פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מוזיקה לרפואה: כך מצליחים צלילים לרפא את הנפש

      פרויקט ראשון מסוגו בישראל שנערך במרכז הרפואי מאיר יצר סדרת קונצרטים ייחודית למטופלים, בעקבות ההבנה של הכוח שיש למוסיקה על הבריאות הנפשית, גם בשלב הטרום לידה

      קונצרטים בבית החולים מאיר (יח"צ , איקי פוטו דינו, יח"צ)
      קונצרט בבית החולים מאיר (צילום: איקי פוטו דינו)

      מוזיקה אומנם לא נחשבת לתרופה, אבל ההשפעה המיטיבה שלה על נפש האדם ועל בריאותו הוכחה פעמים רבות. זו אחת הסיבות שהביאו לקיומו של הפרויקט "מוזיקה לרפואה" - סדרת קונצרטים קלאסיים לחולים המאושפזים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

      "המרכז הרפואי משקיע מאמצים רבים בהיבטים המקצועיים של הטיפול הרפואי והחליט לקחת את הקשר הידוע בין מוזיקה להחלמה ולרפואה צעד אחד קדימה ולדאוג לפן נוסף וחשוב בבריאותם של הבאים בשעריו", אמר ד"ר איתן וירטהיים, מנהל המרכז הרפואי מאיר שיזם את הפרויקט בשיתוף עמותת הידידים של המרכז. "מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין מוזיקה ליכולות הריפוי שלה ולכן היה זה מתבקש להפגיש בין העולמות הללו", הסביר.

      במקביל להופעות חיות בסגנונות מוזיקליים שונים, המאפשרים למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי הצוות, להתנתק ולו לרגע מהיומיום וליהנות מהמוזיקה , שודרו הקונצרטים בשידור ישיר למיטות המאושפזים בטלוויזיות שבחדריהם. המיזם שילב אמנים ומוזיקאים מגוונים ומהגדולים בישראל, ולקחו בו חלק, זמרת הסופרן דניאלה לוגסי, לאוניד פטשקה, מירה עווד, קרן הדר, ניצה שאול, שלמה גרוניך והמאסטרו גיל שוחט.

      קונצרטים בבית החולים מאיר (יח"צ , איקי פוטו דינו, יח"צ)
      הקונצרטים משודרים גם בחדרי המאושפזים (צילום: איקי פוטו דינו)

      התרופה הכי טובה, גם לילדים

      בפרויקט המיוחד לקחה חלק גם מחלקת הילדים בבית החולים. "כבר בתקופת ההיריון נמצא כי העובר מגיב לקצבים, לפעימות הלב ולנשימות האם", מסביר פרופ' עוזיאל מהמרכז הרפואי מאיר, מנהל יחידת אשפוז יום ילדים, מנהל היחידה לראומטלוגיה ילדים ונגן סקסופון בעצמו. "כשהמוזיקה מלודית ומעודנת היא מורידה את רמת המתח והלחץ, מרגיעה ומפחיתה את מדדי קצב הלב ולחץ הדם".

      קונצרטים בבית החולים מאיר (יח"צ , איקי פוטו דינו, יח"צ)
      המוזיקה עוברת מהאם לילד (צילום: איקי פוטו דינו)

      לדבריו, גם אצל חולי לב שהאזינו למוזיקה נמצאו קצב לב ונשימות נמוכים יותר, זרימת חמצן גבוהה יותר לשריר הלב והפחתה ברמת הכאב והחרדה. המוזיקה למעשה ממתנת מצבי רוח הקשורים לכאב וחרדה ומשרה רגיעה על ידי הפרשת אנדורפינים, והפחתה של הפרשת קורטיזול שהוא הורמון הסטרס. "זה כמו לקחת מעין תרופה לשיכוך כאב דרך האוזניים", הוא מסביר.

      ההשפעה המיטיבה של שירה על פגים

      גם בפגייה במרכז הרפואי מאיר, מאמינים במוזיקה כנדבך נוסף בגישה ההוליסטית הטיפולית ואף ניסחו הנחיות להטמעת טיפול במוזיקה בקרב פגים המיושמות במקומות נוספים בעולם. בשנים האחרונות נערכו בפגייה מספר מחקרים בנושא השפעתה של המוזיקה על הפגים, ובאחד המחקרים אף נמצאה השפעה טובה יותר של שירה חיה על הפגים לעומת שירה מוקלטת. במחקר נוסף נמצא כי שירת אם בתנוחת "קנגרו" (עור לעור) העצימה את המערכת הפרה-סימפטתית המופעלת בעת רגיעה וחיונית לפגים, שכן היא מאפשרת תהליכי למידה וקליטה שחשובים במקרים הללו.

      על אף הקשיים והכאבים שחווים רבים מהמטופלים במחלקות השונות, הפרויקט המיוחד, מצליח להשכיח מהם פעמים רבות את צרות היומיום. "הגענו די סקפטיים, כי אורי נמנה בכלל עם אוהבי הז'אנר המזרחי" מספרת אמא של אורי, מנפגעי "הרמדיה הצמחית" ששהה במחלקת ילדים. "אורי ישב בשורה אחרונה למעלה וגיל שוחט התחיל לספר על מוצרט. הפסנתר החל להתנגן ואורי היה מרותק לכיסאו ונהנה מכל רגע. שאלתי אותו אם הוא רוצה לחזור לחדרו והוא סירב בתוקף ואמר 'לא אמא, אני אוהב'".