נושאים חמים

האם זה באמת מסוכן לדבר בסלולרי בתוך מעלית?

כמה פעמים שלחתם מבטי בוז לאנשים שדיברו בטלפון במעלית, או ניתקתם שיחה כי "אני בדיוק נכנס למעלית", מתוך מחשבה שזה מסרטן. ובכן - אתם יכולים להפסיק עם זה. צוות "מדע גדול בקטנה" מסביר למה

אילוסטרציה (ShutterStock)
איפה שהם רואים מעליות, אנחנו רואים כלוב פאראדיי (אילוסטרציה: shutterstock)

בלא מעט מעליות במדינה ובכלל מפוזרים שלטים האוסרים על שימוש במכשירים סלולריים בעת השהייה בהם. האם זה בגלל שלא מנומס לשוחח בקול רם במעלית? לא, הסיבה לכך היא סכנת חשיפה לקרינה. אז בואו נרגיע. כל זה נמצא תחת "לכאורה" אחד ענקי למדי. אמ;לק: כנראה שאין ממה לחשוש.

במעלית מתרחשת תופעה פיזיקלית בשם "כלוב פאראדיי". כלוב פאראדיי הוא כינוי למקום שהתנאים בו, כגון החומרים השונים וצורת הבנייה, יוצרים מצב שבו קרינה אלקטרומגנטית (פוטונים שנמצאים באורכי גל שונים, כגון אור או רדיו או מיקרוגל או קרינת רנטגן) לא יכולה להיכנס או לצאת מהחלל שבתוך הכלוב. דוגמאות אחרות לכלובי פאראדיי הם מכונית או מיקרוגל.

בקצרה, המצב בכלוב פאראדיי גורם לאיפוס השפעת השדות מסביב לכלוב, כך שבתוך הכלוב, למעשה, אין השפעה של שדות חשמליים.

הבעיה לכאורה נעוצה בלוגיקה של המכשיר הסלולרי. מכשיר סלולרי מתקשר דרך אנטנה חיצונית שמעבירה מידע ממכשיר א' למכשיר ב' - שולחים מידע לאנטנה, והאנטנה שולחת את המידע למכשיר ב'. קרינת אנטנות השידור לא מצליחה כמעט לחדור את המעלית והמכשיר משדר חזק יותר עקב כך. אבל, וכאן האבל החשוב. מדובר בקרינה בלתי מייננת. וגם כאן צריך להסביר משהו.

אז מה זה בכלל קרינה מייננת?

באופן כללי, קרינה אלקטרומגנטית מורכבת מפוטונים - חלקיקים חסרי מסה. והאינטראקציה בין פוטון לחומר תלויה באנרגיה שלו, שמגיעה בכמויות בדידות. אנרגיית פוטון תלויה (באופן יחסי) אך ורק בתדר שלו. מכאן נכנסים לשתי הגדרות חשובות - קרינה בלתי מייננת, ומייננת. קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאין לה יכולת ליצור שינוי כימי באטומים או במולקולות. במילים אחרות, קרינה בלתי מייננת לא משפיעה על ההרכב הכימי של חומרים אחרים.

אדם מחזיק סמארטפון בבית קפה (ShutterStock)
אפשר להפסיק לפחד מהטלפון (צילום: shutterstock)

קרינה מייננת, כמו חלקים מסוימים של קרינה אולטרה-סגולה (UV), קרני רנטגן, קרני אלפא, בטא (שתי האחרונות אינן קרינות אלקטרומגנטיות) וגאמא - יכולות בהחלט ליצור נזקים לרקמות אנושיות ברמה משתנה, כתלות בזמן החשיפה, בעוצמת החשיפה וכדומה. הנזק יכול להיות אפסי ויכול להיות גדול. כל עוד, כמובן, זו קרינה מייננת.

תחומי התדר הנמצאים בשימוש ברשתות סלולריות משתנים ממדינה למדינה וממפעיל למפעיל, ובימינו הם נעים בתחום שבין 700 ל-2,700 מגהרץ. רחוק מאוד בכמה סדרי גודל מתחומי הקרינה המייננת (פי כמה אלפים ויותר מזה).

תפסיקו לדבר בטלפון, אבל לא בגלל הקרינה

בקיצור, קרינה בלתי מייננת לא הודגמה כמסוכנת. נכון להיום, אחרי עשרות שנות מחקרים בנושא, קרינה בלתי מייננת לא הודגמה כמסוכנת ואין ראיה טובה וחזקה מספיק כדי להדאיג אותנו בדבר הסכנה שלה בתדרים ובהספקים בהם עובדים מכשירים סלולריים. הבעיה יכולה להיות עם חימום כמו במכשיר מיקרוגל, שבו החום הוא זה שעלול ליצור את הבעיה (אז אל תכניסו את האשכים שלכם למיקרוגל) - בעיה שלא קיימת בסלולר או נניח ב- WiFi.

אישה נכנסת למעלית (ShutterStock)
אין סיבה לדאגה (צילום: Shutterstock)

קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום, לא רק במכשיר סלולרי ולא רק במכשירים חשמליים. היא גם אור השמש, גלי הרדיו, כל חיווט החשמל שיש בכל בניין, ברחובות, ובעצם בכל מקום. את החיווט הזה, ברמות משתנות, יש לנו בערך מאה שנה. את הסלולריים, יש לנו שני עשורים. את ה WiFi, בערך עשור – לא מעט זמן בשביל מספיק מחקרים מדעיים בנושא.

יש לציין עם זאת, שמחקרים ספציפיים שבוחנים תנאי כלוב פאראדיי בעת שימוש בסלולריים לא נעשו בהרחבה, כך שעדיין לא בטוחים לחלוטין. אך מאחר ומדובר בקרינה בלתי מייננת, בחשיפה בדרך כלל קצרה מאוד – כנראה שאין סיבה לדאגה.

ובכל זאת, זה די לא נעים לדבר בקול רם בסלולרי במקום סגור עם עוד כמה אנשים איתך. וזו סיבה הרבה יותר טובה להפסיק עם המנהג הזה.

רוצים לקרוא עוד על קרינה? אתם יכולים לעשות את זה כאן וכאן.

אודי לם, יאיר אלחדד וצרי בריקנר, צוות "מדע גדול, בקטנה"