פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הילדים שלנו צריכים שיעורי בית כדי ללמוד? טור מומחה

      משרד החינוך המליץ השבוע לראשונה להפסיק לתת שיעורי בית לילדים, ולהפסיק להעניש ילדים שלא מכינים אותם. איך זה עתיד להשפיע עליהם? פרופ' אליעזר יריב על היתרונות הרבים של אחרי צהריים פנויים

      ילד עושה שיעורי בית (ShutterStock)
      שיעורי בית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי. ילד מכין שיעורי בית (אילוסטרציה: shutterstock)

      משרד החינוך המליץ השבוע להפסיק לתת שיעורי בית לילדים, ואם אתם שואלים אותי - מדובר בהחלטה אמיצה. מאוד.

      שיעורי בית מהווים מושא למחקר כבר שנים רבות, וניתוח מעמיק של הממצאים מצביע על כך שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי, תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. החלטת משרד החינוך להכיר בממצאים האלה ולהציע לבתי הספר היסודיים שלא להטיל שיעורי בית על התלמידים היא צעד נכון. הנכונות לשנות את אחת השיטות הכי מזוהות עם לימודים בבית הספר ראויה לשבח, מהלך שבוודאי יזכה לקולות רבים של התנגדות מכל הכיוונים.

      איך אני יודע? לפני כמה שנים ערכנו מחקר במכללת גורדון ושאלנו בין היתר האם ניתן לקיים בית ספר ללא שיעורי בית. התברר שרוב התלמידים שללו את הרעיון בנימוק שאיכות הלמידה תיפגע והם ישכחו את החומר. היו גם כמה ילדים שהביעו חשש שלא ידעו מה לעשות בזמן הפנוי.

      עוד בנושא:
      איך מכינים את הילד לכיתה א'? מחנכת עונה
      הורים, עודדו את הילדים שלכם לא לדעת הכל
      איך שומרים על גבולות בחופש הגדול?


      גם הורים מתנגדים כנראה לביטול שיעורי הבית. עמית שלי הצליח לשכנע לפני שנים רבות צוות בית-ספר יסודי להפסיק את מתן שיעורי הבית לכיתות א' עד ג'. הניסוי התנהל בהצלחה וקצב התקדמות התלמידים היה טוב, אבל כעבור שלוש שנים, ההורים החלו להתלונן על כך שילדיהם נותרו חסרי תעסוקה בשעות הפנאי. מנהלת בית הספר הבינה את הרמז והשיבה את הסדר הישן על כנו.

      מה נעשה עם כל הזמן הפנוי הזה?

      מרבית המקצועות שנלמדים בבית הספר היסודי אינם מחייבים תרגול, אבל כדי ללמוד לקרוא, לכתוב, לחשב וגם לדעת שפה זרה נחוץ לתרגל. אולי אין צורך לחייב תלמידים למלא חוברות עבודה משעממות, וההנחיה של המשרד לעודד קריאה ופעילות חווייתית היא בהחלט במקומה. אבל אני חושש שביטול הפעולה הלימודית הנפוצה הזו, שלרוב זכתה ליחס שטחי ומזלזל, לא תוחלף בפעילויות אחרות שמעודדות חשיבה, יצירה, פעילות גופנית, משחק ויצירת קשרים חברתיים. וזו כבר אחריות של ההורים.

      ילד מכין שיעורי בית (ShutterStock)
      לימוד חווייתי יעיל הרבה יותר. ילד משועמם (אילוסטרציה: shutterstock)

      משרד החינוך ממליץ על תרגול של 10 דקות בלבד. זו המלצה שנועדה לצאת ידי חובה ונזקה עלול להיות גדול מתועלתה. אם ילדים זקוקים לתרגול נוסף כדי להגיע להבנה ושליטה אז הזמן שהמשרד מציע קצר מדי. אבל אם הילדים שולטים היטב, גם 10 הדקות האלה מיותרות. לכן, במקום לקנות 'חולצה של מידה אחת' מוטב שמורים יתפרו לכל ילד חולצה לפי מידותיו - ישוחחו עם כל תלמיד ותלמידה על התקדמותם ויחליטו ביחד מה נחוץ עבורם.

      הכנת שיעורים?

      ההחלטה של המשרד לשלול כל ענישה על אי-הכנת שיעורי בית היא במקומה. מורים רבים (וגם הורים) השתמשו בתרגול שהם נתנו לשם השגת שליטה ופיקוח. תלמידה בכיתה ג' סיפרה לנו: "המורה רושמת ביומן ומענישה את מי שלא מכין שיעורי בית. רישום שלוש פעמים ביומן זה מכתב להורים ושש פעמים הזמנה שלהם לפגישה. אם היא רושמת אותך שלוש פעמים יורד לך ציון בהתנהגות בתעודה, נגיד מ"טוב מאוד" ל"טוב", ואם חודש יש התנהגות טובה, אז מורידים לך הרשמה אחת".

      אני מקווה שכעת, עם הפטור שהמורים והתלמידים קיבלו, שדה הקרב הזה יעלם (או לפחות יצטמצם). אבל הצורך לתרגל את החומר הנלמד ימשיך להתקיים, בכיתה ומחוצה לה. מורים יצטרכו לשנות את דפוסי ניהול הכיתה וניווט השיעור כך שהזמן שיתפנה מהטלת משימות ובדיקתם ינוצל לשיפור הקשר והתקשורת עם תלמידים. כך המורים ילמדו כיצד התלמידים לומדים, כך הם יצליחו לכוון יותר במדויק את ההוראה שלהם.

      פרופ' אליעזר יריב הוא מרצה בכיר במכללת גורדון לחינוך ומחבר הספר "ניהול כיתה" בהוצאת מכון מופ"ת