פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין קשר בין קרינה סלולרית וסרטן - קובע המחקר הגדול ביותר עד כה

      מספר מחקרי עבר כבר הסיקו שלא נמצא קשר בין קרינה אלקטרומגנטית וסרטן המוח, ועדיין לא מעט אנשים מתייחסים בחשדות לגלים הבלתי נראים שנפלטים מהסלולרי והמיקרוגל שלהם. אולי המחקר הזה יעזור

      אין קשר בין קרינה סלולרית וסרטן - קובע המחקר הגדול ביותר עד כה
      עריכה ובימוי: הילה קובו; תחקיר: עומר שליט; עיצוב גרפי: אביחי ברוך; עריכת וידאו: ניר חן; הפקה: תום רוכלין; צילום: רויטרס

      מקרינה סלולרית ועד לזאת שנפלטת מהמיקרוגל שלכם, העולם המודרני מוצף בקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים (EMF). אנשים רבים מטפחים חשדנות כלפי הקרינה הזאת, אבל מחקר אפידמיולוגי דווקא לא מצא אף הוכחה לכך שגידולים סרטניים במוח נגרמים עקב חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. המחקר, שנערך במכון לבריאות גלובלית בברצלונה הוא האנליזה המפורטת ביותר עד כה על הקשר שבין קרינה לא מייננת וסרטן המוח.

      קרינה אלקטרומגנטית כוללת את גלי האור שנפלטים מכל דבר החל מנורה ביתית וכלה בשמש עצמה. העיניים שלנו בדרך כלל מגיבות לגלי אור בתדרים שבין 430-770 טרה-הרץ. אור אולטרה-סגול שנמצא בקצה העליון של הטווח הזה נמצא כמזיק לדנ"א והוא מגדיל את הסיכון לסרטן העור. גלים בעלי אנרגיה גבוהה יותר כמו קרני רנטגן וקרני גמא הם גורמי סיכון חמורים יותר אפילו.

      עוד בנושא:
      האם זה באמת מסוכן לדבר בסלולרי בתוך מעלית?
      האם גלאים בשדות תעופה מסוכנים לבריאות?

      אישה מודאגת מביטה במסך הסמארטפון שלה (ShutterStock)
      הרבה אנשים ממשיכים להתייחס לסלולרי בחשדנות (אילוסטרציה: shutterstock)

      אבל בשנים האחרונות, עם התגברות נוכחותה של הטכנולוגיה בחיינו עלו חששות שגם חשיפה משמעותית לגלי אור עדינים יותר בטווחים של קילו-הרצים בודדים בלבד עשויה לחדור את הגוף ולגרום לבעיות בריאותיות, בהן גם סוג אגרסיבי במיוחד של סרטן מוח בשם גליאובלסטומה.

      ארגון הבריאות העולמי הלך על בטוח

      לפני שבע שנים הזרוע הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי ביצעה הערכה של המחקרים בנושא והגיעה למסקנה שיש בסיס מחקרי שמצדיק את סיווג הקרינה האלקטרומגנטית כגורם מסרטן אפשרי. עם זאת, אין משמעות הסיווג הזה שישנן ראיות לקשר משמעותי בין הקרינה הזאת ובין סרטן. למעשה, אין הרבה ראיות כאלה כלל. אבל משום שמדובר בקרינה שכולנו חשופים אליה בקנה מידה עצום, בארגון הבריאות העולמי החליטו שעדיף במקרה הזה ללכת על בטוח.

      הבעיה היא שגידולים סרטניים במוח הם לא מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר מלכתחילה (וטוב שכך). וגם האפשרות לאמוד במדוייק את מידת החשיפה של אדם שנתון לקרינה אלקטרומגנטית במהלך כל ימי חייו גם היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. כך שמבחינה מדעית-מחקרית קשה מאוד לקשור בין הקרינה הזאת וסרטן בצורה חד משמעית.

      מיקרוגל (ShutterStock)
      לא נמצאו שום הוכחות לקשר בין החשיפה לקרינה ממכשירים טכנולוגיים. מיקרוגל (אילוסטרציה: shutterstock)

      לטובת המחקר הנוכחי, החוקרים צללו לעומק הנתונים של הספרות המקצועית הקיימת בנושא כדי לנסות ולגבש מטריצה שתוכל לאמוד את הקרינה שאליה נחשפו משתתפי המחקרים בבתיהם ובמקום עבודתם. הם השתמשו במטריצת מקור החשיפה שגיבשו כדי למיין מחדש נתונים ממחקר INTERPHONE שניתח את הקשר בין גידולים סרטניים במוח ושימוש בטלפונים סלולריים, החוקרים השוו כ-4,000 מקרים של גליאומה ומנינגיומה לכ-5,000 מקרים מקבוצת ביקורת.

      האנשים שהשתתפו במחקר הגיעו מ-7 ארצות מקור ועסקו במגוון רחב של משלחי יד, בהם גם מקצועות עם חשיפה גבוהה לקרינה אלקטרומגנטית כמו תחום הרפואה האבחנתית, תקשורת והנדסת רדארים. כמות האנשים שהאנליזה הנוכחית כללה ורמת הירידה לפרטים היא חסרת תקדים ביחס לכל מה שנעשה עד היום בתחום מחקר החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית.

      "זהו המחקר הגדול ביותר אי פעם בנושא של גידולי מוח וחשיפה תעסוקתית לקרינה אלקטרומגנטית", הצהירה אליזבת' קארדיס, החוקרת שהובילה אותו.

      רופאה מביטה בסריקות מוח (ShutterStock)
      מבחינה מדעית קשה מאוד לקשר בין קרינה וסרטן במוח. רופאה מביטה בסריקות מוח (אילוסטרציה: shutterstock)

      לאחר שהחוקרים סיימו לעבד את כל הנתונים והסטטיסטיקות הם הגיעו למסקנה שלא נמצאה קורלציה בין חשיפת הראש לכמויות משמעותיות של קרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים ובין הופעת הסוגים העיקריים של גידולים סרטניים במוח.

      אבל למרבה הצער, כנראה שזה עוד לא סוף הסיפור הזה.

      למרות היקפה הנרחב של האנליזה, רק עשרה אחוזים מהמשתתפים שנכללו בנתוניה חווה חשיפה גבוהה לקרינה אלקטרומגנטית בטווח תדרים גבוה ורק אחוז אחד מהמשתתפים נחשף לרמות גבוהות של קרינה מתווכת. במילים אחרות, לא היו מספיק משתתפים שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים הללו כדי ליצור מגוון סטטיסטי גדול מספיק, ולמרות יעילותה של המטריצה שפיתחו החוקרים היא עדיין הסתמכה על הערכות שייתכן שנתנו אומדן חסר בכל הנוגע לאומדן הסיכון הסופי.

      השורה התחתונה: אפשר להמשיך כרגיל, בינתיים

      בנוסף, היו סימנים קלים למגמת סיכון בקרב קבוצה מצומצמת של נבדקים שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים במהלך העשור האחרון. "אף על פי שלא הצלחנו למצוא קשר בין הקרינה לסרטן, העובדה שמצאנו אינדיקציה לסיכון מוגבר בקרב הקבוצה עם החשיפה הכי טרייה לקרינת EMF דורשת בדיקה נוספת", אמר חוויאר וילה, אחד החוקרים.

      אם מסתכלים במבט רחב על תוצאות האנליזה, נראה שאין לנו סיבה אמיתית לדאגה נכון לעכשיו. עם זאת, יש להקדיש משאבים ומאמצים לפיתוח כלים חדים ומדוייקים יותר שיוכלו להעריך סיכונים תיאורטיים. עבור רובנו, השורה התחתונה היא שאנחנו יכולים להמשיך להתנהל כרגיל בחיינו. יש עוד מה לחקור בעניין הזה, אבל נראה לעת עתה הראש שלכם בטוח מפני הקרינה הבלתי נראית שמקיפה אותנו בחיים האולטרה-מודרניים האלה.