ביקור טראמפ: כך הפקקים וחסימות הכבישים ישפיעו על הגוף שלכם

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נחת בישראל וההתרגשות הקולקטיבית בשיאה. אולם בעבור הנהג הישראלי, לא מדובר בחדשות טובות במיוחד. חסימות הכבישים והפקקים האימתניים מושפעים רבות מהביקור הזה, מה שמשליך גם, איך לא, על בריאות הנהגים.

אם גם מבלים שעות ארוכות בפקקים, כדאי שתדעו שזה לא רק מגביר את מספר הקללות שתפלטו. מחקרים מצאו כי ההשפעה של הפקקים על הגוף והנפש רחבה משניתן לשער – מההשפעות הישירות של התסכול והכעס, דרך זיהום האוויר ועד לנזק המשני למערכות שונות בגוף.

עוד בנושא:
צאו מזה: 5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הסטרס
סים או אלכוהול - מה מעלה את הסיכון לתאונות דרכים?
עד כמה אתם סומכים על העיניים שלכם בזמן הנהיגה?

חוקרים מאוניברסיטת סאנשיין קוסט באוסטרליה מצאו כי לעצבנות על הכביש, או בשמה הבינלאומי והמוכר יותר Road Rage, יש השלכות רבות על הבריאות לטווח הארוך, שיכולות אפילו לקצר את החיים. לטובת המחקר הם נתנו לנבדקים להתנסות בסימולטור נהיגה שבו הם נתקלו בנהגים וירטואליים מסוגים שונים: עצבניים, מרחפים, אדישים, ורגועים. החוקרים גילו שבכביש יש מעין "אפקט דומינו": כאשר הנבדקים נתקלו בנהגים רגועים יותר, הנהיגה שלהם השתפרה, וגם לחץ הדם שלהם ירד.

מנגד, כמו שבטח ניחשתם, כשנהגו בסביבה של נהגים וירטואליים עצבניים יותר, ניכרה ההשפעה ההרסנית על הבריאות. קצב פעימות הלב עלה, כמו גם לחץ הדם ורף החרדה. החוקרים ציינו כי "כשנתקלו בנהגים אגרסיביים, הלחץ גרם לנבדקים לעשות טעויות בסיסיות בנהיגה, שגרמו להם לפספס פניות וכמעט לעשות תאונות". לדברי החוקרים, גם חסימות כבישים וסגירתם לשיפוצים השפיעו על הנהגים בצורה דומה, שפגמה בכישורי הנהיגה.

החוקרים ציינו כי ההשפעות של לחץ מסוג זה מלוות את הנהג עד שש שנים לאחר מכן. זאת מכיוון שהלחץ תורם לעלייה בלחץ הדם בטווח הארוך, מה שעלול ליצור מחלות לב וכלי דם. מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים אחרים עם מסקנות דומות, בהם מחקר שנערך ב-2012 וקבע כי ככל שאדם נמצא בדרכים יותר זמן, כך עולה הסיכוי שהוא יסבול מלחץ דם גבוה ומהשמנת יתר. בנוסף, קבעו חוקרים מאוניברסיטת MIT כי מצבים מעצבנים על הכביש כמו שפשוף של הרכב מגבירים את רמת הלחץ ממש כמו ספורט אתגרי.

בשנים האחרונות עולה המודעות לזיהום האוויר שיוצרים גלי הרכב שלנו. לכן חברות המכוניות נדרשות להציג את רמת זיהום האוויר בחומרים הפרסומיים ומשתדלות לייצר מכוניות שיזהמו כמה שפחות את הסביבה ואת האוויר. עם זאת, כלי רכב רבים שנמצאים על הכביש בארץ עדיין פולטים כמויות גבוהות של גזים רעילים, המעמידים את כל הנהגים שסביבם בסיכון בחשיפה ממושכת. בנוסף, אם אתם מוקפים באוטובוסים ובמשאיות – הבעיה אף מחמירה עוד יותר.

הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית קבעה כי אם אנחנו מעבירים שעתיים בנסיעה, זיהום האוויר מכלי הרכב שסביבנו גורם לכך שאנחנו שואפים על פי ההערכות בין מאות לאלפי ליטרים של אוויר מזוהם. ההשפעות האפשריות של זיהום האוויר על הגוף נרחבות וכוללות בין היתר סיכון מוגבר לאסתמה, נפחת (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ומחלות נוספות בריאות.

ההשפעות ההרסניות של הלחץ שבנהיגה על הנפש העסיקו רבות את ד"ר לאון ג'יימס, פסיכולוג ומרצה באוניברסיטת הוואי. יחד עם צוות חוקרים הוא בחן את ההשפעות הפסיכולוגיות של נהיגה תחת לחץ וביקש מאנשים לנהוג ולהקליט את כל המחשבות שחולפות במוחם. בספרו Road Rage and Aggressive Driving הוא פרסם את הממצאים וציין כי "כשאנחנו נוהגים, אנחנו מוקפים במאות אנשים עם רגשות שליליים ומושפעים מהם".

על בסיס מסקנות המחקר, הוא הציע בספרו דרך להפוך את הנהיגה לנעימה ורגועה יותר, בשלושה שלבים:

1. תהיו מודעים – פסיכולוגים רבים מסכימים שמודעות היא החלק הכי חשוב בדרך לשינוי. ג'יימס מציע להתמקד בכל פעם בחלק אחד בנהיגה שמפריע לכם ולנסות לשפר אותו – כמו לאותת יותר, או פשוט לאפשר לאנשים להשתלב לפניכם. לדבריו, גם אם אחרים בדרך נוהגים בפרעות, אם נהיה רגועים וזהירים יותר נצמצם את הנזק שהם עלולים לגרום לנו.

2. תסתכלו על עצמכם מהצד – כשאתם מוצאים את עצמכם רותחים מזעם בדרך, נסו לנתח כמה זמן אתם נשארים כועסים ואם אתם דואגים לקלל, לצעוק או לעשות מחוות עם הידיים לנהגים שמעצבנים אתכם.

3. הילחמו בכעס – הכינו לעצמכם בראש משפטים שיעזרו להרגיע את עצמכם ברגעי הזעם. נסו להבין שיש סיבה לכך שנהג חתך אתכם או עצר בפתאומיות – ושהוא לא עשה זאת כי הוא מנסה "לדפוק אתכם". ג'יימס מציע פשוט להסתכל במראה ולראות את הפרצוף הכועס שאף אחד לא אוהב לראות בעצמו. לדבריו, כשהוא רואה המבט ה"מרושע" של עצמו, זה מיד מבהיל אך גם מרגיע אותו. הוא גם מציע להדביק תמונות של האנשים האהובים עלינו מול העיניים, לנגן מוסיקה מרגיעה ולהדביק פתקים עם משפטים מרגיעים.