הצלילים שמסייעים להתפתחות המוח של פגים

פגות הינו מצב רפואי די נפוץ בארץ ובעולם, והוא כולל בתוכו כל תינוק אשר נולד מוקדם מדי, כלומר לפני השבוע ה-37 של ההיריון (היריון מלא אורך 40 שבועות). תינוקות שנולדו בטרם עת נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאותיות שונות, מכיוון שהם יוצאים לאוויר העולם לפני שכל מערכות גופם מפותחות.

אחת המערכות שעלולות להיפגע כתוצאה מלידה מוקדמת היא מערכת השמיעה, ככל הנראה בשל שילוב של חוסר בשלות של מערכת החישה ושל מערכת העצבים המרכזית, כמו האזורים שאחראיים על עיבוד צלילים. מחקר חדשני ויוצא דופן בחן כיצד סביבה דמוית רחם וחשיפה לקולות הלב ולקולה של האם יכולים לתקן את החסר הזה ולתרום להתפתחות מוחם של פגים.

לפי מה שידוע כיום, עובר מתחיל לשמוע סביב השבוע ה-24 להיריון, השלב שבו נוצרים קשרים עצביים בין אזורי השמע באוזן לבין האזור בקליפת המוח שאחראי על עיבוד צלילים. יחד עם זאת, השמיעה אינה מושלמת מיד, ובשלבים הראשונים העובר יכול לעבד בעיקר צלילים בתדרים נמוכים כמו פעימות הלב של האם אשר עוברות באמצעות גלי קול דרך הנוזל שעוטף את העובר, וגם את קולה של האם. צלילים בעלי תדר גבוה שמגיעים מחוץ לגוף ברובם אינם מגיעים לעובר.

נושא השמיעה ברחם נחקר רבות בשנים האחרונות והממצאים היו מרתקים. ב-1988 גילו חוקרים שתינוקות מזהים את שיר הנושא מאופרת הסבון האהובה על אמם. מחקרים מאוחרים יותר הרחיבו על הרעיון של למידה עוברית, והצביעו על כך שתינוקות מכירים צלילים של שפת האם של הוריהם. אחד המחקרים הדגים כי תינוקות אמריקאיים הגיבו בזרות לצלילים מהשפה השוודית לעומת לצלילים מאנגלית, ואילו תינוקות שוודים הראו תגובה דומה כאשר הושמעו להם צלילים מהשפה האנגלית.

בשנת 2013 צוות חוקרים מאוניברסיטת אורגון נתן לנשים בהיריון מכשירי הקלטה כדי להקליט מילים מומצאות כמו "טאטא" במהלך הטרימסטר השלישי להיריונן. לעיתים ביקשו החוקרים מהאימהות לשנות חלק מההברות במילים המומצאות. בבדיקות שבוצעו לאחר הלידה התגלה כי מוחם של התינוקות הכיר במילה המומצאת וגם בגירסאות השונות שלה, בניגוד לתינוקות מקבוצת הביקורת שלא נחשפו למילים הללו במהלך ההיריון.

חוקרי שפה מאמינים שחשיפה מוקדמת לצליל הדיבור, למנגינה ולמקצב שלו, גם כאשר מדובר בהברות בלבד, הן צעד חשוב ומרכזי בשלבים המוקדמים של רכישת שפה, צעד שמתחיל עוד בתוך הרחם. ואולם, תינוקות שמבלים את השבועות ואף את חודשי חייהם הראשונים בפגיה אינם נהנים מהסביבה השקטה והעוטפת של הרחם וגם אינם שומעים את פעימות הלב והקול של האם כמו תינוקות רגילים. גם אם מתאפשר לאמהות להחזיק את הפג לפרקי זמן קצרים, לרוב השהייה של הפג מחוץ לסביבה המבוקרת של האינקובטור היא קצרה.

מחקרים קודמים הראו שהפחתת רמות הרעש בתדר גבוה ביחידת טיפול נמרץ יילודים מקלה מאוד על הפגים, ואולם למרות ריבוי הידע בנושא לא הרבה מחקרים ניסו באופן פעיל לדמות סביבה שדומה לסביבה הטבעית שבתוך הרחם.

כעת, חוקרים מבית החולים Brigham and Women בבוסטון, בית החולים של אוניברסיטת הרווארד, בחנו אם הצלילים שהעובר היה אמור לשמוע ברחם יכולים להשפיע בצורה חיובית על פגים. המחקר בראשות ד"ר אמיר להב, כלל 40 תינוקות שנולדו פגים. החוקרים ביקשו ממחצית מהאמהות לשיר ולקרוא שיר ילדים וטקסט נוסף באולפן הקלטות ולהקליט את פעימות הלב שלהן באמצעות סטטוסקופ מחובר למיקרופון. המדענים ניקו את הצלילים בתדרים גבוהים והשמיעו את ההקלטות לפגים במקבצים בני 45 דקות למשך 3 שעות ביום במשך שלושה שבועות של ניסוי. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי שמקבלים הפגים בבית החולים. לאחר כחודש השוו החוקרים את תמונות האולטרסאונד של מוחם של הפגים משתי הקבוצות.

אצל תינוקות שנחשפו לקולות האמהות שלהם נמצא כי האזור שאחראי על השמיעה בקליפת המוח היה עבה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת. למרות שההתפתחות הזאת לכשעצמה אינה מוכיחה שום דבר על התפתחות התינוקות בהמשך חייהם, החוקרים טוענים כי בהתבסס על הידע שלהם ממחקרים גדולים אחרים, במקרה הזה – יותר גדול הוא יותר טוב.

החדשות הטובות הן העובדה שהחוקרים מצאו הבדלים במבנה המוח לאחר סך הכל 30 ימים של התערבות, ממצא שמחזק את התאוריות הקיימות על התפתחות המוח בפגים ומדגים כיצד התערבות פשוטה יחסית יכולה לקרב את הפגים למצבם של התינוקות שנולדו בזמן. למרות זאת, עדיין מדובר במחקר בקנה מידה קטן יחסית והוא נותן מענה רק לבעיה אחת.