למה נסיעה במכונית גורמת לנו להירדם?

חייל שנרדם באוטובוס או ילד שמתנמנם במושב האחורי לאחר כמה דקות של נסיעה הם תרחישים נפוצים, אנחנו אפילו לא מקדישים לזה יותר מדי מחשבה ופשוט מקבלים זאת כעובדה שנסיעה במכונית עשויה לגרום לאנשים מסויימים להירדם. עם זאת, מחקר חדש מראה שיש דבר מה בעצם הנסיעה במכונית שיכול לגרום לכל אחד מאיתנו להרגיש מעט מנומנם, אפילו אם הוא לא עייף במיוחד.

הכל נעוץ בתנודות שנוצרות בזמן שהמכונית נמצאת בתנועה - אלה יכולות להתחיל תהליכי עייפות והרדמות בתוך 15 דקות. כך גילה המחקר שמגיע מאוניברסיטת RMIT באוסטרליה. ומדובר בממצא בעל חשיבות הן עבור יצרני המכוניות והן עבור מומחים לבטיחות בדרכים. החוקרים מעוניינים כעת להמשיך לחקור לעומק את התנודות המורגשות במושבי מכוניות ואשר מטילות על הנוסעים (וייתכן שגם על נהגים) תחושת נמנום מבלי שהם חשים בכך.

עוד בנושא:
כך הפקקים משפיעים על הבריאות שלכם
למה אנחנו סובלים מבחילות בנסיעה?
עייפים כל הזמן? אלה כל הסיבות האפשריות

"כשאתם עייפים, לא דרוש הרבה כדי שתתחילו להיות ישנוניים ולהירדם. אנחנו גילינו שהרעידות העדינות של מושב המכונית יכולות לגרום לגוף ולמוח להיכנס למצב ישנוני", אמר סטיבן רובינסון, אחד החוקרים. "המחקר שלנו מראה שתנודות קבועות בתדרים נמוכים - כמו אלה שאנחנו מרגישים בזמן נהיגה במכונית או משאית - מעודדות ומקדמות תהליכי הירדמות אפילו בקרב אנשים בריאים שישנו מספר מספק של שעות שינה", הוסיף.

רובינסון ועמיתיו חיברו 15 מתנדבים לסימולטור נהיגה שבו יכלו לשלוט בעוצמת ובתדירות התנודות. המתנדבים נבדקו פעמיים - פעם אחת ללא שהופעלו תנודות, ופעם שנייה בעת הפעלת תנודות בתדר נמוך של 4-7 הרץ. לאחר מכן, בדקו החוקרים את קצב הלב המשתנה (HRV) של הנבדקים לאורכם של שני הסשנים, שכל אחד מהם נמשך 60 דקות. HRV הוא אינדיקטור לישנוניות משום שהוא מעיד על שינויים שעושה מערכת העצבים המרכזית של הגוף כשהיא חשה בעייפות.

המוניטורים הראו שישנוניות מתחילה לתקוף את הנהגים בחלוף 15 דקות בלבד. בממוצע, אצל רוב הנסיינים נמדדה ישנוניות משמעותית לאחר חצי שעה של נהיגה מלווה בתנודות, ורמת הישנוניות של המתנדבים המשיכה לעלות ככל שזמן הניסוי התקדם.

החוקרים משערים שהמוח מסתנכרן עם הוויברציות וזה גורם לו להיכנס לשלב הראשוני של השינה. ייתכן שזו הסיבה שבנסיעות ארוכות המושב האחורי של הרכב הופך לקונצרט נחירות.

עייפות מהווה גורם תורם בחמישית מתאונות הדרכים הקטלניות ולכן ישנה חשיבות רבה להבנה של האופן שבו היא מתנהגת בנהיגה ובנסיעה. זו הסיבה שהחוקרים מעוניינים להרחיב כעת את מחקרם ולבצע אותו על מדגם גדול יותר של נסיינים ולבחון את השפעתן של תנודות בתדרים נוספים.

גם אם לא ניתן למנוע לחלוטין את האפקט המרדים, ייתכן שניתן יהיה לעשות שינויים בעיצוב כיסאות המכוניות באופן שיצמצם אותו. לפחות עד שמכוניות אוטונומיות יהפכו לדבר שבשגרה וכולנו נוכל לנמנם בכיף בזמן הנסיעה. החוקר רובינסון הוסיף כי "המחקר מצביע גם על כך שתנודות בתדרים מסויימים עשויות להיות בעלות השפעה הפוכה - כלומר, מעוררת. לכן, אנחנו רוצים לבדוק בעתיד מגוון רחב יותר של תנודות ותדרים ובתקווה לזהות 'ויברציות טובות' שמהנדסי רכב יוכלו לרתום לטובתם".