וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יאללה, כפיים: כך מוזיקה משפיעה לכם על מוח

1.1.2017 / 7:29

חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין איך מוזיקה משפיעה על המוח שלנו, ויש להם גם כמה תשובות. אז לאיזה שיר הכי כדאי להקשיב כדי להירגע, והאם באמת כדאי לשמוע מוזיקה בזמן שעובדים?

קולדפליי בהופעה. Roberto Pfeil, AP
פרץ דופמין בהופעה של קולדפליי/AP, Roberto Pfeil

עבור רבים מאיתנו, מוזיקה משחקת תפקיד משמעותי בחיים, ואנחנו לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיה: אנו מאזינים לה בנסיעות, עובדים עם מוזיקה ברקע ורבים מאיתנו מבלים בין היתר בהופעות ובמסיבות.

מדענים מנסים זה שנים להתחקות אחר ההשפעות של מוזיקה על הגוף והנפש שלנו, החל ממצב הרוח ועד להישגים בלימודים, ושאלות חדשות על היחסים בין מוזיקה למוח ולנפש שלנו ממשיכות לצוץ, כמו למשל לאיזה שיר הכי כדאי להקשיב כדי להירגע, או האם באמת כדאי לשמוע מוזיקה בזמן שעובדים? הנה כמה תשובות.

עוד בנושא:
לא רק בלוז: מוזיקה עצובה מעודדת אותנו
הצלילים שמסייעים להתפתחות המוח של פגים
מוזיקה לרפואה: כך מצליחים צלילים לרפא את הנפש

איך משפיעה המוזיקה על המוח?

אחת הדרכים שבהן מוזיקה משפיעה על תפקוד המוח שלנו היא על ידי ייצור של כימיקלים מסוימים. למשל, נמצא כי מוזיקה מגבירה את ההפרשה במוח של דופמין, חומר כימי המשמש כמוליך עצבי, כלומר מנהל את התקשורת בין תאים במוח. לדופמין חלק במנגנון העונג והמוטיבציה שלנו, והוא מופרש גם כשאנו אוכלים שוקולד או מסיימים ריצה טובה.

המוזיקה גם מעודדת את יצירתו של ההורמון אוקסיקוטין, התורם ליצירת קשרים ואמון בינינו לבין בני אדם אחרים, וכך ניתן להסביר את התחושה המיוחדת שלנו כשאנו הולכים להופעה או למסיבה.

מוח אנושי. ShutterStock
מוזיקה מפעילה כמעט את כל חלקי המוח/ShutterStock

עם התפתחותם של אמצעים מתקדמים להדמיות של המוח, בשנות התשעים של המאה ה-20, התגלה כי הקשבה למוזיקה מעוררת ומפעילה חלקים רבים במוח, ולא רק את קליפת השמע (audio cortex) שתפקידה לעבד צלילים. כלומר, הקשבה למוזיקה ונגינה מפעילות כמעט את כל המוח שלנו.

מוזיקה מפעילה, בין היתר, את כפיס המוח, המחבר את האונות השמאלית והימנית במוח, הקליפה המוטורית, האחראית על תנועה כגון ריקוד או רקיעה ברגליים, קליפת המוח הקדם מצחית, האחראית על יצירתן של ציפיות, גרעין האקומבנס והאמיגדלה, שאחראים לתגובות הרגשיות שלנו לאחר שמיעת מוזיקה, ההיפוקמפוס, שמאחסן את הזיכרונות ממוזיקה ומחוויות מוזיקליות ועוד.

במקום כדורים, שירים: מוזיקה וחרדה

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל במונרטיאול פרסמו ב-2013 סקירה של מעל 400 מחקרים בנושא מוזיקה והשפעותיה בכתב העת Trends in Cognitive Sciences. באחד המחקרים נבחנה השאלה האם מוזיקה מפחיתה חרדה. החוקרים ביצעו ניסוי שבו חילקו מטופלים שעמדו לעבור ניתוח, סיטואציה מלחיצה ללא ספק, לשתי קבוצות. לקבוצה אחת הושמעה מוזיקה לפני הכניסה לניתוח, ולקבוצה אחרת ניתנו כדורים המפחיתים חרדה. המדענים בחנו הן את האופן שבו המטופלים דירגו את רמת החרדה שלהם לפני ואחרי הטיפול, והן את שיעורו של הורמון הסטרס קורטיזול בגופם.

הם גילו כי שיעורי הקורטיזול ורמות החרדה שדיווחו עליהם המטופלים שהקשיבו למוזיקה היו נמוכות מאשר של אלה שלקחו את התרופות. "ההבטחה המגולמת כאן גדולה מאחר ומוזיקה פחות יקרה מן הסתם מתרופות, אינה עשויה לפגוע בגוף ואינה נושאת עמה תופעות לוואי", כתבו בסקירתם.

אז לאיזה מוזיקה עדיף להקשיב כדי להוריד את מפלס החרדה? נוירולוגים מבריטניה מצאו כי שיר אמביינט שנקרא Weightless הוריד בתוך שמונה דקות את מפלס החרדה הכללית בקרב נבדקים ב-65 אחוזים, והתבטא בירידה של 35 אחוזים במדדים הפיזיולוגיים המודדים לחץ בזמן מנוחה כגון קצב לב, לחץ הדם וקצב הנשימה.

מתברר שיוצרי השיר תכננו ליצור את השיר מרגיע ככל הניתן וארגנו את ההרמוניות, המקצבים והבסים ביחד עם מומחים באופן המיועד להפחית את קצב הלב, לחץ הדם ושיעור הקורטיזול.

"השיר היה כל כך אפקטיבי, שחלק מהמשתתפים במחקר נעשו ישנוניים וייעצתי להם לא לנהוג תוך שהם מקשיבים לשיר, כי זה עשוי להיות מסוכן", אמר ד"ר דניאל לואיס הודג'סון מ-Mindlab בהודעה לעיתונות. מלבד השיר הזוכה בתואר המרגיע ביותר, מופיעים ברשימת עשרת השירים המרגיעים אמנים עכשוויים כמו אדל וקולדפליי, יחד עם מאסטרים מהעבר כמו מוצרט.

רוצים להאזין לפלייליסט המרגיע הזה? אתם מוזמנים לעשות זאת כאן.

מפתחת את המוח, הורסת את הריכוז

מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה והנוירולוגיה הראו כי אימון מוזיקלי מפתח אצל ילדים יכולות קוגניטיביות ,כגון יכולות מילוליות ויכולת הסקת מסקנות. ומוזיקה יעילה לא רק לילדים. מחקר אחר הראה כי אצל אנשים מבוגרים, האזנה למוזיקה יכולה לסייע לשמור על המוח צעיר. למעשה, יותר יותר טיפולים בחולי אלצהיימר מורכבים מהשמעת מוזיקה, תוך בלימת ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקר נוסף, למשל, מצא כיצד שירי ארץ ישראל הטובה והישנה סייעו לחולי אלצהיימר.

תינוק עם אוזניות. ShutterStock
אימון מוזיקלי מפתח אצל ילדים יכולות קוגניטיביות/ShutterStock

למרות כל היתרונות, מוזיקה יכולה להשפיע עלינו לשלילה, בעיקר בזמן שאנו מנסים להתרכז במטלות אחרות הדורשות להפעיל את יכולותינו השכליות, כמו עבודה או לימודים.

אחד המחקרים המוקדמים בנושא בחן את השפעתה של המוזיקה בקרב עובדי פס ייצור במפעל וטען כי היא משפרת את יצרנותם ושומרת עליהם ערניים. עם זאת, המאמר הזה זכה לביקורת מאחר והנבדקים עסקו בעבודה פיזית החוזרת על עצמה ולא דרשה יכולות קוגניטיביות. מבקרי המחקר טענו כי ניתן לייחס את העלייה ביצרנות בכך שהמוזיקה הפיגה מהשעמום שלהם.

מחקרים יותר מורכבים הדגימו כי עבור רוב המטלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי, המוזיקה פוגמת ביעילות, וכי עדיף לעבוד כאשר יש דממה ברקע. מחקר משנות ה-80 הראה כי נבדקים שהקשיבו למוזיקה קצבית שאהבו תפקדו פחות טוב כשנדרשו לספור לאחור מאשר אלה שלא הקשיבו למוזיקה. מאמר שפורסם לאחרונה הראה כי השילוב של מוזיקה ודיבור ברקע, בהשוואה לרעש לבן, גרם לנבדקים להיות יותר עצבניים ופגע בתוצאותיהם במבחני זיכרון ומתמטיקה.

סטודנט קורא ספר עם אוזניות. ShutterStock
אם אתם חייבים להתרכז, ותרו על המוזיקה/ShutterStock

מדוע מוזיקה גורמת ביכולת להתרכז? לפי דניאל לוויטין, שחיבר ספר פופולרי בשנת 2006 בשם "This is your brain on music: science of a human obsession". ככל שהמוזיקה תופסת אותנו יותר, במיוחד שירים עם מילים, נפגמת יכולתנו להתרכז במטלות מילוליות. לא רק מילים, אלא גם שינוי תכוף במקצבים פוגע ביעילות שלנו. עבור רבים מאיתנו קשה לחלק את תשומת הלב בעת ובעונה אחת למספר דברים, ומילות השיר יכולות להסיט את תשומת לבנו בקלות.

מחקרים נוספים מצאו כי השפעת מוזיקה על הריכוז עשויה להיות שלילית יותר על אנשים מבוגרים יותר, כמו גם על אנשים מופנמים. ניסוי אחד נתן לאנשים שהגדירו עצמם כמופנמים ומוחצנים לשמוע את השיר "New Sensation" של אינקסס, וביקשו מהם לזכור תמונות ולקרוא פסקה. תוצאותיהם של המופנמים היו פחות טובות משל המוחצנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully