ילדכם אפשר לסמוך על כך שהאזנה ליצירות שונות (כן, גם סטטיק ובנאל) ונגינה יפתחו אצל ילדים יכולות קוגניטיביות, כגון יכולות מילוליות ויכולת הסקת מסקנות. מחקרים הוכיחו שילידם שעברו הכשרה במוסיקה מראים באופן עקבי שהם טובים יותר בתחומים הקשורים למוסיקה: מיומנות מוטורית עדינה ותפיסת קצב. וכן על השפעות רחוקות יותר כמו הרחבת אוצר המילים והצלחה במבחני ידע כלליים.

      אבא ובן מאזינים למוזיקה (ShutterStock)
      לא רק לחולי אפילפסיה. אבא ובן מקשיבים למוזיקה (צילום: shutterstock(

      מוזיקה יעילה לא רק לילדים. מחקרים הוכיחו שהאזנה למוזיקה יכולה לסייע לשמור על המוח צעיר ולהביא ליצירת כימיקלים מסוימים. יותר יותר מטפלים ממליצים להשמיע צלילי מיתר לחולי אלצהיימר שיביאו לבלימת ההידרדרות הקוגניטיבית. היא מגבירה את ההפרשה במוח של דופמין, חומר כימי המשמש כמוליך עצבי, כלומר מנהל את התקשורת בין תאים במוח. לדופמין חלק במנגנון העונג והמוטיבציה שלנו, והוא מופרש גם כשאנו אוכלים שוקולד או מסיימים ריצה טובה. והתועלת אולי הכי חיובית שלה היא יצירת קשרים ואמון בינינו לבין בני אדם אחרים מפני שמוסיקה גם מעודדת את יצירתו של ההורמון אוקסיקוטין, שמפורש לגוף שאנחנו הולכים להופעה או למסיבה.